השרה מתמוגגת ממנהלת הלשכה החרדית שלה. והיא רק בת 22

קוראים לה רבקי.

פגשתי אותה לגמרי במקרה באיזו מסיבת אירוסין ליד הבופה של הסושי. תוך דקה וחצי החלטתי שאני רוצה אותה אצלי בלישכה.

יש אנשים כאלה עם הבייגלה של היושרה השקטה ושל הביוקר מעל הראש ולרבקי לא היה רק בייגלה אחד מעל הראש, הייתה לה מאפייה שלמה.

כשאיכות אנושית נדירה ניצבת לפנייך – קשה מאוד לפספס אותה.

היא הסכימה והפכה תוך שבועיים ליועצת הפרלמנטרית שלי, בלי להכיר דבר בתחום. אנחנו כבר שבעה חודשים יחד.

רבקי משמשת היום כיועצת שאחראית לקשרי כנסת – ממשלה בלשכה שלי.

בשבעה חודשים היא למדה (בלילות) את כל מה שצריך לדעת על הממשלה ואז על הכנסת ואז הפכה גם למומחית בענייני בירוקרטיה ממשלתית, כי אי אפשר לבנות משרד מאפס בלי להיות מומחה על בנושא.

כמות הידע שהבחורה הזאת רכשה בשבעה חודשים שקולה לתואר ראשון אבל לא כאן הגדולה שלה. הגדולה האמיתית שלה היא ביישום – רבקי מחזיקה היום על כתפיה את הלישכה שלי והיא גם נכס בל יתואר בבנייה של משרד ההסברה.

אם הייתם מבינים באיזה עומס מדובר הייתם מקבלים סחרחורת. היא מתמודדת מול קשיים בתבונה של אישה בת 50.היא הראשונה לפתוח את הלשכה והאחרונה ללכת.

היא חרוצה כמו שד אבל לא עושה עניין מעצמה, יש לה מוסר עבודה נדיר והיא אף פעם, אבל אף פעם לא מתלוננת.

היא אחת הבחורות השנונות והמצחיקות שיצא לי להכיר, היא מבריקה וזריזת מחשבה, וכשראיתי אותה נוזפת בישיבות על גברים שיכולים להיות אבא שלה כי אף אחד לא יבלשט אותה, ראיתי עוצמה שיש למעט מאוד אנשים.

האם ציינתי שרבקי רק בת 22?

ובכל פעם שאני צועקת עליה – “לכי כבר הביתה את קורסת לי”, היא מחייכת בנימוס ומבטיחה שרק עוד רגע ובסוף נועלת את הדלתות אחרונה.

פעם שאלתי אותה מאיפה היא כזאת והיא משכה בכתפיה ואמרה “חינוך”.

רבקי היא בחורה חרדית שסיימה תיכון חרדי. היא נשואה, בעלה אברך והיא חלק מסטטיסטיקה שלא הרבה מכירים: נשים חרדיות הן לא רק הנשים הכי מועסקות בחברה הישראלית, הן גם הפלח הנשי הכי מועסק בקרב כל מדינות ה-OECD.

ריספקט.

אחי השמאלנים, אתם הרי טובים בחשיבה מורכבת, אני מכירה אתכם טוב ומקרוב.

ולכן אני אומרת לכם באחריות: הניכור שלכם לחברה החרדית הוא הפסד עצום, ענק, וההפסד הזה הוא שלכם.

תתקרבו אליהם, תלמדו להכיר אותם, תלמדו את הגוונים האינסופיים שבחברה הזאת ומהר מאוד תבינו שהקלישאה הרדודה שמוכרים לכם על “הטפילים מוצצי הדם,” כל-כך רחוקה מהמציאות עד שזה כואב, באמת כואב.

כמו כן – כפרות שאני אלך על רבקי קוגל המהממת.

איזו ילדה זאת, יא אללה שלי.