“לא תוכלו לרכוש דירה בפרוייקט לפני שתמלאו טופס עם פרטיכם שייבחן על ידי וועדת הקבלה המקומית”. באמירה מן הסוג הזה נתקל כמעט כל חרדי, בוודאי ממוצא מזרחי, כאשר ביקש להתקבל לאחד ממהריכוזים החרדיים. האם הגבלת הדיור הזו חוקית?
ב-2011 הגישו ארגוני זכויות אדם עתירה לבג”ץ כנגד יישובים קהילתיים שנקטו בהליך הזה. היום [רביעי] דחה בג”ץ את העתירה על חודו של קול. חמישה שופטים דחו את העתירה וארבעה קיבלו אותה.
ארגון עדאלה, שהיה בין העותרים, מסר בתגובה כי “בג”ץ אישר את אחד החוקים הגזעניים ביותר שניתנו בשנים האחרונות”.
על פי החוק שאושר במרץ 2011, וועדת קבלה רשאית לסרב לקבל אדם ליישוב על פי רשימת קריטריונים הקבועים בחוק כמו למשל “המועמד אינו מתאים לחיי החברה בקהילה” או “חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי- תרבותי של היישוב הקהילתי” ו”מאפיינים יחודיים של היישוב הקהילתי הקבועים בתקנות האגודה”.
בעתירתם טענו ארגוני זכויות אדם כי החוק מאפשר לדחות אדם בגלל מוצאו או אפילו בגין עובדת היותו נכה. השופטים לא קיבלו את הטענות והנשיא גרוניס עם המשנה לנשיא מרים נאור, השופטים רובינשטיין, חיות, ומלצר דחו את העתירות בטענה כי הן אינן ‘בשלות להכרעה’.
לעומתם טען השופט דנציגר כי יש לבטל את הסעיפים המאפשרים דחיית המועמד אם “המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה” ו”חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי- תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה”. דנציגר הסביר כי סעיפים אלו הינם בעלי אופי חקיקיתי עמום אשר פותח פתח רחב להכנסת שיקולים בלתי רלונטיים.
גם השופט סאלים ג’ובראן לא קיבל את דעת הרוב וכתב: “נפסק לא אחת כי כאשר מתעורר חשש שההמתנה עד ל’הבשלת’ העתירה תוביל לפגיעה קשה בעותרים, אפשר שיהיה ראוי לבררה בטרם הופעל החוק ביחס לפרט זה או אחר. ככל שיימצא ממש בטענות העותרים, הרי שדחייתן היא הכשרתה של ההפליה מכוח התיקון לחוק, והדרת משפחות מועמדות למגורים ביישובים הקהילתיים תימשך”.
אז האם יוכלו בקרית ספר ביתר ורמת בית שמש להמשיך עם וועדות הקבלה המפלות? התשובה שלילית. מלבד העובדה כי לא מדובר ב’יישובים קהילתיים’ החוק קובע בפירוש כי חל איסור על ועדת הקבלה לפסול מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית- פוליטית.