תוך שנתיים: בקשה חמישית לאישור ייצוגית נגד החינוך העצמאי

הניצול המחפיר של אלפי מורות ממלאות-מקום לתקופות ממושכות בבתי הספר של רשת ‘החינוך העצמאי’ – גורר תביעה ייצוגית חדשה, חמישית, נגד הרשת החרדית.

מדובר באלפי מורות הממלאות את תפקידן במסירות ובנאמנות, פעמים רבות לאורך שנים, אך שכרן נקבע על-בסיס שעתי בלבד – בדיוק כפי שנקבע שכרן של מורות ממלאות-מקום באופן חד-פעמי.

כפי שנחשף לראשונה באתר חרדים 10 לפני שנה וחצי, לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד ׳החינוך העצמאי׳ בסכום עתק של 151,000,000 שקלים. את הבקשה הגישו עו”ד ענת שני ועו”ד פיני קלמן, בשם שתי מורות חרדיות שעבדו כממלאות-מקום ב’חינוך העצמאי’.

בבקשה טענו שתי המורות ממלאות-המקום, כי הועסקו ב׳חינוך העצמאי׳ למעלה מ-51 יום, אך קיבלו שכרן לפי שכר שעתי קבוע, ולא לפי דרגת הוותק שלהן. כתוצאה מכך, הן לא קיבלו ‘קרן השתלמות’ ו’דמי מעונות’ להן זכאיות מורות בתקן.

אלא שכעת עולה, כי הליך התובענה הייצוגית כלפי ‘קרן ההשתלמות’ ו’דמי המעונות’, לא היה סוף פסוק בפרשת הניצול של ממלאות המקום: היום (חמישי),  הוגשה על ידי עו”ד ראובן ביטון ועו”ד יעקב ביטון, בקשה לאישור תובענה ייצוגית נוספת, כאמור, חמישית במספר בתוך שנתיים נגד ‘החינוך העצמאי’, בעניין זכויות עובדי הוראה.

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית חדשה הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בשם שתי מורות ממלאות-מקום. על פי הטענות בבקשת האישור, שתי המורות  טוענות כי הועסקו ב’חינוך העצמאי’ כממלאות ממקום בתפקידים קבועים על פני תקופות ממושכות, אך קיבלו את שכרן לפי שכר שעתי קבוע.

כפועל יוצא מכך – הן טוענות, לא שולמו להן תוספות שכר, הפרשות לקופת גל ושכר עבור החודשים יולי-אוגוסט.

על פי הנטען בבקשת האישור, המבוססת בין היתר על עמדת המדינה שפורסמה לראשונה בחרדים 10 לפיה הן זכאיות למלוא הזכויות של עובדי הוראה, התנהלות זו מגבשת הפרה של תקנות שירות עובדי הוראה וההנחיה המחייבת תשלום שכר ונלווים כמשולם בחינוך הרשמי.

אם הליך זה יאושר על ידי בית הדין ויישא פרי, הרי שמדובר לכאורה על תשלום נוסף של עשרות מיליוני שקלים ליותר מ-3000 מורות ממלאות-המקום בחינוך העצמאי.

לפני פחות מחודש פורסם לראשונה באתר חרדים 10, כי עמדת המדינה כפי שהוגשה לבית הדין – היא כי בכל הקשור לתנאי העסקתן של מורות ממלאות-מקום לתקופות ממושכות, הן זכאיות למלוא הזכויות של עובדי הוראה.

עמדת המדינה, כשלעצמה, עשויה להיות בשורה חשובה למורות ממלאות-מקום רבות, שאמנם הן מכונות ‘ממלאות-מקום’ אך בפועל הן מורות לכל דבר ועניין.