ועדת הכספים פתחה הבוקר (ראשון) את הדיונים על חוק התקציב וחוק ההסדרים.
מה גרם לרבבות תיירים להגיע לטייל בירושלים בימי חג הפסח?
יו”ר הוועדה, ח”כ משה גפני, קרא בפתח הדיון לנהל אותו באופן ענייני ולא לערב בו את המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית.
גפני אמר: “אנחנו פותחים את דיוני התקציב. הנוהג בוועדה היה שהשתדלנו לא להכניס את הנושא הפוליטי באופן מובהק לנושאים בהם אנחנו דנים. מדובר בכלכלה, בנושאים שנוגעים לכל אחד מהאזרחים, לחברות, לעמותות, לכל אחד שעוסק בענייני ציבור. אני מקווה שנוכל בעידן המאוד מתוח הזה, שנעשה דברים לטובת העניין, ושנוכל להתגבר כל אחד על הכעסים שיש לו, ולדון לטובת העניין”.
הוא התייחס להודעה של חברת מודי’ס ואמר: “לעניין מודי’ס – כלכלה מורכבת משני חלקים עיקריים, אחד חלק מקצועי, האם מדובר במשק חזק וכלכלה חזקה, והדבר השני זה הנושא הפסיכולוגי, איך אנשים מסתכלים על אותה כלכלה.
“בתקופה האחרונה שמה של ישראל לא יצא לטובתה בעולם, היה חשש שהדירוג ירד, אני שמח שהדירוג לא ירד, אמנם נתנו תחזית יציבה במקום חיובית, אבל זה מעיד שהמשק והכלכלה חזקים. המציאות היא של משק חזק, תפקידה של הממשלה והכנסת לעשות הכל כדי שלאנשים יהיה קל ונוח יותר כדי לחיות כאן – ויש לנו, כולנו, מטרה להוריד את יוקר המחייה ומחירי הדירות. כדי לסייע לאנשים ולמשפחות, בכל מה שנעשה”.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, השתתף בדיון והבהיר כי מטרתו לייצר תקציב שיהיה טוב לכל אזרחי ישראל: “אני מייחס חשיבות גדולה בכלל לכנסת ובוודאי לוועדת הכספים, ועדה חשובה שזכיתי להיות חבר בה ברוב שנותיי בכנסת. התקווה והציפייה שלי שנראה בשבועות הקרובים דיוני עומק משמעותיים ומקצועיים, אני וכל אנשי משרד האוצר באים קשובים מתוך הערכה גדולה לחברי הכנסת ולכנסת, כדי לטייב את המוצר, שהוא מוצר טוב שאנחנו מניחים כאן על השולחן.
“בעניין התקציב לא צריכה להיות אופוזיציה וקואליציה, יכולים להיות ויכוחים על סעיפים, אבל ככל שהדיון יהיה מקצועי וענייני יותר, הוא יביא תוצאות טובות יותר. אשתדל להיות כאן ובכל הוועדות ככל שניתן, כדי לתת מענה למה שצריך. בסופו של דבר תקציב טוב, רפורמות חיוניות למדינת ישראל ולאזרחיה”.
הוא הוסיף: “יש לנו שתי מטרות מרכזיות בתקציב, המשק הישראלי הוא משק חזק, לכן הוא נכנס טוב ויצא טוב ממשברים קודמים. במשבר העולמי הנוכחי אנחנו בצומת, אנחנו נכנסים טוב למשבר הזה, ואני מקווה שכממשלה וקואליציה נדע לנווט נכון את הספינה במים הסוערים, ולצאת מהמשבר הזה גם בצורה טובה ומחוזקים.
“היעד השני הוא להוריד את יוקר המחייה. המקום של הממשלה להתערב זה במקומות בהם יש כשלים, וכוחות השוק לא יכולים לעשות את שלהם”.
