חריג: מחיאות כפיים לשר בן גביר בתום נאומו בבית עלמין בבאר שבע

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נשא היום (שלישי)  דברים בטקס הזיכרון הממלכתי בבית העלמין בבאר שבע.

השר נכנס לטקס הזיכרון יחד עם יואל שרון, שנפצע במלחמת יום הכיפורים – וארבעה מחייליו טמונים בבית העלמין.

בזמן הטקס נשמעו כמה קריאות מצד אב שכול לעבר השר, שהשיב: “תנו לו לצעוק, מותר לו. אנשים אחים אנחנו”. השר בן גביר עצר את דבריו והמתין שיסיים.

פרט לכך לא נרשמו הפרעות. בתום נאומו זכה בן גביר באופן חריג למחיאות כפיים.

יצוין, כי במקביל להגעת בן גביר חלק מהמשפחות נטשו את הטקס במחאה ופתחו בשירה.

בן גביר אמר בנאומו: “הלוחם אסיל סוועד היה בן 22 בלבד, כאשר נהרג, עת הגיע מחבל בן עוולה שביקש לדקור לוחמים, למחסום שועפט במזרח ירושלים. אסיל ז”ל, הוא לוחם מג”ב האחרון שנפל בפעילות מבצעית. הוא היה שומר ירושלים, התעקש לחתום בשירות קבע והיה אמור לחזור הביתה באותו סוף שבוע מר ונמהר”.

הוא הוסיף: “גם משפחתו, משפחת סוועד היקרה שהכרתי אותם במהלך הלוויה שלו, הפכה להיות חלק מאותן משפחות רבות, ששומעות את הדפיקה על דלת ביתן, אותה דפיקה מבשרת רעות שלאחריה באה צעקה ושנים ארוכות של בכי וכאב. דפיקה שהפכה להיות חלק מהסיפור הישראלי והמציאות שלנו לאורך כל ההיסטוריה.

“הסיפור הזה משותף לכולנו, לחילוניים, לדתיים, למשפחות מהעיר מהכפר מהדרום והצפון, מההתיישבות אל הקיבוץ, ביישובים הדרוזים, הצ’רקסים והבדואים. הסיפור של כולנו נראה לא פעם כסיפור, עצוב קשה ומייאש”.

הוא פנה למשפחות השכולות ואמר: “למול מסירות הנפש וההקרבה שלכם משפחות קדושות וגיבורות, מילותינו נעשות קטנות ומצטמצמות לחרוט על מצבות האבן הצנועות. מצבות ששפתן היא רק שם, גיל, תאריך נפילה, ההורים וכמעט לא עוד. כמה מעט וכמה הרבה. עולם ומלאו. עולם מלא של עלומים שכלו, חלומות שנגוזו, שאיפות שעלו בעשן, שרשרת דורות שנגדעה. נצח ישראל לא ישקר. לא בכדי נסמך יום הזיכרון ליום העצמאות, אלא כדי לבטא את עוצמתם המטלטלת והשזורה של החיים והשכול. של התוגה והשמחה ובעיקר כדי לבטא את החוב הגדול שאנחנו חייבים לכולכם משפחות יקרות וגיבורות.

“מעריכים אתכן, אוהבים אתכן, מחבקים אתכן חיבוק גדול ותמיד תמיד נזכור, שאחים אנחנו בני עם אחד אנחנו, ושדווקא מתוך החושך הגדול והכאב, בעזרת השם יתברך ואנשי כוחות הביטחון הגיבורים והאזרחים האמיצים, צמח לו עם לתפארת שבנה מדינה משגשגת שמהווה את ניצחון האור על החושך. מדינה חפצת חיים, שקנתה את חיי האומה, בזכות מסירות הנפש של בניה, הם היקירים שלכם, האהובים שלכם שבזכותם אנחנו כאן”.

לפני הגעתו של השר בן גביר התקיימו עימותים בין משפחות שכולות בבית העלמין בבאר שבע.

כוחות הביטחון שהיו במקום הפרידו בין המתעמתים.

גם בבית העלמין הצבאי ברחובות התרחשו עימותים בין המשתתפים, בזמן נאומו של השר משה ארבל. גם נאומה של השרה מירי רגב בחולון הופרע על ידי קריאות מהקהל.

השר אופיר אקוניס שהגיע לבית העלמין בנחלת יצחק החליט לוותר על נאומו והעניק את זכות הדיבור לנינט מונדשיין, אמו של שון הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’.