חגי תשרי • כמה דבש, תפוחים, רימונים ודגים נאכל?

חוגגים: חגי תשרי בפתח, ויחד איתם הם מביאים עליה בצריכה של המוצרים המזוהים עם החג, דגים, דבש, תפוחים ורימונים.

אז כמה ומה אנו צורכים?

שנהיה לראש: ישראלי ממוצע צורך בחודש כקילו של דגים ומוצריהם, ואילו בתשרי הכמות מכפילה את עצמה ומגיעה לכ-2 קילו לאדם. נתון נמוך יחסית למדינות באזור. בממוצע במדינות הים התיכון, הצריכה השנתית לנפש היא בין 20 ל-40 ק”ג, אולם היא יותר גבוהה מארה”ב, שם צורכים רק כ-8 ק”ג לשנה.

הדגים הנמכרים ביותר הם קרפיון, אמנון ובורי. לפי נתונים שמפרסמים משרד החקלאות וארגון מגדלי הדגים,  בחודש תשרי נצרכים כ-800 טון קרפיונים, זאת לעומת 250 טון בשאר חודשי השנה; כ-750 טון אמנון בחודש תשרי, לעומת 550 טון בחודש אחר; וכ-250 טון בורי, לעומת 170 טון בחודשי השנה.

מחיריהם צפויים להישאר כבשנה הקודמת: קרפיון 23-25 ש”ח לק”ג, אמנון 25-35 ש”ח לק”ג, ובורי 28-37 ש”ח לק”ג.

מתוקה כדבש: כ-40% מהתצרוכת השנתית של דבש בישראל מתרכזת בתקופת חגי תשרי, ובעיקר בראש השנה.  כ-1,600 טון דבש, בשווי כולל של 60 מיליון ש”ח בערך, במונחי “מחיר לצרכן”.

ישראלי ממוצע צורך בחודש תשרי כ-200 גרם דבש בממוצע, ואילו בשאר כל חודשי השנה יחד מגיעה הצריכה לכחצי ק”ג דבש לנפש.

ומהדבש לתפוח – שם העליה היא קטנה יחסית, וזאת מכיוון שהישראלים אוהבים תפוחים כל השנה. ישראלי אוכל בממוצע כ-125 תפוחים בשנה, כ-16-17 תפוחים בתשרי, לעומת כ-12-13 בחודש רגיל. 

מלאים כרימון: בתשרי צורכים בישראל כ-10,000 טון רימונים, שני שליש מכלל הצריכה השנתית העומדת על 15,000 טון רימונים.  

במהלך השנה כולה אוכל הישראלי 3 רימונים בממוצע, 2 מתוכם בתשרי. בהקשר הזה יש לזכור, כי הרימונים עונתם מוגבלת, בשונה מתפוחים למשל.