כך חזר בחור הישיבה לשגרה: כל מה שרציתם לדעת על טרשת נפוצה

החודש מציינים בעולם את חודש המודעות לטרשת נפוצה.

“טרשת נפוצה, על אף שמה, אינה מחלה נפוצה וכיום מואבחנים בישראל כ-8500 חולים. זוהי מחלה אוטו-אימונית, כלומר מצב בו מערכת החיסון, שאמורה להגן על הגוף מפני זיהומים, טועה ותוקפת את הגוף של החולה עצמו וגורמת מחלה”, מסביר ד”ר יצחק פרידמן, רופא במרפאת טרשת נפוצה ונוירו-אימונולוגיה בבית חולים בילינסון.

“מערכת העצבים המרכזית הנמצאת במוח ובחוט השדרה מבקרת את כלל הפעולות שקורות בגוף, כולל הפעלה של שרירים, שימוש בחושים השונים כגון ראיה, שמיעה, טעם ומישוש, אחראית על יכולת ההליכה, שיווי משקל ועוד. בטרשת נפוצה מערכת החיסון עלולה לפגוע בכל אחד מפעילויות אלו של המוח ולגרום לקשיים תפקודיים ברמות שונות עד כדי נכות קשה”, הוא מסביר.

איך מאבחנים את המחלה?

ד”ר פרידמן: “האבחנה של טרשת נפוצה תלויה במספר גורמים ולעיתים יש קושי להגיע לאבחנה וודאית. ראשית, האבחנה תלויה בנוכחות הפרעה נוירולוגית התקפית או מתקדמת. בנוסף, יש צורך לבצע בדיקת MRI של המוח ועמוד שדרה ולבדוק האם יש עדות לנגעים המתאימים לטרשת נפוצה. לעיתים נזקקים להשלים בדיקות נוספות כגון ניקור מותני או בדיקות דם והדמיה נוספות, על מנת לשלול מחלות אחרות”.

ד”ר פרידמן מדגיש: “כיום, כשישנן תרופות יעילות כנגד טרשת נפוצה, יש חשיבות לאיבחון מוקדם של המחלה. טיפול מוקדם יותר בתרופות יעילות יכול להקטין את מספר ההתקפים ולהפחית את הסיכון להחמרה תפקודית ואף נכות בהמשך”.

אז איך מטפלים?

“מזה כ-30 שנה ישנם טיפולים שונים ומגוונים לטרשת נפוצה. חלק מהתרופות משמשות לטיפול בתסמינים של המחלה במטרה להקל ולשפר את איכות חייהם של המטופלים (טיפולים סימפטומטיים), חלקן מיועדות לטיפול בזמן התקף וחלקן מיועדות לטיפול בדלקת עצמה. .

“תרופות אלו פועלות בצורות שונות ודרכי מתן שונים, החל בזריקות הניתנות מספר פעמים בשבוע, דרך טיפול בכדורים וכלה בטיפולים בעירוי פעם בחודש או מספר חודשים. לכל טיפול יש יעילות שונה, תופעות לוואי שונות ולפיכך יש צורך להתאים עבור כל מטופל ומטופלת את התרופה המתאימה לו ביותר. תהליך זה, בדומה לתהליך האבחון, נעשה במסגרת מרפאות טרשת נפוצה הנמצאות במרכזים רפואיים שונים”.

רבים בציבור אינם מכירים את המחלה ואף ישנן סטיגמות רבות לגביה בשל התקופה בה לא היו טיפולים יעילים ומחלה זו גרמה לנכות קשה. היום, כשישנם טיפולים רבים ויעילים, עדיין יש חששות רבים. חוסר הידע והחשש ממחלה זו גורמים לעיתים לאבחון מאוחר, לחשש מטיפולים שונים, וכן חשש מהמשמעויות של מחלה זו על בניית הבית, הריון ולידה.

לסיום משתף אותנו ד”ר פרידמן בסיפור מרגש: “לפני מספר חודשים הגיע למרפאתי בחור ישיבה צעיר לאחר תלונות על קושי בראיה. במהלך תקופה קצרה היתה החמרה משמעותית במצבו עד כדי קושי בקריאה, קושי בהליכה ולמעשה לא יכול היה להמשיך ללמוד ולהמשיך בשגרת חייו. חוסר ההכרות עם המחלה והמשמעויות שלה גרמו לעיכוב בהגעתו למרפאה.

“לאחר שיחה ארוכה עם המטופל ובני משפחתו, הסברים על אופי המחלה ועל טיפולים אפשריים, הוא אושפז לטיפול בהתקף בנוסף להתחלת טיפול מניעתי, ובתוך זמן קצר חזר לתפקוד מלא, חזר ללמוד בישיבה וממשיך מעקב מוסדר במרפאה”.