שי גולדן: חוק הגיוס, בואי נדבר עליו…
שרי: טוב, אני מתלבטת האם להגיד שהמפלגות החרדיות התבגרו ובאמת מגלות אחריות של ‘מבוגר אחראי’, שמבין שבשל גודל השעה ובשל ההסתה שעוד רגע תיכנס אלינו לרחובות – הגיעה פעם אחת לבני ברק, אבל כעת תגיע לכל שכונותינו – גילו בגרות והסכימו לדחות. אני מתלבטת לומר אם זה העניין, או שבאמת הממשלה הזו, וכל ממשלת ימין שתבוא, הם ממשלה על חוטים, ראש הממשלה הוא בובה על חוטים, ואי אפשר לעשות כלום בממשלה כזו.
אני אומרת את זה, כמובן, בעצב. דיברה מישהי לפני ואמרה, בואו נגיד את זה לציבור ביושר, נראה לי שהציבור מבין את זה. הציבור לא מטומטם. הציבור שהלך לקלפי בהתרגשות גדולה, ורצה להפיל את ממשלת השינוי, לעשות פה שינוי ובאמת נתן ניצחון של 64 ‘ימין על מלא’, ונתניהו כל כך התרגש מזה, לפחות ככה הוא הראה, למרות שלדעתי גם הוא הבין את המשמעות…
שי: תגידי, אולי פוליטית, אנחנו יודעים שחברינו ואחינו החרדים הם בסופו של דבר מאד פרגמטיים, פוליטיקאים מאד פרגמטיים, הרבנים מאד מעשיים – יכול להיות שנכון להם לחבור לממשלת גנץ-לפיד כי זו ממשלה שבאמת מסוגלת להעביר דברים ולא ממשלת פיקציה?
שרי: אני כבר שבועיים אומרת את זה באולפנים, שי, את הדבר הזה. שבעצם היתה פה הפיכה צבאית, שזורקת את החרדים לזרועות בני גנץ, שעכשיו עולה בסקרים, אז זה יותר נוח להם מאשר לחבור ליאיר לפיד, למשל. ויכול להיות באמת, שלא תהיה להם ברירה.
עכשיו, הם יעשו את זה ‘בצער רב וביגון קודר אנו מודיעים לציבור שלא עלתה בידינו’ מה שנקרא. ואם אנחנו באמת רוצים לקבל איזשהו חוק גיוס נורמלי, שאפשר לחיות איתו, או כל חוק חרדי אחר, או אפילו לא חרדי, זו הברירה היחידה.
שי: מה שעכשיו מעניין זה שבני גנץ משרטט מתווה נוח לגיוס חרדים…
שרי: צ’ק פתוח! קחו מה שתרצו. ולכל זה קוראים ‘הפיכה צבאית’. אם אתה מאפשר לשמאל, מרכז, לא משנה איך תקרא לזה, ואפילו לא צריכים בממשלה כזו את הערבים. כי נכון להיום, אפילו בסקרים של ערוץ 14, שהם תמיד היו הכי קולעים בסקרים, לכן אני אומרת סקר ערוץ 14, גנץ, לפיד וחרדים ויש ממשלה! ואתה אפילו לא יכול להגיד עליה שהיא ממשלת שמאל. חילי טרופר, מתן כהנא ואפילו בני גנץ זה מרכז, זה אפילו לא שמאל, והם גם לא יעשו כנראה חוקי שמאל כי הם יתחשבו בחרדים.
שי: הם לא צריכים ערבים, כולם יהיו שמחים ושלום על ישראל…
שרי: והעם מהשמאל השיג את מטרתו – לסלק את נתניהו מעל במת ההיסטוריה. למרות, שתשמע, אני כבר לא יודעת. כפי שראינו את נתניהו בממשלת השינוי, כל כך עקשן, אולי הוא יבוא לציבור ויאמר: תשמעו, היתה פה הפיכה צבאית ואני נכנע וכמו צ’רצ’יל בשעתו יישב 6 שנים על המדף. קשה לי להאמין בגלל גילו, והמשפט וכל זה. אבל כן, לזה קוראים הפיכה צבאית.
