בנט: “ראינו נציגי ציבור חרדים מגיעים – אותי זה כן ריגש”

אתמול (א’) התייחס ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שספג בשנה שעברה ביקורות קשות מהורים שכולים במהלך טקס זיכרון בו נכח, להימצאותם של נציגי ממשלה בבתי העלמין הצבאיים, ואף טען כי הם אכן צריכים להיות שם תוך הפעלת שיקול דעת. בנט שוחח עם ענת דוידוב וגדעון אוקו והגיב לדברים.

“תגיע מחר לאחד הטקסים?”, התעניינו צמד המגישים בפתח השיחה, ובנט השיב בנחרצות: “כן. אני מניח שאני אגיע לכפר סבא, אני במשך כל השנים הייתי מגיע בדרך כלל לראשון לציון כשר בממשלה”. בנוסף, כאשר נשאל האם הוא בטראומה בעקבות מאורעות השנה שעברה וההתפרעויות במהלך נאומו, הבהיר: “לא, אני לא בטראומה ואני לא גם זכאי לטראומה. מי שבטראומה זה המשפחות שאיבדו את הבנים והבנות. אני בחרתי בדרך של שירות לציבור, ולאורך כל כך הרבה שנים לצערי הייתי בכל כך הרבה אירועים, לפעמים שעות אחרי שמשפחה איבדה את הבן שלה”.

עוד הודה כי “צברתי לצערי קילומטרז’ בלהיות עם משפחות ברגעים מאוד קשים. מה שלמדתי לאורך השנים שבסופו של דבר התפקיד שלי במצב כזה זה לשמוע, לשתוק, להכיל את הכאב של המשפחות. הרי אין שום דבר שאני יכול להגיד שבאמת מנחם משפחה ברגע כזה. אני מתמקד רק בכאב של המשפחות. לאבד בן, לדמיין את הדבר הנוראי הזה, זה באמת עוצמת כאב שלא ברא השטן. לכן, גם צעקות, וגם אם זה 4 דקות או 7 דקות, פשוט כאין וכאפס לעומת האובדן של המשפחות”.

“אמנם באמת בשנה שעברה זה לא היה רק משפחות, זה היה מה שהתגלה בדיעבד פעילים פוליטיים מהליכוד, חלקם בתשלום, אני רוצה להאמין שזה היה חד פעמי ושלא נפתח מנהג חדש לשלוח פעילים פוליטיים להלוויות או ימי זיכרון. זו לא הדרך של המדינה שלנו, אנחנו חייבים להחזיר לעצמנו את הממלכתיות, את הציונות הבסיסית הזו שליוותה אותנו לאורך כל שנות המדינה”, הדגיש.

“לא חושב שנכון למנוע מפוליטיקאים להגיע, מצד שני מותר וראוי להפעיל את השכל הישר”
באשר להצהרת חלק מחברי הממשלה שהודיעו כי לא יגיעו לטקסי הזיכרון, אמר: “אני חושב שכל שר ונבחר ציבור שמפעיל את אותה רגישות ואותו שיקול דעת פועל נכון. ברמה הרשמית אני חושב שזה כן חשוב שנציגי ציבור, שרים, יגיעו לייצג את המדינה בטקסים ממלכתיים. מנהג שקיים מאז ומתמיד, זה לא משהו חדש, וגם בממשלה שלי שרים הגיעו לבתי עלמין ונאמו כבכל שנה. אני לא חושב שנכון למנוע מפוליטיקאים להגיע לבתי עלמין כי הם לא מגיעים בכובעם כפוליטיקאים אלא כנציגי הממלכה, מצד שני באמת מותר וראוי לשר להפעיל את השכל הישר והרגישות. אני רוצה לקוות שאם בזמן אנחנו נחזור לתלם שיום הזיכרון ממוקד רק בזיכרון ולא בשוליים האלה של פוליטיקה”.

