גנץ תקף את חוק הגיוס – והציג מתווה • הליכוד: עוד אין הסכמות

יו”ר המחנה הממלכתי, שר הביטחון לשעבר בני גנץ , יחד עם הרמטכ”ל לשעבר ח”כ גדי איזנקוט וענבר גיטי שכיהנה כראש צוות מנהלת השירות במשרד הביטחון הציגו היום (ראשון), בהצהרה לתקשורת את חלופת “שירות ישראלי” – זאת בעקבות חוק הגיוס החדש אותו מגבשת הממשלה.

לפי התוכנית הממשלתית, יירד גיל הפטור מגיוס לצה”ל במגזר החרדי, מגיל 26 לגיל – 23 או 21 – כך שהחרדים יוכלו להיכנס מוקדם יותר למעגל העבודה. התוכנית כוללת גם שינוי במשך השירות של חיילי צה”ל, כך שחיילים בתפקידים עורפיים ומנהלה ישתחררו מוקדם יותר, ולוחמים או כאלה שמשרתים בתפקידים חיוניים, ישרתו פרק זמן ארוך יותר ובחודשי השירות האחרונים שלהם ישתכרו בכ-6,000 שקלים, .

גורם צבאי בכיר אמר הבוקר ל’כאן חדשות’: “עמדת צה”ל באשר לגיל הפטור 23 – זה לא מפר איזון כשיש הוקרה למשרתים. לדבריו,  “צה”ל הוא צבא העם. אסור להפר איזון בגיוס כלל האוכלוסיות, כולל חרדים, כך שצה”ל ימשיך לפתח מסלולים ייחודיים לחרדים”.

חברי הכנסת בני גנץ וגדי איזנקוט תקפו את חוק הגיוס החדש, והציגו את התוכנית שלהם לעידוד הגיוס לצה”ל. גנץ אמר:  “יש סכנה לצבא העם בעתיד – במקום עם בונה צבא בונה עם – אנחנו נקבל פה צה”ל בע”מ”.

על פי ההצעה שהציגו גנץ ואיזנקוט, בטווח הרחוק כלל הצעירים בישראל ישרתו כחלק מחובתם האזרחית – שירות של כשנתיים בצה”ל או במערכות אזרחיות אחרות (ביה״ח, כוחות הצלה, הכשרות טכנולוגיות, מתנסים וכדומה).

מסלולי השירות יותאמו לצרכים התרבותיים של מגוון האוכלוסיות בישראל, במטרה לאפשר לקהילות שונות להשתלב תוך הקפדה על שמירת אורחות החיים.
כל המשרתים יתקבלו לתפקיד ויוכשרו לקראתו באוריינטציה תעסוקתית.

גנץ: : “רבים וטובים, מכלל המגזרים והדעות הפוליטיות משרתים בו בסדיר, בקבע ובמילואים. הם עושים זאת לא בגלל מה שהצבא נותן להם אלא בזכות מה שהם נותנים לו ועל כך הם יתברכו”.

לדבריו, “בתהליך של עשור, יש לפתוח מנעד רחב של אפשרויות שירות, שיהיה בבסיסו שוויוני ויקפיד על הוגנות לאלו המסתכנים יותר והמשרתים זמן ארוך יותר”.

גנץ קרא לראש הממשלה ושר הביטחון: “אל תתפתו לפתור את בעיות השעה בלבד, הביטו אל האופק הלאומי של מדינת ישראל ודאגו להבטיחו”.

איזנקוט הוסיף: “הארגון היחיד בעולם שייעודו להגן על המדינה, לנצח במלחמה ולהבטיח את קיומה של מדינת ישראל – הוא צה״ל. הבסיס לכל, הוא האנשים. גברים ונשים מעולים ומחויבים. מהלך שפוטר חלקים רחבים משרות תהיה השפעה על כלל המשרתים. אסור שמציאות פוליטית וצורך זמני יביאו לפגיעה בביטחון המדינה וצה”ל כצבא העם”.

עקרונות המתווה שהציגו גנץ ואיזנקוט: 

• כלל הצעירים יחוייבו בשירות למען המדינה

• השירות בצה”ל יישמר בעדיפות לאומית, תוך שימור מודל צבא העם

• צה”ל יבחר ראשון את משרתיו כחיילים, שאר המשרתים יופנו למנהלת שירות

• מבלול השירות הנוספים ייבנו בתחום ביטחון הפנים והצלה וכן בתחום חינוך וקהילה

• השירות ייבנה על בסיס שיוויון בחובת השירות, דיפרנציאליות ופרוגרסיביות בתגמול

• מסלולי השירות יותאמו לצרכים התרבותיים של מגוון האוכלוסיות בישראל

מיד לאחר הנאום בליכוד תקפו את הצהרתו של גנץ: “נכון לעכשיו אין הסכמות בעניין חוק הגיוס. בכל מקרה, הצעת צה”ל שעומדת על הפרק דומה להצעתו של בני גנץ, ושונה קודם כל בכך שהיא כוללת את קיצור השירות, העלאת שכר משמעותית ללוחמי צה”ל, והטבות כלכליות ליוצאי צבא ומשרתים במילואים”.