מרים פרץ במסר למפגינים: “יום אחד לא תדבר, מה יקרה?”

יומיים ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, מרים פרץ, השם ששכלה את שני בניה אוריאל ואלירז, ביקשה בריאיון לכאן רשת ב להרגיע את הרוחות. “גם ככה הימים האלה קשים לנו, המשפחות השכולות, והעצבים שלנו חשופים”, היא אמרה בתוכנית “סדר יום”.

“אנחנו מחפשים איזשהו שקט נפשי בתוך סערה רגשית לא נורמלית. עכשיו נוספת כל האווירה הקשה הזאת בארץ. אני לא זוכרת שהיה דבר כזה. 24 שנה אני בהר הרצל, הגעתי לבן שלי אוריאל, אני לא זוכרת שהייתה שנה טעונה כל כך, קרועה כל כך, עם שסוע כל כך. אנחנו, המשפחות השכולות, נמצאות שם כי אנחנו גם פני האומה הזאת. גם בינינו יש את מגוון הקשת הפוליטית, מגוון האמונות”.

היא מחתה על כך ש”במקום לדבר עלינו, על החורבן, על הערכים, על הנופלים – במה אנחנו מתעסקים? במי מגיע”. לדבריה, “יש לי כאב גדול כשאני שומעת שמשפחות שוקלות אם להגיע להר. אני יכולה להבין. מול משפחה שכולה אף אחד לא יכול לעמוד, זאת קדושה. איבדנו את היקר ביותר. אבל חשוב לי לזכור שיש גם משפחות אחרות. אין הבדל בין משפחה כזאת לכזאת. אין מה לעשות, לפעמים יש עת שצריך לגלות איפוק. בעת הזאת, במתח הזה, צריך יותר רגישות אנושית, גם המשפחות וגם הפוליטיקאים. במקום בו אנשים אומרים לך ‘אל תבוא’, ‘אל תהיה פה’, ‘קשה לנו’, אז יום אחד תתאפק ולא תדבר, מה יקרה?”. אנחנו צריכים גם לגלות רגישות כלפי משפחה שאני לא מסכימה עם העמדה שלה, אבל גם הפוליטיקאים. זה יום לאומי של הזדהות, של חיבוק, של הכרת תודה. אנשים שלא מכירים את הילדים באים לומר תודה.

היא הוסיפה וסיפרה: “דיברנו עם חברי כנסת הרבה לפני יום הזיכרון. כבר לפני שלושה שבועות ח”כ חילי טרופר החתים מאה חברי כנסת על כך שנכבד את יום הזיכרון ונימנע מכל משהו פוליטי. הסכמתי איתו. שמעתי שחברי כנסת אמרו שלא יגיעו”.

על חברי כנסת שלא שירתו בצה”ל ואמורים להגיע לבתי העלמין אמרה פרץ: “ח”כ כזה צריך להפעיל שיקול דעת. לא יקרה אסון. נעבור את יום הזכרון בשלום אם כולנו נגלה איפוק, סבלנות, רגישות אנושית. העולם לא ייפול אם מישהו לא ידבר. כי מול הורה שכול אתה לא יכול לעמוד”.

עם זאת, היא סייגה: “אנחנו צריכים להיזהר שמא נפתח פתח. אם מחר יהיה כנס וידבר מישהו שהוא לא בדיוק כמוני, צריכים להיזהר לא לקחת את זה למקומות אחרים, כי אז הפילוג יהיה נוראי”. לדבריה, “ביום הזה צריך קצת להתעלות. האם זה יכול להוות איזשהי בעיה עתידית? כן. הוויכוח אם יום הזיכרון הוא יום פרטי או יום לאומי הוא עקרוני. אבל זה לא הזמן לדון בו. בואו נעבור את יום הזיכרון הזה ואז נדון. אם זה יום פרטי, מותר למשפחה להחליט מי יגיע ושלא תהיה ממלכתיות. אם זה לאומי, בוא נדבר על האופי הלאומי של היום הזה, שלא תהיה בו שום פוליטיקה. אני מצפה שמי שמגיע ידבר, יקרא על הנופלים, יקרא משהו מהדברים שהם כתבו, יספר משהו מתוך מפגש עם משפחה, שידבר ללבבות. לא מעניין אותי שום דבר מהפוליטיקה כשאני עומדת ליד קברי ילדיי”.

לבסוף סיכמה פרץ: “זה יום אחד. אלה שתי דקות בהן נופלות החומות. בואו נהיה טיפה כמו הילדים שלנו, עם רעות, אחווה, כתף מול כתף. כשהם יצאו להגן על הבית הם לא בדקו אם גר זו חרדי או נוצרי. הבית הזה של כולנו”.