“אני לא שופט פה ואין לי את הזכות לשפוט משפחות שכולות שיש להן רצונות מסויימים. אני לא אטיף להן לעולם, הן קדושות”, חידד, והוסיף: “דווקא בעשור האחרון ראינו בהדרגה נציגי ציבור חרדים מגיעים ואני חייב להגיד שאותי זה כן ריגש. אם אנחנו חפצים בתהליך שמביא את הציבור החרדי לתוך החברה הישראלית אנחנו צריכים לעבור את התהליך הזה. אבל אני גם לא רוצה לתת ציונים למשפחה שכולה שמרגישה ככה. לכן, אם את שואלת אותי, אנחנו צריכים להיצמד למה שתמיד היה – שנציגי הציבור ללא קשר לשירות הצבאי הספציפי שלהם הגיעו וייצגו את הממשלה. אבל לאותו נבחר ציבור ששומע שיש התנגדות ספציפית יכול להיות שהפעלת שיקול דעת היא הדבר הנכון, או להגיע ולאו דווקא לנאום, לא כל אחד חייב לנאום”.

בתגובה לאמירותיו ציינו ענת דוידוב וגדעון אוקו את השר בן גביר, אשר ממשיך להתעקש להגיע למרות התנגדות המשפחות השכולות. בנט הסביר כי “אני לא מתכוון לתת לו עצות. אני חושב שכל נבחר ציבור ששומע קולות שיעשה את החישוב ויגיד ‘האם אני הנושא של יום הזיכרון?’, התשובה היא לא. אם מישהו הולך להפוך להיות הנושא אז עדיף שיפעיל את שיקול הדעת בעצמו. העובדה שאנחנו כבר כמה דקות לתוך שיחה על יום הזיכרון ובעצם אנחנו רק מדברים על המסביב ואיזה שר יגיע ואיזה לא, זה לא דבר טוב”.

“בזמן הזה אנחנו צריכים להתמקד בזכר הנופלים”
“אנחנו בערב יום הזיכרון, בזמן הזה אנחנו צריכים להתמקד בזכר הנופלים. עליתי כדי לדבר על אותם נופלים משנות המשונים והתשעים בדרום לבנון, על יוסי אוחנה ז”ל שהיה מ”פ בגולני והיה חבר שלי. לדבר על יואב שהיה קצין בצנחנים, בחור מאלקנה. אני רוצה לומר, יוסי אוחנה לא היה מבחינתי מרוקאי או דתי או מסורתי, הוא היה אחי. יואב לא היה מבחינתי מתנחל או אשכנזי, הוא היה אחי. בבתי הקברות לא כתוב כל אחד מה הדעה שלו על הרפורמה המשפטית או המהפכה המשפטית – הם אחים ואחיות שלנו שנפלו למען המדינה הזו”, הכריז.

כמו כן, פנה ראש הממשלה לשעבר לאזרחי ישראל: “אני מפציר בציבור הישראלי, בואו נחזור להיות עם אחד עם מחלוקות אבל לזכור שיש לנו אתוס אחד, מדינה אחת ומורשת אחת. אנחנו חייבים ללמוד לכבד אחד את השני. אני לא זוכר דבר כזה מעולם, מדינת ישראל היום בת 75. זו לא המדינה היהודית הראשונה שהייתה פה בארץ ישראל, היו שתי מדינות שקדמו לה והן חרבו פחות או יותר בעשור השמיני בגלל שנאת חינם, לא בגלל אויב חיצוני. האויב החיצוני הגיע וכבש אותנו רק אחרי שהרסנו במו ידינו את מה שהיה פה”.

“כמה הדבר הזה מהווה סיכון ביטחוני?”, תהו צמד המגישים לסיום, ובנט סיכם: “זה סיכון ביטחוני משמעותי, הקיטוב הפנימי מהווה סיכון ביטחוני משמעותי. אויבינו מסתכלים פנימה, הם לדעתי גם טועים בניתוח, אבל הם מסתכלים ומדברים על זה. זה חלק גדול מתהליך התלכדות החזיתות או יצירת חזית אחת שלא הייתה שנים. האם תהיה או לא תהיה מלחמה זה תלוי בהרבה דברים. אני רואה את המאמצים הכבירים של הנהלת חמאס וחיזבאללה שעכשיו נפגשים. חיבור של שני צירים, דבר מאוד מסוכן. אנחנו יותר חזקים מסך כל האויבים שלנו יחד אבל בתנאי שאנחנו מאוחדים מבפנים, לא שאנחנו מסכימים על הדברים, אבל שאנחנו מסוגלים לעבוד יחד”.