המגיש שי גולדן מצליף בבר-לב: “עומר, יצאת פיתה, בור ואטום” • צפו

ההילולא: זה כל מה שאתם צריכים לדעת לפני הנסיעה למירון

המונולוג המלא של שי גולדן:

בוקר טוב לעמר בר-לב. אדוני, ביום חמישי שעבר מצאת לנכון להתייצב להפגנה מול ישיבת פוניבז’ בבני-ברק, מקום משכנו של הרב גרשון אדלשטיין. עוד הגדלת לעשות ותיעדת את עצמך בסלפי – משונה במקצת בזווית הצילום, אם יורשה לי – ושיתפת את עוקביך ברשתות החברתיות, שאתה שם כדי להילחם בעד שוויון בנטל, או משהו בסגנון.

כמובן, אדוני, שזכות ההפגנה עומדת לך, בדומה לכל אזרח ישראלי. אבל אני רק שאלה: כמה מנותק, כמה אטום, כמה בור, כמה חסר מושג והבנה ובעיקר מודעות עצמית, צריך להיות אדם, יו״ר דירקטוריון של מאפייה אשר מבקשת לשרת את כלל הציבור בישראל, כדי לצלם את עצמו מפגין מול אדם בן מאה, שהוא במקרה גם גדול הדור ומי שעיני מאות אלפי ישראלים, גם אם חרדים, נשואות אליו? כמה בר-לב? כמה מנותק וחסר מושג יכול בנאדם אחד להיות?

הפיגוע שביצעת במקום העבודה החדש שלך בוודאי יעלה לו מיליוני שקלים, וכבר הסב לו נזק תדמיתי עצום; אבל זה בכלל לא העניין.

העניין הוא קהות החושים והבורות. בעיקר הבורות. בורות של מי שכיהן אך זה מקרוב כשר לביטחון פנים של כלל אזרחי ישראל, ובבורותו האינסופית אינו יודע מי הוא הרב אדלשטיין ומה משמעותו וחשיבותו עבור קהל אדיר של חרדים.

מה שמוכרח לעורר את השאלה – כיצד אדם שלא מכיר בכלל, לא מבין ולא יודע דבר, על פלח אוכלוסייה כה מהותי ומרכזי בישראל, מסוגל בכלל היה לכהן כשר לביטחון פנים? אבל זה שלג כאשתקד, אז נניח לו.

אבל ברצוני להתעכב על הסמליות שבדבר, ברשותך. אחרי הכול, אתה רואה עצמך כמנהיג ציבור וכשליח ציבור, אשר מעשיו עולים בקנה אחד עם דעתו וכוונתו של הציבור שאתה מייצג.

ומדכא ומדהים באותה המידה להכיר בכך שאתה והציבור שעבורו העלית את אותו סלפי, מנותק כל-כך מהציבור החרדי; זר לו כל-כך; וחסר רגישות כל-כך, עד שאין פלא שמסע השטנה וההסתה והתרעלה שאתה והמחנה שלך מנהלים נגד הציבור החרדי בשנים האחרונות, מתנהל בכזה עזוז ומרץ.

מסע שמבוסס כולו על דמוניזציה שטחית; על הכללות גסות; על אמירות מזעזעות בנימה האנטישמית שעולה מהן; ובעיקר – מסע שתכליתו לא לצרף ולשתף את הציבור החרדי בסיפור הישראלי הרחב, כי אם לקרוע קרע ולפעור תהום עמוקה ובלתי הפיכה כמעט, בין הציבור החילוני, אשר מגדיר את עצמו “ליבראלי” ו”נאור”, לבין אחיהם ואחיותיהם החרדים.

כי הקמפיין שאתה ואנשים כמו זהבה גלאון, אביגדור ליברמן וניצן הורוביץ ניהלתם, וממשיכים לנהל כנגד הציבור החרדי, הוא אחד המבישים, המחפירים והנוראים שנראו במחוזותינו. והעובדה שאתם גוררים אחריכם את הציבור שלכם, לחולל סביב מדורת שנאה מטורפת, היא הוכחה לכך שאין לכם שום כבוד ושום הערכה ושום הבנה לא לחרדים, כי אם ליהדות עצמה.

כי מי ששונא חרדים כל-כך; ומי ששונא את נציגי ומייצגי הדת היהודית כל-כך, שונא, כך מסתמן, גם את היהדות. אז אם תרצה: ההפגנה המבישה והשערורייתית שלך ושל חבריך מול משכנו של הרב אדלשטיין; כמו גם נגד העיר בני-ברק עצמה לפני מספר שבועות; אינה ולא הייתה הפגנה בעד שוויון בנטל, כי אם נגד היהדות ונגד המון, ממש המון יהודים וישראלים כאן, אשר מוקירים ומכבדים ואוהבים את אחיהם החרדים.

