סמוטריץ’: “אם אני מממן 50 מיליון להבימה, אני יכול לממן גם ישיבות”

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ מותח ביקורת על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בעקבות טענתו כי דאג למקורביו ולא לנגב והגליל.

“ההסכמים הקואליציוניים עמדו בערך על 70 מיליארד שקלים, אני החלטתי לגדר אותם על 12.5 מיליארד ואז הוספנו קצת, וזה בא יחד עם קיצוץ כי לא הסכמתי לפרוץ את המסגרת”, אומר סמוטריץ’ בראיון לעיתון ‘ישראל היום’.

“דווקא איתמר, שאני מעריך אותו, קיבל הכי הרבה ביחס להסכמים. אני חושב שהוא עשה קמפיין ציני על הנגב והגליל, יש בתקציב הזה השקעות של מיליארדים בנגב והגליל.  “לבוא ולהגיד שבגלל שבמשרד של המפלגה שלך יש פחות לנגב והגליל זה לא אמת, לא הגון ולא קולגיאלי”.

לדבריו, “איומים חייבים להיות מחוץ לתחום, זו ממשלה טובה למחנה הלאומי ועם ישראל. האלטרנטיבה היא שמאל עם אויבי ישראל ותומכי טרור ולכן חייבים לשמר אותה. החרמת הצבעות חייבת להיות מחוץ לתחום ואני חושב שבעניין הזה איתמר טעה מאוד וכולם אומרים שהוא טעה. זה שהוא ביקש כסף זה בסדר, אני מקווה שהוא לא יחרים יותר”.

סמוטריץ’  נשאל האם המתיחות תגרום לכך שעוצמה יהודית ומפלגת הציונות הדתית לא ירוצו יחד בבחירות הבאות – וענה: “יש המון זמן, הבחירות בעוד שלוש וחצי שנים. יש לי הערכה גדולה לאיתמר, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מקצועי מלא, בתקציב תמכנו בתכניות שלו כדי שיצליח במשימה החשובה שהוא נטל על עצמו. רצנו כבלוק טכני מראש, זה שעוצמה יהודית והציונות הדתית הן שתי מפלגות נפרדות זה לא חדש. אם יהיה בלוק טכני שוב? דבר איתי בעוד שלוש וחצי שנים”.

סמוטריץ’ ציין כי העברת תקציב המדינה השבוע מהווה הישג משמעותי. “זה לא היה אירוע קל, אך התקציב הוא באמת תקציב טוב, גם בהיבט של העובדה שהוא שמרני ומרוסן, מה שקריטי בסביבה אינפלציונית שהיא האתגר הכי חשוב שלנו כרגע בממשלה. מהרגע הראשון אמרתי שנשמור על המסגרות הפיסקליות ולא נפרוץ אותן. אנחנו חייבים שהמדיניות הפיסקלית תהיה מתואמת עם המדיניות המוניטרית, אחרת הנגיד יצטרך להעלות את הריבית עוד ועוד”.

על הביקורת של השמאל נגד הכספים שהושקעו בתקציב לחינוך החרדי – אמר: “נכון, יש שם גם בערך שלושה מיליארד שהולכים לתקציב הישיבות ולחינוך החרדי. כמשפט מפתח אגיד שאנחנו משמרים העדפה לחינוך הממלכתי, ומשמרים העדפה ותמריץ לימודי ליבה. יש מוסדות פטור שלומדים 55% ליבה ומקבלים 55% מתקציב. זה נקבע לפני יותר מעשרים שנה.

מה שקרה לאורך השנים הוא שבגלל התוספות כמו אופק חדש, צהרונים וכדומה, ה-100% הפך ל-200%. אבל ה-55% נשאר נומינלית אותו דבר. אז מ-55% זה נשחק ל-24%. כל מה שאנחנו עושים עכשיו הוא מחזירים את זה ל-55%, מה-100% המעודכן של הממלכתי, ואמרנו להם שאנחנו מכניסים אופק חדש. בעיני יש לשבח את זה. אנחנו מייצרים היום תמריץ לפיו מוסד שלא ייכנס לאופק חדש, לא יקבל את התוספת. ואני הופתעתי מאוד, הלכנו על זה לרבנים ואני הייתי בטוח שהרבנים לא יסכימו.

