סקר חושף: החרדים רוצים רפורמה לפני יוקר המחיה, הגיוס או הדיור

49% מהחברה החרדית סבורים כי המחאה נגד הרפורמה והסערה הציבורית שנלוותה לה פגעו בשילוב המגזר החרדי בחברה הישראלית. כך עולה מסקר מיוחד שערכה חברת הסקרים ‘דיירקט פולס’ עבור ‘המכון החרדי למחקרי מדיניות’, לקראת כנס שיזם המכון בנושא ‘הרפורמה המשפטית בראי החברה החרדית’.

לעומת זאת, 42% מהחברה החרדית סבורים כי הרפורמה המשפטית והסערה הציבורית שנלוותה לה לא השפיעה לטובה או לרעה בסוגיית שילוב הציבור החרדי בחברה הישראלית וכי המצב נותר ללא שינוי. 9% דווקא טוענים שהאירועים תרמו לשילוב החרדים בחברה הישראלית.

התבדלות מול מעורבות: 42% מהציבור החרדי בעד הגדלת המעורבות של חרדים בחברה הישראלית, 36% בעד להמשיך להתנהל כפי שהיה עד היום – זאת לעומת 22% שרוצים להגביר את ההתבדלות מהחברה החילונית.

בפילוחים לפי זרמים, 39% מהזרם הליטאי בעד הגברת ההתבדלות, 36% רוצים להמשיך להתנהל כפי שהיה עד היום ו-25% בעד הגברת המעורבות בחברה הישראלית.

בקרב החסידים 27% בעד הגברת התבדלות, 46% בעד להמשיך במצב הקיים ו-27% בעד הגדלת מעורבות.

בקרב הספרדים, 15% בעד הגברת ההתבדלות, 36% תומכים בהמשך המצב הקיים ו-49% בעד הגדלת המעורבות.

חשיבות תחושת האחדות בחברה הישראלית: לרוב מוחלט בציבור החרדי (79%) חשובה תחושת האחדות בחברה הישראלית, לעומת 10% שלא הצביעו על חשיבות בנושא ו-12% שציינו שהדבר לא חשוב להם.

בפילוח לפי זרמים, ל-63% מהזרם החסידי חשובה תחושת האחדות בחברה הישראלית, 85% בציבור הספרדי, 74% בזרם הליטאי ו-95% בציבור החוזרים בתשובה.

באופן מפתיע, בקרב הזרם החסידי נרשמה החשיבות הפחותה ביותר לאחדות בחברה הישראלית, כאשר 21% מהם ציינו כי האחדות כלל לא חשובה או כמעט ולא חשובה. זאת לעומת 12% בקרב הזרם הליטאי, 9% בקרב הציבור הספרדי ו-5% בקרב בעלי התשובה.

יחד עם זאת, ל-74% מהחברה החרדית חשוב שהחברה החילונית תראה אותם בעין טובה. בקרב הזרם הספרדי השיעור היה גבוה במיוחד לעומת שאר הזרמים, כאשר 82% מהם ראו בכך חשיבות, לעומת 67% בקרב הליטאים והחסידים ו-76% בקרב בעלי התשובה.

עוינות כלפי חרדים במרחב הציבורי: 58% מהציבור החרדי סבור כי מאז הקמת הממשלה ותחילת המחאות נגד הרפורמה הורע היחס כלפי החברה החרדית במרחב הציבורי. 30% טוענים כי היחס נותר ללא שינוי ו-11% חושבים שהיחס דווקא השתפר.

בפילוח לפי זרמים, נראה כי בציבור מהזרם הליטאי רווחת יותר התפיסה כי היחס לחברה החרדית הורע (74%), לעומת החסידים (51%), הספרדים (53%) ובעלי התשובה (52%).

מנגד, 46% מהחסידים מרגישים שהיחס כלפי החברה החרדית במרחב הציבורי נותר ללא שינוי, לעומת 21% מהליטאים, 33% מהספרדים ו-19% מבעלי התשובה.

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין מי שגר בעיר חרדית לבין עיר מעורבת.

עוינות ברמה האישית: 72% מהחברה החרדית לא חוו באופן אישי עוינות שכוונה כלפיהם בשל היותם חרדים מאז הקמת הממשלה, לעומת 28% שציינו שכן חוו עוינות ברמה האישית.

הסקר גם בדק את רמת העוינות שחוו חרדים שיש להם ממשק זמני או קבוע ביום-יום עם החברה החילונית, וכן בקרב גברים חרדים שיצאו לשוק העבודה או לומדים לימודים מקצועיים. מהסקר עולה כי 56% מאלה שלומדים לימודים מקצועיים או באים במגע קבוע או זמני עם החברה הלא-חרדית חוו עוינות באופן אישי.

הסוגיות החשובות ביותר שעל הממשלה לקדם: הרפורמה המשפטית ניצבת בראש רשימת הנושאים שבציבור החרדים רוצים שהממשלה תקדם ותפתור. 43% הציבו את הרפורמה המשפטית במקום הראשון מבין שלל נושאים אחרים שעל סדר היום.

יוקר המחיה נמצא רק במקום השני (32%), מתווה הגיוס במקום השלישי (13%), מצוקת הדיור במקום הרביעי (5%) ונושאים אחרים כמו ביטחון אישי וחינוך חינם לגיל הרך נדחקו הצידה.

ההליכה עם גוש הימין: על השאלה כיצד השפיעה המחאה הציבורית על עמדתכם באשר לשותפות “האוטומטית” של המפלגות החרדיות עם גוש הימין, 22% מהחרדים השיבו כי המחאה החלישה את תמיכתם בשותפות עם גוש הימין, זאת לעומת 53% שהשיבו כי תמיכתם רק התחזקה ו-25% שעמדתם בנושא לא השתנתה בעקבות המחאה.

בפילוח לפי זרמים, 32% מהליטאים ציינו כי נחלשה עמדתם באשר לשותפות “האוטומטית” של המפלגות החרדיות עם גוש הימין, זאת לעומת 19% בלבד מקרב החסידים ו-14% מהספרדים.

נתון מעניין נוסף עלה בקרב משפחות שבהן הבעל לומד לימודים מקצועיים. 44% מתוכם השיבו כי נחלשה עמדתם בנגע להליכה “האוטומטית” עם גוש הימין, לעומת 38% שתמיכתם התחזקה ו-19% שהשיבו שעמדתם לא הושפעה מהמחאה.