צודקת גאולה אבן.
גדעון סער הוא מהפוליטיקאים הכי מוכשרים שצמחו פה. עם זאת, הוא יתקשה לחזור מפרישתו לעמדה עוצמתית.
קצת כמו אופיר פינס, זה מסוג הפוליטיקאים שחזקים מאוד במפלגתם בזמן אמת, אבל אחרי פרישתם, המותג שלהם לא מספיק חזק, כדי שיוכלו לייצר מפלגה חדשה בראשותם או צמא אמיתי לחזרתם, נוסח משה כחלון.
למה סער פרש?
אלו העובדות הראשונות שהצלחתי ללקט משיחות עם מקורביו: סער הגיע למסקנה שנתניהו ימרר את חייו. הוא, למשל, היה משוכנע שהחלטת איילה חסון להשעות את גאולה אבן היא ידו הארוכה של נתניהו.
נשמע קונספירטיבי, אבל סער היה משוכנע בזה ואמר זאת למספר אנשים. בשבועות האחרונים על רקע הידרדרות יחסיו עם נתניהו, הוא דיבר על כך שבממשלה הבאה נתניהו אפילו לא ימנה אותו לשר.
סער, מתוחכם כתמיד, ניסה את שתי האופציות לשנות את המצב – המקל והגזר.
הוא הלך לביבי וניסה להבין אם ניתן ליישר את יחסיהם. אני לא יודע מה נתניהו ענה לו, אבל זה, כנראה, היה מעליב.
במקביל הוא ניסה את מסלול העימות בדרך להתמודדות עם נתניהו, אבל סיום מבצע ‘צוק איתן’ הראה שהפופולריות של נתניהו אכן נפגעה, אבל עדיין אין מישהו שמאיים עליו בזירה הפוליטית. סער מספיק מכיר את הליכוד כדי לדעת שאין לו סיכוי לנצח את נתניהו בהתמודדות בליכוד והחליט לפרוש.
מחשבות הפרישה ממילא קיננו בראשו מאז שניצת הרומן עם גאולה אבן, מה עוד שסיפורי הנשים ואותו מכתב מזויף שנכתב נגדו, עדיין צרובים לו בעור.
עבור נתניהו, זו עוד מכה ציבורית. לא כזו שמאיימת על שלטונו, כמובן, אבל אי אפשר להתעלם כבר ממה שקורה לתשוקה של האנשים הכי בכירים סביבו להעדיף התאבדות פוליטית על עבודה תחתיו.
ארדן מעדיף להמיר עמדת כוח בקבינט ובמשרד התקשורת בעבודה לא ממש דרמטית, אבל מלאת יוקרה, עשרת אלפים קילומטר מפה.
משה כחלון העדיף לוותר את תפקיד שר האוצר, רק לא להיות בממשלתו.
כרמל שאמה בחר לוותר על התענוג להיות בקואליציה שלו וטס לאירופה.
עכשיו הפוליטיקאי הכי חזק של הליכוד הולך הביתה.
למיטב ידיעתי, סער אפילו לא עדכן אותו לפני שהודיע על ‘פסק הזמן’ שהוא לוקח.
לא נעים.
יחד עם זאת, כבר כמה ימים שנתניהו יודע שסער פורש. עוד לא הבנתי איך זה נודע לו, אבל הוא ידע.
כך או כך, בשלה השעה לחזרת גאולה אבן למסך, בלי מגבלות מכל סוג שהוא, לא? לפרוש כדי שאישתך תוכל לחזור למסך זו ללא ספק מחוות האהבה הכי גדולה שנראתה פה זה זמן…