“אני לא מסתיר את עמדתי, אני מעריך לימוד תורה, חושב שזה ערך חשוב בכלל במדינה יהודית. מי שטוב בזה ימשיך ללמוד, ומי שלא, ייצא לשוק התעסוקה בצורה בגיל הרבה יותר מוקדם. אני יודע דבר אחד שזה לא עבד בכפייה, וזה לא יעבוד בכפייה. ומי שחושב שמה שלא עבד 75 שנה, יכול עד מחר בבוקר לצעוק ולהיות צודק, אבל חכם הוא לא, ואת התוצאות הוא לא יבין”.

כלומר, לשיטתך הגדלת התקציב של המוסדות החרדיים לא תהווה תמריץ שלילי לשילוב המגזר החרדי בשוק התעסוקה כפי שטוען הדרג המקצועי במשרד שלך?

“קודם כל, צריך להבין שכל חוות הדעת הזאת (-של אגף התקציבים) לא אומרת שכל השלושה מיליארד שקלים האלה יעלו לנו בטריליונים ב-2060, אלא שהמשך המגמה הקיימת יביא לכך והטענה היא שהתקציב הזה ממשיך באותו כיוון. אני חושב שהערכה זו שגויה. אני לא מתכחש לעובדה שאחד האתגרים הכי גדולים של הכלכלה הישראלית ושלי כשר אוצר זה באמת לשלב אוכלוסיות בשוק התעסוקה. צריך לדעת, הציבור החרדי עובר שינויים אדירים. זה שינויים חברתיים, תרבותיים וזה לא דבר שעושים בזבנג וגמרנו.

“בסך הכל נשים חרדיות עובדות, תעסוקת גברים חרדים מתקדמת לאט מדי אבל מתקדמת. אני לא יכול לכפות עליהם במקומות שלא למדו ליבה ללמוד ליבה, זה לא יעבוד. אני חושב שילד רעב ועני לא ישתלב יותר בשוק התעסוקה, להיפך, ורואים את זה בכל המחקרים. כשבן אדם חי חיי רווחה יותר טובים, הוא נפתח לעולם וממילא רוצה עוד יותר, הוא משתלב יותר”.

אז אגף התקציבים טעה?

“אני חושב שאגף תקציבים טועה, אני עובד איתם מצוין. אני אוהב אותם, מעריך אותם, ומעולם לא חוסם אותם מלהוציא את הניירות שלהם, כדמוקרט אמיתי אבל בסוף אני צריך להחליט. זאת סמכותי וזה תפקידי.

“יש לי ויכוחים תפיסתיים איתם, אני כן בא מציבור שמשרת בצבא, משתלב בשוק התעסוקה, אבל אני גם יודע להעריץ את המסירות שלהם ללימוד תורה, ואת הנכונות לשלם על זה מחירים, לחיות חיי עוני פשוטים, של משפחות ברוכות ילדים ומסירות לחסד, עזרה הדדית ואכפתיות”.

“אני יודע שגם הם יודעים”, הוא אומר, “שבהיקפים של הציבור הזה הם צריכים לשנות דברים”.

אתה מבין את הציבור שלא מאמין בערך של לימוד תורה, לא מוכן שהאברכים יחיו על חשבונו, ושזה פוגע כלכלית באזרחי כל המדינה? מה אתה עונה? למה אברכים מקבלים מענקים וסטודנטים לא?

