“ה’ פשוט שלח לי נס”: ניצולת אסון השיטפון על ההצלה המופלאה • צפו

שי דהאן בת ה-20 תכננה לחגוג את שביעי של פסח באילת, ביחד עם בני משפחתו של מעיין, בן זוגה בשנתיים האחרונות.

אלא שהנסיעה השגרתית לדרום הסתיימה באסון נורא: סהר בת ה-17 ומעיין בן ה-24 ז”ל נספו בשיטפון האדיר שתפס אותם באמצע הדרך.

בריאיון בלעדי למהדורה המרכזית של חדשות 14, סיפרה שי דהאן למגי טביבי ושרון גל על הרגעים שקדמו לאסון.

היא ומעיין ישבו מקדימה ואילו סהר הייתה בחלק האחורי של הרכב: “ירדנו בירידות של מצפה רמון לחופשה משפחתית באילת לעבור את החג ביחד עם המשפחה של מעיין”, היא מתארת ועוברת לרגעים הראשונים כשהשלושה הבינו שמשהו רע מתרחש.

“יש פתאום בדרך סוג של שלוליות גדולות שרכב בדרך כלל אמור לעבור אותן, אנחנו מסתכלים ורואים מכוניות חונות משני הצדדים ולא עוברות – ואז הגיעה משטרה ועברה אותן ואנחנו אחריה”, ממשיכה שי, “את השלולית הראשונה עברנו בהצלחה ובשנייה הגענו עד לחצי ואז האוטו בעצם איבד שליטה – כל המערכות קרסו וההגה התחיל להסתובב למעיין ונסחפנו עד שולי הכביש.

“המים התחילו לעלות על הרכב, ומעיין פתח את החלונות. יצאנו עם חצי גוף מהחלונות ואז מעיין וסהר דיברו עם כנרת (-אמם של מעיין וסהר) ואמרו לה שאנחנו עומדים למות. באותה שנייה אני מתקשרת למשטרה. פעם אחת השיחה נותקה לי מהגשם ובפעם השנייה אני מצליחה לייצור איתם שיחה של 6 וחצי דקות שאני לא שומעת אותם ואני רק צורחת בטלפון שיבואו להציל אותנו ושישלחו לנו חילוץ.

“משם פשוט נסחפנו לתוך המים”, היא מספרת, “מעיין הוציא את סהר מהחלון. היה עץ צמוד לרכב, היא תפסה בו ראשונה, מעיין אחריה ואני בעצם מנסה לצאת מהחלון שליד הנהג ולא מצליחה לצאת כי הזרם בכיוון הנגדי. אני צועקת למעיין שאני לא יכולה, הוא אומר לי ‘חכי אני יבוא להציל אותך’. עניתי לו ‘תחכה שם אני אבוא’. ואז צללתי מתחת לחלון ויצאתי דרך החלון השני. משכתי לו במכנס ולא הצלחתי לעלות למעלה וברגע שכבר עליתי הייתי ממש רחוקה מהם וראיתי אותם צועקים לי.

“אחרי כמה דקות נתליתי על שיח שהיה על המים”, היא מתחילה לגולל את סיפור ההצלה הבלתי נתפס שלה. “שמתי עליו ידיים ונשענתי עליו ואז הסתכלתי אחורה וראיתי את סהר, צעקנו אחת לשנייה וניסינו להתקרב אחת לשנייה והיא נסחפה ראשונה. אחרי כמה שניות השיח כבר נסחף איתי לתוך מפל. נסחפתי וניסיתי לצוף קצת. אבנים שורטות אותי ואני אומרת ‘זה לא מעניין, הכאב רק בראש, את צריכה להמשיך לשרוד’, ה’ איתי בראש ולשנייה לא עזב אותי שם”.

שי מספרת כי בדיוק באותם רגעים מצאה שיח אחר לנוח עליו קצת – ואז אירע הנס עליו היא מודה לאורך כל הריאיון: “ה’ שלח לי נס פשוט – הרגליים שלי נתפסו בסוג של גזע עץ ברצפה, שהיה כנראה ממש חזק כי הזרם לא הזיז אותו –  ואז הגיע המסוק של 669 ומתחיל לעשות סריקות באזור שלי. הם נחתו ליד איזהו שיח שמצאו שם מזוודה כחולה שהייתה של מעיין, אני חושבת שהוא שלח אותם אליי.

“הם היו נראים לי כמו נמלים קטנות ולא הבנתי איך הם יראו אותי”, היא ממשיכה ומספרת על הרגעים בהם המתינה לחילוץ, “פתאום הם שוב עולים וממריאים ומתחילים בסריקות ואני מנסה להתקדם אליהם אבל מסביב יש נחל ענק שלא הפסיק לזרום, אני מנפנפת בידיים וצועקת ובסופו של דבר הם מצאו אותי”.