לדבריו, “בתוך התקציב, בגלל סביבת ריבית אינפלציוניות וריבית גבוה, הצעד הוא להביא תקציב מרוסן שיעזור לנו להאבק באינפלציה, שהיא המס הקשה ביותר המוטל על האזרחים בכל העולם, הצורך להחזיר אותה לסביבתה הטבעית, זה השירות הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות לאזרחים. עליית הריבית כואבת מאוד לכל אזרחי ישראל, אנחנו צריכים מצד אחד לראות איך אנחנו יכולים לסייע לאזרחים בהחזרים, אבל מצד שני לא לתדלק את האינפלציה כתוצאה מכסף זול.
“אנחנו גם מתכננים לפתוח את השוק ליבוא וגם לפעול לקידום אלמנטים של היצור והפיתוח הישראלי. כך מחד אנחנו שומרים על מדיניות מרוסנת, ומצד שני מתואמים עם בנק ישראל כדי לאפשר לו להוריד את הריבית לאזרחי ישראל ואנחנו במקביל פועלים בקידום ופתיחה של אפיקים שונים בשוק”.
שר האוצר הוסיף והתייחס לנושאים השונים בהם עוסק התקציב. על הפיגור בפיתוח תשתיות ציין כי הבעיה המרכזית היא עודף רגולציה, וכי חוק ההסדרים יגדיר תשתיות לאומיות לפי קטגוריות, על מנת לייעל את המנגנון.
על שוק הדיור ציין כי עיקר המשוואה עוסקת בהיצע וביקוש: “אני מקווה שנצליח גם בעולמות הסרת החסמים וגם בעולמות התמרוץ, כאשר הרבה מאוד בידי ראשי הרשויות והנכונות שלהם. בסוף אנחנו מודדים קצב התחלות בנייה. כשמסתכלים על התכנון, אפשר לשמור על קצב של 70 אלף התחלות בשנה, במסגרת כך האתגר הראשי הוא אתגר הריבית, מה שעלול להאט את קצב ההתחלות, חלק מהדברים אנחנו כבר עושים עכשיו – שלא צריך לשלם מאה אחוז של הקרקע כבר בתחילה, אלא 70-30, אנחנו בודקים עוד פתרונות לאתגר, אבל זה יהיה האתגר הגדול שלנו בתחום הדיור”.
שר האוצר התייחס לריכוזיות בכל הסקטורים ובכל התחומים: “נעשו דברים טובים בממשלות קודמות, אנחנו עושים עוד דברים בממשלה הזו, ניכנס חזק לריכוזיות בשוק המזון, שוק הבנקאות ותחומים אחרים. יש בחוק הזה לא מעט דברים שעוסקים בזה אבל צריך לעסוק בזה יותר, ונעשה את זה גם אחרי החוק, וזה אחד האתגרים הגדולים שלנו”.
עוד ציין שר האוצר כי חוק ההסדרים כולל צעדים שונים להתמודדות עם הבירוקרטיה בעסקים למען המגזר העסקי. הוא התייחס גם להסכם עם ההסתדרות: “ההסכם מאוד אחראי וטוב למשק ולעובדים, שגילו הבנה לאחריות המתבקשת. זה הסכם ארוך, מ-2018 לא היה כמעט הסכם מסגרת, הוא נותן שקט למשק, הסכם זול עם הבשלה איטית ואחראית שתואמת את צעדי ההתמודדות עם האינפלציה, שהגדרנו לנו, וזה תנאי חשוב בכלכלה”.
שר האוצר תקף את פנחס עידן שהיה אחראי לשביתה במשק: “השביתה הייתה פוליטית, פראית ובלתי חוקית. מי שאחראי לה עוד יישא בתוצאותיה הכלכליות”.
יו”ר הוועדה, ח”כ משה גפני, העיר: “הבאתם תקציב לשנתיים, עם חוק ההסדרים הגדול ביותר, בפרק זמן מאוד קצר, של פחות מחודשיים. לא היה היקף כזה, בטח לא בתקופה קצרה כזו”.