“שרי רק מדברת, פותחת את הפה, ואני משתכנע”, אמר הפרקליט • צפו

שרי רוט: אני לא מזלזלת בממדי ההפגנה ובירידה במספר המפגינים, אני רק לא מבינה איך המחאה הזו הגיעה, למען השם לבני ברק, לביתו של זקן מנהיגי הציבור של ‘דגל התורה’, שהוא הכי פרגמטי בנושא של חוק הגיוס, שהוא כבר ב-2019 קיבל את חוק הגיוס של ליברמן. מה למען השם אתם מחפשים שם? למה לא הלכתם לביתו של האדמו”ר מגור? האדמו”ר מבעלזא? לא שאני אומרת שהיו צריכים ללכת, אבל למה דווקא אליו?

איפה אתה רוצה את ה’דירה בהנחה’ שלך? המדריך להשתתפות בתוכניות

הכתב אלי הירשמן מדווח מהשטח על הפגנת ‘אחים לנשק’ בבני ברק: המפגינים הזכירו גם את יוקר המחיה, שמאד חשוב לכל אחד בציבור החרדי, שם יש משפחות גדולות. אבל הסיפור העיקרי היה ‘השוויון בנטל’. כבר בחודש מרץ המפגינים הגיעו לבני ברק וקראו לחרדים ליטול חלק בנטל. שני בתים לידינו גר הרב אדלשטיין, נשיא ‘דגל התורה’, מנהיג הציבור הליטאי, ומצד השני קרית פוניבז’, הישיבה החרדית אולי הגדולה ביותר והוותיקה ביותר. הם לא הגיעו לפה במקרה, הם הגיעו לפה בכוונה, ומה שנוצר על הדרך דיאלוג עם אנשים במקום, עם תלמידי הישיבה.

רפי רשף:  ידידותי, או סוג של עימות בין החרדים למפגינים?

אלי הירשמן: יחסית שקט, כשהיו טונים השוטרים עצרו את זה, אבל לא מעבר.

רפי רשף:  על איזה סדרי גודל אנחנו מדברים?

הכתב: כמאתיים מפגינים ועוברים ושבים שפשוט התאספו.

רפי רשף:  זה פגע בשגרת הבוקר של בני ברק?

הכתב: ברור שכן. הם הגיעו בשבע בבוקר, העיר מתעוררת לאט לאט, אנשים יוצאים מהבתים ושואלים את עצמם מה קרה לנו? מנסים, גם באמצעות סוגיית יוקר המחיה להעיר את הציבור החרדי, כי בסוף זה ציבור במעמד סוציו אקונומי יחסית נמוך, במצב כלכלי לא מאד טוב. מנסים לעורר אותם שיש יוקר מחיה והממשלה לא מטפלת.

רפי רשף:  ואת אומרת בכאב שרי, הרב אדלשטיין זה קליינט קל…

שרי רוט: לא עניין של קליינט. רפי, לנו – הציבור החרדי – יש מנהיג, ולפגוע בו זה כמו לפגוע באבא שלנו. אני זוכרת את התקופה שמתוכנו היו מי שפגעו ברב שטינמן זה היה בשבילי מצמרר כאילו פגעו באבא שלי, שעוד היה אז בין החיים. אני לא נכנסתי לרשת מזון שהיתה מזוהה עם הפוגעים, כמה שנים! אני זוכרת שפעם בערב שבת נתקעתי בלי חלות ומיהרתי להכין חלות, שבקושי הספיקו לתפוח, רק כדי שיהיו לי חלות לשבת. רק החנות הזו היתה פתוחה. אבל לא נכנסתי לחנות הזו, שפגעה ברב שלי.

הרב אצלנו, וכל אחד עם הרב שלו, הוא כמו אבא שלנו. וכשפוגעים בו, זה פוגע בבשר החי.