“אין מענקים. הם מקבלים רטרו מתוך ההגדלה שיש לתמיכה באברכים. סטודנט בבצלאל עולה למדינת ישראל 38 אלף שקל בשנה. זה הסבסוד שלנו. יש סטודנטים למגדר, לאומנות, אנחנו משקיעים בהם. מדינה נורמלית משקיעה במדעי הרוח, באומנות בתרבות. אם הכל זה פריזמה כלכלית אז בוא נממן רק פקולטות מוכוונות יצרנות ופריון. אני לא מזלזל במדעי הרוח או בבצלאל, אבל במה הוא תורם לפיריון בזה שהוא זורק צבע על קירות וקורא לזה אומנות. שמי שרוצה ללמוד לימודי מגדר ישלם על זה. למה אנחנו מממנים את זה? כי כך עושה מדינה נורמלית. אם אני מממן 50 מיליון שקל להבימה, וקרנות קולנוע בתשעים ומשהו מיליון, אז אני יכול לממן גם ערכים אחרים. את הישיבות אני מממן הרבה פחות.

“תקציב הישיבות בערך שני מיליארד בשנה, ותקציב המל”ג יהיה 13.5 מיליארד שקל. תגיד לי כמה ממנו זה באמת מדעים וכו’ וכמה זה מדעי הרוח, וזה בסדר. אני בעד, אוי ואבוי אם לא ניתן כסף לתרבות וספורט, אבל אם אני נותן את כל הדברים האלה אני יכול לתת גם 2 מיליארד שקל לישיבות כי זה חלק מרכזי בחברה שנמצא בממשלה, אנחנו מסבסדים יותר דברים למגזר הכללי וגם קצת לחרדים”.

לשאלה האם הוא מבין את הביקורת של מי שאינם מסכימים עם דעתו וטוענים שהתקציב משקף בעיקר דאגה לנושאים הקרובים ללב הימין – השיב: “זה לא נכון, הגדלנו תקציבים בכל המשרדים לכולם, בכל הנושאים. זה רק אחוז אחד מהתקציב שמשקף ערכים של הממשלה כי זו דמוקרטיה. אני רציתי לתת כספים גם לאופוזיציה ושמרתי לזה כספים. אמרתי להם בוא נעשה דיון ענייני, תציפו צרכים, הם החליטו לצעוק ולריב ולא לקחת. אז יש שלושה מיליון שקלים לטהרת המשפחה. אני לא מתבייש בזה, אלו הערכים שלי, קיבלתי שבעה מנדטים, מותר לי גם לקדם את ערכיי בדמוקרטיה”.

סמוטריץ’ מצהיר גם שהרפורמה המשפטית תקודם – כשהכוונה היא לעשות זאת מתוך הסכמות. “נבחרנו לא על הקשקש, על אג’נדה משפטית ברורה, ואני אומר חד משמעית – את הגלגל של הרפורמה לא יהיה ניתן להחזיר לאחור. לו גנץ היה מסתכל על הנושא באופן ענייני אז כבר היו הסכמות אבל לאופוזיציה אין אינטרס להגיע להסכמות ולייצר שקט, הם רק רוצים לעשות שיח על הסכמות. מבחינתם, להעביר את הזמן.

“למה אני צריך לשים דד ליין? אני על הסוס. התיקונים שצריך לבצע יבוצעו. גם לנו מותר להפיק לקחים מטעויות עבר ויכול להיות שצריך לקדם את זה בדרך אחרת. יכול להיות שאחת הטעויות שעשינו זה בדיוק הצבת הדברים הברורים, למה אני צריך לחשוף את כל הקלפים שלי?

“אנחנו רוצים למצות ולהגיע להסכמות במסגרתן אנחנו צריכים להביא מתווה שהצד השני יכול לחיות איתו. בשביל ההסכמות אני מוכן לוותר קצת, להעביר את הדברים יותר לאט, להתחיל מחלק כזה ולא אחר, אבל התיקונים במערכת המשפט יבוצעו. אם לא יהיו הסכמות, נקדם חד צדדית, אני לא חושב שצריך את הכל בבת אחת בכנס הקיץ, ולא צריך להכריז לפני שעושים, אבל כן משהו”.