לאחר 30 שנה: נפתרה ‘התעלומה האיטלקית’ בכנסת • הסיפור המלא

מדי יום עוברים מאות חברי כנסת, שרים ואורחים רמי דרג דרך שער הדס המכונה ‘כניסת הח”כים’, הצמודה לחניון המשכן.

אלא שלצד אנשי ‘משמר הכנסת’ העומדים בשער, מוצבת אחת התעלומות המרתקות ביותר של המשכן: תבליט מנורת המקדש, הזהה לתבליט של המנורה המתנוסס  בשער טיטוס בלב ליבה של העיר רומא.

במשך שנים תלוי תבליט הברונזה בכניסה המיתולוגית – ולאף אחד לא היה מושג מה מקורו.

לקראת ביקורו המדיני של יו”ר הכנסת אמיר אוחנה ברומא, בהזמנת נשיא הסנאט, איגנציו לה רוסה, בו ציינו לראשונה שני בתי הפרלמנט האיטלקיים את עצמאותה של ישראל ו-75 שנה להקמת הסנאט – הבית העליון של הפרלמנט – החליטה הכנסת לנסות ולפתור את מה שזכה לכינוי “התעלומה האיטלקית” במשכן.

שער טיטוס הוא שער המוקדש לניצחון הרומאים על היהודים במרד הגדול ומציג תהלוכת השלל של כלי המקדש שהובאו מירושלים ובהם גם מנורת המקדש שהפכה לסמל המדינה.

צוות אוצרות הכנסת, ארכיון ומוזיאון הכנסת התגייסו יחדיו לנסות ולפתור את התעלומה בדבר זהות ומקור היצירה הזאת, שלא נודע עליה דבר.

“מבדיקת מסמכים בגנזך ארכיון הכנסת התגלה מכתב שנשלח אל הכנסת בתחילת שנות התשעים”, סיפר בהתרגשות ד”ר משה פוקסמן מנהל מוזיאון הכנסת. “המכתב שהיה קצה החוט לפתרון התעלומה, נשלח משגרירות ישראל בשבדיה אל לשכת יו”ר הכנסת ובו מובאת בקשת הקהילה היהודית המקומית לסייע בהגשמת צוואתו של ד”ר ליאון ירדן, שהיה מעמודי התווך של הקהילה.

“ד”ר ירדן, חוקר יהודי שבדי שהקדיש את חייו לחקר תולדות מנורת המקדש, הלך לעולמו בשנת 1987. במסגרת מחקריו, הוענק לד”ר ירדן היתר מיוחד וראשון מסוגו – לבצע יציקת גבס על התבליט של מנורת המקדש, כפי שהוא מופיע בשער טיטוס ברומא”.

תחקיר הכנסת העלה, כי ד”ר ירדן – שנחשב למומחה בעל שם עולמי בנושא מנורת המקדש – אכן יצא לרומא, כאשר הוא מבצע בדיקות שונות על מנת לזהות את הצבע המקורי של המנורה בשער טיטוס ואת הצורות המאוירות עליה. בצוואה שהותיר אחריו ביקש ד”ר ירדן כי ימצא המימון לצקת שתי יציקות ברונזה מתבנית הגבס שברשותו –  וזאת על מנת שתוצג במשכן הכנסת בירושלים ובמוזיאון היהודי בשטוקהולם.

צוות מוזיאון הכנסת שערך בדיקה מדוקדקת של המנורה הצליח לזהות חותמת ייחודית על היציקה ולאחר מאמצים התברר כי היא שייכת לאחד מבתי היציקה הוותיקים בשבדיה – בית היציקה ‘הרמן ברגמן’. לאור זאת נוצר קשר עם בית היציקה, שהחל בניסיונות לאתר פרטים על היציקה הייחודית.

בחיפושים בארכיון בית היציקה עלה כי קרן פרטית של אחד מעשירי שבדיה ומבכירי הקהילה במקום ע”ש רוברט וייל, היא ששילמה עבור העבודה.

לאור זאת נעשו פניות לרוברט וייל, אחד מנדבני הקהילה היהודית בשבדיה, שאישר כי לאחר ששמע אודות הצוואה התגייס מיד להגשימה והעמיד את המימון הדרוש על מנת להעביר את תבנית הגבס לבית היציקה השבדי הוותיק ‘הרמן ברגמן’ ולממן יציקת ברונזה נאמנה לתבליט.

בתום התהליך פנו ראשי הקהילה באמצעות שגרירות ישראל אל הכנסת על מנת להגשים את משאלתו של חברם ובעקבות הסכמת יו”ר הכנסת דאז, פרופ’ שבח וייס ז”ל, מימן וייל את משלוח היציקה לבניין הכנסת בתחילת שנת 1993 ושם הוצבה בכניסת הדס, כניסת חברי הכנסת למשכן.

מתברר שפתירת התעלומה התרחשה בדיוק 30 שנה לאחר הגעת היצירה לכנסת.

יו”ר הכנסת ליד התבליט המקורי. צילום: Salvatore Arnone

לאחר נחיתת יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, במה שמוגדר כאחד הביקורים המדיניים החשובים ביותר, שכלל מפגש עם נשיא איטליה, סרג’יו מטארלה, ראשת הממשלה, ג’ורג’יה מלוני, נשיאת בית המשפט החוקתי, סילבנה סקיארה, נשיא הקאמרה לורנזו פונטנה, וסדרת פגישות עם צמרת הממשל האיטלקי – הגיעה משלחת הכנסת אל שער טיטוס, מקור התבליט ושם נחשף הסיפור לראשונה בסגירת מעגל היסטורית.

“מדובר בגילוי משמעותי של יצירת האומנות המסמלת אירוע מכונן בתולדות העם היהודי וחיבורו למשכן”, אמר יו״ר הכנסת אוחנה, “אני ניצב כאן בגאווה כיושב ראש הכנסת ומציין 75 שנות עצמאות למדינת ישראל ותקומת העם היהודי, בשיאם של אירועי 75 שנה לדמוקרטיה של הרפובליקה האיטלקית שנחשבת כיום לאחת מידידותיה הטובות של ישראל”.