יאיר שרקי: רק צריך להעיר על הדבר הזה, רפי, צפיתי בחומרים שם מסמוך לביתו של הרב אדלשטיין שהוא אדם חשוב, בן מאה, חגג לפני שבועיים, ואני מכבד אותו מאד. לא ראיתי שם קריאה אחת נגדו, לא לעג אחד נגדו.

שרי: אז למה עשו את ההפגנה ליד ביתו?

יאיר: זה ליד ישיבת פוניבז’, הרב גר ליד הישיבה, אני לא יודע לאן כיוונו. עושים השוואות לקשיש ליטאי אחר, שחי בתל אביב, ואני מדבר על אהרן ברק כמובן…

עמית: טוב, הוא צעיר, בן 86, זה לא מאה…

יאיר: נכון, בן 86, יותר צעיר, שמעתי את הקריאות ליד הבית שלו, שמעתי את הטקסטים, לא דומה, ההשוואה מביכה את המשווה.

רפי: מה שהכעיס מאד את החרדים היא נוכחותו של השר לשעבר, היום יו”ר דירקטוריון מאפיית אנג’ל. והחרדים, עד לדרג של משה גפני ודרעי, קוראים, בעקבות הנוכחות שלו שם, פשוט להחרים את המאפיה (על המסך עומר בר לב: “אנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן לכך שהשוחד הזה ישולם ובכל גם יחסל צבא העם וגם יאפשרו לצעירים שהם 15 אחוז מכלל אזרחי מדינת ישראל לא לשרת למען ביטחון מדינת ישראל”)

(על המסך הרב מוטק’ה בלוי אוכל לחם: “זה אנג’ל מלפני פסח. לפני החרם. אחרי החרם נגמר, אנחנו עוברים כולם לפיתות, עד שיעיפו את הברלב המטומטם הזה”. הוא יכול להתנצל? “אם הבעלים של אנג’ל יתנערו ממנו”).

רפי: שאלה על האפקטיביות. זה באמת יכול לפגוע במאפיה? התחיל ציוץ מלמטה וזה הגיע עד דרעי וגפני…

יאיר: בדיוק, זה לא דומה לחרמות הקלאסיים של החרדים נגיד על אל על שטסה בשבת. זה ממש מתחיל ממישהו שמצייץ בטויטר, אף אחד לא זכר או לא ידע שעומר בר לב הוא יו”ר הדירקטוריון של אנג’ל, ופתאום דרעי מרטוורט קריאה לחרם, גפני, שהוא הנציג הפוליטי של הרב אדלשטיין, לא יכול כמובן לשתוק אז הוא מצייץ יותר חריף, המבחן יהיה כמובן במאפיות. הציבור החרדי כן צורך את הלחם הפשוט של אנג’ל, גם את החלות שלהם לשבת.

רפי: אתה לא לוקח הערכה אם זה הולך לקרות או לא. אתה יודע מה? אשאל את שרי. את תחרימי את מאפיית אנג’ל?

שרי: לא בטוחה, אני באמת לא שמעתי שם קריאות גנאי נגד הרב אדלשטיין וכמו שיאיר אומר אני אפילו לא בטוחה שהתכוונו להפגין על סתם בני ברק ופשוט מצאו איזו גבעה נטושה שם, לא יודעת, ימים יגידו.

עמית: אגב, מה הסיפור של שרי פנים עם פחמימות? יש לך שר הפיתות, שר של אנג’ל…

רפי: כשהוא אמר שהוא חוזר לפיתות חשבתי שזו הזדהות עם העצירים הביטחוניים…

עו”ד עופר ברטל: אני חושב שזה בכלל פיקשוש. כל מה שאמר לנו הבחור הזה זה פיקשוש אחד מהתחלה ועד הסוף. משום שזה לא שחברת אנג’ל מממנת את המחאה או בעד גיוס בכפייה, אלא קצת מוזר.

שרי: ובכל זאת, היו”ר יכל להיזהר במילותיו.

