חילי טרופר חושף: כש’אליהו הנביא’ הציל את אבא שלי ממוות בפיגוע

בקיץ 1975, אבי יצא ממשרדו ברחוב החבצלת שבמרכז ירושלים, כדי להגיע לסניף הבנק שממוקם היה בכיכר ציון.

רוצה להיכנס אל רבי שימען ביום הילולא? כאן תרכוש את הכרטיס

איפה אתה רוצה את ה’דירה בהנחה’ שלך? המדריך להשתתפות בתוכניות

ביציאה מהבניין ניגש אליו אדם, פשט את ידו וביקש צדקה.

אבי מיהר מאוד ואמר לאותו אדם, שיעזור לו עם שובו.

האדם לא הניח לו, משך אותו בדברים, אבי התעכב איתו בשיחה ולבסוף נתן לו צדקה.

אחרי מספר דקות אבי הצליח להיחלץ סוף סוף וצעד במהירות לכיכר.

רגע לפני שנכנס לכיכר החריד את האזור פיצוץ אדיר.

מטען נפץ גדול שהוטמן בתוך מקרר התפוצץ בכיכר. חמישה עשר ישראלים נרצחו. עשרות רבות נפצעו. אבי היה אמור להיות אחד מהם והוא ניצל בזכות אותו אדם ומעשה הצדקה.

“צדקה תציל ממוות” במובנה המילולי.

עם השנים, כונה אצלנו אותו אלמוני בתואר אליהו הנביא, שהגיע לביקור על מנת להציל את אבי.

היה בכך גם רובד פשוט של אמונה פשוטה באליהו הנביא. אבל במשפחה שכלתנית כמו שלנו הצטרף לכך רובד נוסף: לא היה זה נס בדמות ירידתו של אליהו הנביא מן השמים כדי להציל את אבי.

היתה זו תובנה שכל אדם יכול להיות אליהו הנביא לכמה רגעים.

שכל אדם יכול להיות האדם שמציל מישהו ממשהו.

שנהיה אחד בשביל השני.