והחרדים יהיו חלק מזה. והם יגידו לבוחרים שלהם שזה ביגון קודר ובצער, אבל אנחנו לא יכולים להיכנס לממשלה רק כדי להוריד לכם את המחיר של הקרטונים של החד פעמי, לא בשביל זה באנו לממשלה. או בשביל הסוכר בקוקה קולה. באנו לממשלה בשביל להעביר חוקים שיעזרו לכם. ואין את זה…
שי: מעניין לראות את התהליך. כי זו אבן הראש של הפוליטיקה, החרדים.
שרי: הם רצו את ממשלת הימין, הם אוהבים את נתניהו, רצו ורצו ורצו…
שי: כן, הם רואים לנגד עיניהם איך הם לא יכולים…
שרי: כן, החולה גוסס. וכשחולה גוסס אתה לפעמים מכריז על מותו בצער רב, ומה לעשות…
שי: בואי נדבר על ההחלטה לפיה במשרדי ממשלה יתחילו לכתוב את המילים ‘אמא ואבא’ ולא ‘הורה 1, הורה2’.
שרי: תראה, זה קצת מצחיק כשסמל שלטון פה במדינה הוא אמיר אוחנה… אתה מבין? יד אחת מקרבת, יד שניה מרחקת. זו מריבה שניטשת כבר שנים, אתה שואל אותי אם זה חכם בעת הזו בדיוק, כשיש כזו מדורת הסתה? לא בטוחה.
משה פייגלין: אני חייב להיכנס לדיווח שלך ולהגיד לך שזה ההישג המשמעותי ביותר של הממשלה עד עכשיו. ואני מתפלא שאת ככתבת לענייני חרדים לא רואה את זה.
שרי: תשמע, יש פה עניין של מה אתה רוצה ומה אתה יכול לעשות. בגלל שהממשלה הזו מושכת אש ברחוב, אז על מה אתה רוצה לריב? אתה צריך פשוט לבחור את הנושאים.
פייגלין: זה מקום ראשון.
שרי: אוקי, יכול להיות, אבל יש לך במקביל את אמיר אוחנה שקיבל אתמול את יו”ר הקונגרס האמריקני עם בן זוגו… וזה הדבר הראשון שהממשלה הזו ניסתה לתת לרחוב המתלהם, כדי להרגיע אותו. ומתברר, שלא רק שזה לא הרגיע אותם אלא רק עודד אותם והראה להם שהנה, בכוח אנחנו משיגים דברים.
אז עכשיו אתה אומר לי אבא ואבא אמא ואמא, זה מאד חשוב, אבל לי כאמא מאד חשוב שלא יקחו את הבן שלי בכוח מהסטנדר. יש פה כל כך הרבה דברים חשובים להילחם עליהם. אז אני לא גדולי ישראל שיגידו על מה כן להילחם ועל מה לא, אבל אני לא יודעת אם גם על זה לא תקום מחאה, ההפגנה הבאה תדבר גם על זה.
שי: להערכתך שרי, שאלתי את ברדוגו לגבי האפשרות שהחרדים יעשו ‘ויברח’ לנתניהו, הוא היה אתמול בכנסת ואמר לי: אני לא רואה את זה. שוחח, דיבר, פגש. לפי שיחותיך, מקורותיך ואנשיך – יש סיכוי לזה?
שרי: אני לא רואה את זה, החרדים כמו בשטעטל, בעיירות של פעם, יכופפו את הראש, יגידו ‘זה מה יש’, את המשפט השגור על פיהם ‘אנחנו בגלות אצל אחינו היהודים’ וימשיכו. היו רגילים לזה כל כך הרבה שנים בגלות, ימשיכו לסבול הלאה. בעצב, אני אומרת את זה. את כל מה שאמרתי עד עכשיו בשיחה הזו אמרתי בעצב! זה לא מצב נורמלי, אנשים הלכו לקלפי, הציבור החרדי הלך לקלפי בהמוניו, נקעה נפשו מהממשלה הקודמת. ומה קיבל? כלום. שטעטלע!