כן, תתפלא לשמוע, בר-לב: גם בקרב חילונים דוגמתי, יש הרבה הוקרה ואהבה לחרדים והרבה הבנה והרבה רגישות והזדהות עם התפקיד ההיסטורי שאלה ממלאים בשמירה על גחלת היהדות של עמנו.

כי ישראל ללא יהדות וללא חרדים, כמוה כגוף בלי נשמה; כצבא שיש לו רק נשק, אבל אין לו חיילים; וכמו דגל מדינה שכולו לבן. כי אם אינך מבין שקו ישר עובר בין סמל המגן-דויד אשר בלב הדגל שלנו, לבין מורשתנו היהודית וזהותנו היהודית, ומשם עד לחרדים ולתלמידי הישיבות ולרב אדלשטיין, אז אינך מבין מהי ישראל, ואינך מבין אפילו לא את הסמליות של הדגל הכחול-לבן שבו אתה וחבריך מתקשטים לאחרונה מתוך תחושת בעלות שכזאת.

עליך להבין בר-לב, שהחרדים אינם רק הקו הישר שנמתח בין ישראליותנו לזהותנו היהודית, כי אם גם עתידה הדמוגרפי של המדינה הזאת. וגם אם אתה חושב שהפיכתם לחילונים בצלמך ובדמותך היא הפתרון לתחלואיה של ישראל, והיא האופק שיבטיח את קיומה, אז גם בהיסטוריה אינך מבין דבר.

כי עם ללא זהות, ועם ללא כבוד למורשת שלו, להיסטוריה שלו, לדת שלו ולרבנים שלו, הוא עם שאין לו זכות קיום, בטח לא כעם יהודי.

ישראל, בר-לב, אינה מדינה ככל המדינות; והיהדות אינה דת ככל הדתות. על כתפיהם של אחינו החרדים מונחת מלאכה לא פחות חשובה מאשר השתלבות בחברה האזרחית; על כתפיהם מונח התפקיד של שימור זהות המקום הזה כיהודי;

שימור רוחו של העם הזה; ושימור ייחודיותו של המקום הזה; וגם אם בדמיונך ובמחשבותיך על ישראל להפוך לבלגיה או ליכטנשטיין, עליך להבין שמרבית הציבור כאן מתעקש וימשיך להתעקש על זהותנו היהודית;

וגם שמרבית הציבור כאן אינו רואה ביהדות, הדת – כלומר, נטל, או אבן ריחיים על צוואר המדינה. נהפוך הוא. היהדות היא הרוח המפעמת במפרשי המקום הזה. ואחינו החרדים הם הללו שנושפים במפרשי האומה בכל הכוח, באמצעות אור התורה ובאמצעות שימור זיקתנו ההיסטורית לשורשי מה שמגדיר אותנו.

אז בורותך מעידה לא רק עליך, כי אם גם על רבים שתומכים בה, ואשר משטחים את המקום הזה רק לטבלאות אקסל אשר לתוכן אפשר לשקלל תרומות כמותיות; אבל מה שאתם לא מבינים הוא שאת תרומת החרדים לחברה הישראלית ולמדינה היהודית אי אפשר לסכם ולשקלל במספרים מדידים.

תרומתם אינה כמותית, כי אם מהותית. וחלקם במבנה היהודי והישראלי של המקום הזה אינה ניתנת למדידה במספר המתגייסים לצה״ל. כי צבאות השם, בר-לב, גם אם אינך מכיר בכך, עמדו לצידך בימיך בסיירת מטכ״ל, והם שומרים ונלחמים על ישראל בכוח הלימוד ובכוח התפילה לא פחות מאשר לוחמים נושאי נשק.

בוקר טוב שיהיה לך, עומר בר-לב. כשלעצמי אני מתנגד לחרמות ולהדרה כוללנית. ובוודאי שאין לי שום דבר נגד מאפיית “אנג׳ל”. אבל אולי החרם הזה יהווה עבורך הזדמנות להעמיק הבנה בחשיבות של רב גדול כמו הרב אדלשטיין עבור מיליונים; וגם הזדמנות ללמוד קצת על אחיך החרדים, אותם אתה כה שונא, מבלי שאתה מכיר בכלל.

כמו כן, אין דרך לחמוק מזה: יצאת פיתה, עומר. בוקר טוב שיהיה.