בג”ץ קבע: ילדים מאומצים לא יחויבו לעבור דווקא גיור אורתודוקסי

אחרי 20 שנה מהגשת העתירה: המדינה שינתה את המדיניות לפיה ילדים מאומצים יופנו באופן אוטומטי לגיור כהלכה אורתודוקסי – ומעתה, כל מקרה ייבחן לגופו, לפי עקרון טובת הילד.

רוצה להיכנס אל רבי שימען ביום הילולא? כאן תרכוש את הכרטיס

השינוי מגיע בעקבות הערות שופטי בג”ץ בעתירה שהוגשה בנושא.

שינוי המדיניות קיבל היום (ראשון) תוקף של פסק הדין על ידי הרכב מורחב של תשעה שופטי בג”ץ.

לפי דיווחו ב’ישראל היום’, העתירה, שהוגשה בשנת 2003, עוסקת בנוהל שקיים בשירות למען הילד לפיו ילדים מדת שונה מן המשפחה המאמצת, נשלחים אך ורק למשפחות אורתודוקסיות , כדי שהילד יגויר ברבנות הראשית.

חוק אימוץ ילדים קובע, כי אין לאמץ ילד שאינו בן דתו של המאומץ. בנוסף – חוק הכשרות המשפטית קובע שלא תומר דתו של קטין אלא בדת הוריו או של אדם שהקטין היה סמוך על שולחנו מתוך כוונה לאמצו בששת החודשים שקדמו להגשת בקשה להמרת הדת – ובתנאי שבית המשפט שוכנע כי ההמרה דרושה לשם אימוץ של הקטין בידי אותו אדם לפי חוק אימוץ ילדים.

על מנת לאמץ ילד שהוא בן דת אחרת, יש לגייר אותו, כאשר מדיניות השירות למען הילד במשרד הרווחה היא להפנות הורים יהודים, המעוניינים לאמץ ילד שאינו יהודי, למערך הגיור הממשלתי, על מנת לקבל מראש אישור של “היתכנות” מבחינת יכולתה של המשפחה לעמוד בתנאי בית הדין לצורך גיור קטינים.

אם המשפחה לא יכולה לקבל אישור כזה, אין ביכולתה להיכנס לרשימת ההורים בהמתנה לאימוץ ילדים שהם בני דת אחרת.

דרישות מערך הגיור לצורך גיור קטינים הן: שמירת כשרות, שמירת שבת, התחייבות שהילד יקבל חינוך ממלכתי-דתי. משפחות שלהן ילדים שמתחנכים במסגרות חינוך ממלכתי נפסלו לאימוץ.

העתירה נגד המדיניות הזאת הוגשה כבר בשנת 2003 על ידי התנועה הרפורמית.

ב-14.3.23 התקיים דיון בעתירה בפני הרכב של 9 שופטים, במסגרתו מתחו השופטים ביקורת על המדיניות של השירות למען הילד וביקשו מהמדינה לבחון את ביטול המדיניות, כאשר כל מקרה של אימוץ יישקל לגופו.

ב-24.4.23 הודיעה המדינה כי הצעת בית המשפט מקובלת, וכי מעתה ייבחן כל מקרה לגופו, בהתאם למכלול השיקולים הרלוונטיים לטובתו של הקטין הקונקרטי המועמד לאימוץ.

השופטים כתבו בפסק הדין: “אנו מברכים על הודעה זו של המדינה. נחזור ונציין את המובן מאליו – בתחום של אימוץ ילדים, כמו בהקשר של טיפול בענייניהם של קטינים בכלל, עקרון העל ו’כוכב הצפון’ הוא עקרון טובת הילד. טובת הילד היא לעולם טובתו של הילד הקונקרטי על מכלול נסיבותיו, עברו, מאפייניו וקשייו. בתחום זה נדרש המענה האופטימלי לילד שהנסיבות של ראשית חייו לא היו אופטימליות ונדרש עבורו התיקון המיטבי”.