‘חוזה חברתי חדש’: מאחורי הקלעים של תוכנית מתווה הגיוס

חוק הגיוס חוזר לסדר היום לקראת כנס הקיץ של הכנסת: שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ קיבל את הסמכות להוביל את הנושא בקואליציה ועובד כבר שלושה חודשים כדי לגבש עסקת חבילה כוללת, שתאזן בין רצונות החרדים והצורך הכלכלי לשלב אותם בשוק העבודה. כך מדווח העיתון ‘ישראל היום’.

מה גרם לרבבות תיירים להגיע לטייל בירושלים בימי חג הפסח?

על פי הדיווח, המשא ומתן בממשלה בין משרדי הביטחון, האוצר, המשפטים לבין המפלגות החרדיות מתקרב לרגעים המכריעים. בממשלה מבינים, כי החרדים לא יצביעו על התקציב – אם לא תמומש ההבטחה בהסכמים הקואליציוניים, לפתור את סוגיית הגיוס לפני העברת התקציב.

על פי תוכניתו של סמוטריץ’, לאחר שנים שהמדינה מנסה לגייס חרדים בכוח ולא מצליחה, יש לבצע עסקה כוללת, אותה הוא מכנה “חוזה חברתי חדש”.

לפי המתווה הזה, מתמקדים בשוויון בנטל הכלכלי שגובר במידה מסוימת על השוויון בנטל הביטחוני, כשמורידים לחרדים את גיל הפטור ומעודדים אותם לצאת לשוק התעסוקה מוקדם יותר – מהלך שעשוי להגדיל את פריון העבודה של החרדים ולתרום למשק, ומצד שני מצמצמים בעסקה את הפגיעה בשוויון בנטל הביטחוני, בעזרת קיצור שירות החובה ותימרוץ המשרתים והלוחמים.

שר האוצר מאמין, כי עסקה כזו גם תביא בהמשך לעליית שיעור המתגייסים החרדים.

במסגרת חוק ההסדרים, הממשלה והאוצר הכניסו השקעה גדולה בשילוב חרדים בשוק התעסוקה, בפתיחת שלוחות של מכללות טכנולוגיות, הכשרות מקצועיות והנגשת לימודי האנגלית, המתמטיקה והמחשבים במסגרות הלא פורמליות בציבור החרדי, כדי לתמוך בין היתר בעסקת החבילה של הגיוס.

סמוטריץ’ אמר בחודשים האחרונים, כי הוא מאמין שדווקא הממשלה הזו יכולה להוביל שינוי שממשלות קודמות לא הצליחו בו. זאת בטענה כי כעת יש ממשלה עם חרדים ושר אוצר שמעריך את לימוד התורה ואת אורח החיים החרדי, וזוכה לאמון בציבור החרדי, ולא נתפס כעוין או כמי שמבקש לכפות או לחנך אותם מחדש.

עיקרי התוכנית: תיקוני חקיקה מקבילים כך שמצד אחד גיל הפטור לחרדים יירד לגיל 21, כדי שיצאו מוקדם יותר לעבודה ויתרמו לשוויון בנטל הכלכלי של המדינה, ומנגד הורדת אורך שירות החובה בצה”ל לשנתיים בלבד גם לגברים, כך הצבא ישאיר את המשרתים לשירות ארוך יותר לפי מודל דיפרנציאלי, כל אחד ישרת לפי תפקידו עד 32 חודשים. מי שישרתו יותר – יקבלו העלאת שכר.

בנוסף יעבור גם חוק יוקרת שירות שייתן הטבות למשרתים בזמן הגיוס וגם אחריו כדוגמת העדפה במכרזים, מימון מלא ללימודים גבוהים, ימי נופש שנתיים ועוד.

המישור הפוליטי: האתגר מול החרדים הוא החשש של המפלגות החרדיות כי בחורי הישיבות יצאו לעבודה אם גיל הפטור יהיה נמוך מדי – ומנגד הם לא רוצים מכסות וסנקציות. ביהדות התורה מסכימים להורדת גיל הפטור ל־21, בעוד בש”ס חוששים מיציאה מוקדמת של הבחורים לעבודה ורוצים גיל פטור גבוה מ־21, אך מוכנים להתפשר אם חוק גיוס יציב שיעמוד במבחן בג”ץ ויקבל את תמיכת משרד הביטחון.

המישור הכלכלי־צה”לי: כבר בדיוני התקציב על התוכנית הרב־שנתית של צה”ל, באוצר הכניסו לעסקה את חוק הגיוס. במסגרת המו”מ על תוכנית הכלכלית של צה”ל, באוצר הסכימו להתפשר על דרישות צה”ל להגדלות הרמטכ”ל ופנסיות הגישור, וכך גם להגדלת תקציב התר”ש כולו, בתמורה לקיצור שירות החובה והורדת גיל הפטור לחרדים לגיל 21, מתוך הבנה כי זה ישתלם לכלכלה בכך שהחרדים יצאו מוקדם יותר לעבודה ויגדילו את הפריון עבודה שלהם וכך ישלמו יותר מיסים בהמשך למדינה.

הרמטכ”ל הרצי הלוי הסכים לסיכום העקרוני הזה. סמוטריץ’ מאמין שבסופו של תהליך המתווה הזה יגדיל גם את השוויון בנטל הצבאי כי חרדים שיצאו לעבודה יבינו שצה”ל הוא שער הכניסה לשוק העבודה וישרתו יותר, לכן סוכם גם על פתיחת מסלולים ייעודיים לחרדים בצה”ל.

מנגד, האוצר מתמרץ את המשרתים בהטבות של חוק יוקרת השירות והגדלת שכר ללוחמים כדי לצמצם את הפגיעה בשוויון בנטל הביטחוני. בעניין המישור המשפטי: הטענה עליה מנסה להתבסס סמוטריץ’ ואיתה לרתום את אנשי משרד המשפטים להגן על המתווה בבג”ץ היא כי העסקה הכוללת מתעדפת את ערך השוויון בנטל הכלכלי אך מנגד מצמצמת את הפגיעה בשוויון בנטל הביטחוני בעזרת קיצור השירות וההטבות למשרתים.

אלא ששר הביטחון יואב גלנט מעוניין לפתוח את הסיכומים על הורדת גיל הפטור ל־21 – ודורש גיל 23. בנוסף גלנט רוצה להגדיל את התקציב להטבות למשרתים ולוחמים.

המתנגדים לתוכנית סבורים כי עסקה כזו למעשה נותנת פטור גורף בחוק לאוכלוסייה שלמה לא להתגייס מגיל מסויים, כך שעדיין אין שוויון בנטל הביטחוני. לטענתם, לא ניתן “לקנות” פטור מצה”ל לחרדים בתמורה להטבות כלכליות למשרתים, שחלקם בתפקידי לחימה מסכנים את חייהם בשירות.