מה גילו במכסים של ארונות קבורה עתיקים ממצרים ב-CT בשערי צדק?

במבצע מורכב שארגונו נמשך מספר חודשים הועברו מ’מוזיאון ישראל’ שני מכסי ארונות קבורה, בני אלפי שנים, לבדיקת סי.טי במרכז הרפואי שערי צדק.

מכסי ארונות הקבורה, המהווים חלק מהאוסף המצרי של ‘מוזיאון ישראל’ בירושלים, נבדקו במטרה לאתר את הפעולות שביצע האומן בעת ייצור המכסים לפני אלפי שנים.

במבצע הועברו  מכסי ארונות הקבורה, המעוטרים ומגולפים מעץ שקמה, לבדיקת סי.טי בשערי צדק. את המבצע ארגנו אוצר המחלקה המצרית וצוות מעבדות השימור במוזיאון ישראל במטרה להתחקות אחר פעולות ההכנה שביצע האומן בטרם עוטרו מכסי הארונות.

ניר אור לב, אוצר לארכאולוגיה מצרית, במוזיאון ישראל הסביר: “הבדיקה אפשרה לנו להבין טוב יותר את פעולות האומן שיצר את מכסי ארונות הקבורה, ובכך תרמה תרומה משמעותית למחקר שאנו מבצעים. באמצעות הסריקה זיהינו חללים בעץ שמולאו בעזרת גבס כחלק מפעולות ההכנה לקראת עיטור הארונות, וכן חלקים שונים שפוסלו מגבס במלואם ולא גולפו ישירות מהעץ”.

מכסה הארון הראשון מתוארך לסביבות שנת 950 לפנה”ס והיה שייך לזמרת טקסית לאל אמון-רע. שמה של האישה, ג’ד-מות, מופיע בשורות הטקסט המרכזיות בארון הכוללות נוסח ברכה עבור הנפטרת.

מכסה הארון השני מתוארך לתקופה שבין המאה ה-7 למאה ה-4 לפנה”ס, ארון זה היה שייך לאציל מצרי בשם פתח-חותפ.

ההכנה לקראת בדיקת הסיטי נמשכה כחמישה חודשים, ונעשתה בשיתוף פעולה ותיאום בין צוות מוזיאון ישראל לצוות מחלקת הדימות בשערי צדק. נבנו ארגזים מיוחדים המתאימים לשינוע של מכסי ארונות הקבורה, בהתאם למידות המדויקות של כל אחד מהמכסים.

המרכז הרפואי שערי צדק פינה מועד מיוחד עבור הבדיקה, אותה הוביל שלומי חזן, הרנטגאי הראשי במערך הדימות.

שלומי חזן: “לא כל יום לוקחים חלק במפגש בין היסטוריה מפוארת לקדמה טכנולוגית רפואית. הטכנולוגיה המתקדמת אפשרה לנו לסרוק כל מילימטר בארונות הקבורה, בתוכנית של שתי רמות אנרגיה שהיא תכונה ייחודית לסורק שלנו, שנמצא בשערי צדק.

“הסריקה במכשיר המתקדם מאפשרת לראות הפרדה בין סוגי החומרים השונים – עץ, גבס וחללי אוויר. הרוזולציה הגבוהה אפשרה לנו לראות בחתך רוחב את טבעות העץ ונעשו על החתכים שיחזורים תלת ממדיים שיסייעו לצוות לגלות את הרכב החומרים השונים.”