אביב בושינסקי: דבר ראשון, הוא יו”ר של חברה ציבורית. והמשקיעים שלו זה הציבור.

ברטל: אבל זו דעה פוליטית.

שרי: ובכל זאת, זה ציבור הקליינטים…

בושינסקי: הוא פוגע בציבור המשקיעים שלו כשהוא אומר את הדבר הזה. אבל עזוב את הדבר הזה, אם זה פוגע באנג’ל הוא יטפל בזה, או שלא. מה שהיה מוזר בכל הסיפור הזה, והסתכלתי לפני שנכנסתי לשידור במצע מפלגת העבודה והלוא בר לב הוא איש מפלגת העבודה, הוא רק לא הצליח להיבחר בבחירות האחרונות במפלגה ובגלל זה הוא לא חבר כנסת ולא שר, ולא מצאתי מילה אחת במצע של מפלגת העבודה שמדבר על שוויון בנטל! יש שם על סטטוס קוו, על נישואין, לא על שוויון בנטל. מה קרה נזכרת בזה? אפשר לחשוב שיש ממשלה אחרת שתוכל לעשות אחרת…

יאיר: זה ‘אחים לנשק’, לא מפלגת העבודה…

עמית: לא, מה שאביב מנסה להגיד זה שבעצם נראה שהכל זה תירוץ. הרי בערב הבחירות הסבירו לנו, מה זה הסבירו, קנו מדיה במיליוני שקלים כדי להסביר שלמרכז-שמאל יש אופציה של ממשלה עם החרדים. עכשיו, אם דרעי וגפני היו יושבים בקואליציה, כמו שבני גנץ כתב, עם יאיר לפיד, ועם מפלגת העבודה ומרב מיכאלי ועומר בר לב אם הוא היה זוכה להיכנס לכנסת, אז בחיים לא רק שלא היתה הפגנה מול הרב אדלשטיין…

שרי: אלא כבר היה לנו חוק גיוס…

עמית: בדיוק!

רפי: אני רוצה רגע לחזור לחרם. הרי היו כבר דברים מעולם. פעם היה גולדקנוף, כן?…

יאיר: בשבתו בוועדה למען השבת…

רפי: מה זה הזחיל את אל על, מתי אם בכלל טסים בשבת, והיה גם את ‘שפע שוק’ שקנו את PM והלחץ של החרדים גרם להם לבטל את העסקה.

יאיר: אני הגעתי לגולדקנוף לראיון הראשון בכניסתו לפוליטיקה, והדבר הראשון שהוא שלף, הוא ניגש לכספת להראות לי את ההישגים שלו מאל על, ואת הניירות המקוריים שהרב אלישיב ורבנים אחרים חתמו לו בזמנו על החרם. כלומר, זה כן בתודעה של הפוליטיקה החרדית. הרבה מאד שנים לא השתמשו בכלי הזה, ופה, אין מהלך. דיברתי הבוקר עם בית הרב והם אמרו, אנחנו החלטנו להבליג. בצהרים הם קלטו שהשטח לא מבליג, ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול.

רפי: עופר, החרם הזה הוא אולי מה שאתה מחפש, משהו להדליק את המחאה…

עו”ד עופר ברטל: לא, אני לא חושב. בדיוק ההיפך. אני חושב שהחרדים הם המפתח. החרדים לא מפחדים אף פעם מבחירות, יש להם תמיד את הקולות שלהם, והחרדים הם המפתח ואם הם יעזבו בסופו  של דבר את הממשלה הזו, זה המפתח לשינוי מוחלט במדינה… ולכן, לא היה צריך להפגין מול החרדים, אלא רק במקומות אחרים ועם החרדים לעשות דילים.

שרי: ממש שכנעתי אותך בתוכנית הקודמת…

עופר: את רק מדברת, פותחת את הפה, ואני משתכנע, שרי…