חמיצות, מציאות, חיזורים, וצביעות: 4 הערות על המצב הפוליטי • צפו

1.

הרפורמה המשפטית תקועה, התחושה של מצביעי  הימין מלווה בחמיצות, ונתניהו יצטרך למצוא לכך תשובה.

מצביעי הימין חשים שקולם ‘הלך לפח’, ואני לא צריכה סקרים כדי לדעת זאת. אני שומעת אותם, נמצאת בקבוצות הווטסאפ שלהם, פוגשת אותם. נתניהו הזעיק אותם לקלפי: בואו תבחרו ‘ימין על מלא’, תנו לנו ניצחון, תאפשרו לנו שלא נצטרך שום מפלגת לוויין איתנו, לא כחלון, לא אהוד ברק, לא בני גנץ. והם עשו מאמץ, הלכו לקלפי, השיגו ניצחון של ‘ימין על מלא’, אבל התחושה שלהם קשה. ההרגשה היא, שעל כל צעד ימני אחד קדימה, יש שניים אחורה.

הימין לא באמת יכול לשלוט, אף פעם השמאל לא יאפשר את זה…

2.

יכול להיות שבן גביר וסמוטריץ’, שרק לפני שנה ישבו וביקרו את הממשלה הקודמת, מבינים היום שאין פתרונות קסם?

המצב הבטחוני באדמה, הרפורמה המשפטית די תקועה… לאן כל זה הולך?

צריך לזכור שבן גביר וסמוטריץ’ הביאו מנדטים הרבה מעבר לכוחם. זו הבעיה שלהם. הליכוד הביא כמו הכוח האמיתי שלו, אז זה לא מפתח בשטח הרבה ציפיות. אבל פה, אנשים שבדרך כלל לא הצביעו למפלגות הימין, באו ואמרו: אין בטחון בדרום, אין בטחון בכבישים, בואו נתן למפלגות הללו את קולנו.

ממילא, האכזבה היא ממש דרסטית.

וכמו תמיד, כשאתה יושב על הכסא אתה לא באמת יכול להגשים את כל מה שהבטחת. בפרט, כאשר השמאל עושה הכל, אבל ממש הכל, כדי להרוס להם. הוא אפילו משתמש בכלים שהם לא לגמרי לגיטימיים, כדי לא לאפשר לממשלה הזו להגשים את המדיניות שלה. לקיים את מה שהבטיחה.

ממילא, אם בכלל יהיה למישהו שם אומץ, כי אנחנו רואים שעל כל צעד שהם מנסים לעשות הם סופגים הפגנות רחוב – זה לא ייקח שלושה חודשים, אלא שנים!

3.

ברקע, הרצון של מפלגות ה’ימין על מלא’ לאפשר עלייה להר הבית, נתניהו לחץ ברקס… אבל הלחצים מימין גדולים.

מן הצד משקיפה עלינו ארצות הברית, ולא ממש מרוצה מהממשלה הימנית שקמה פה, אצל החברה מהמזרח התיכון.

ואני חושבת, שארה”ב מזהה פה משהו בתוך ה’ימין על מלא’: היא מתחילה להבין שיש פה את המפלגות יותר יציבות מבחינת ימין ושמאל, יותר ממורכזות, כולל נתניהו שהוא לדעתי ממורכז.

השבוע הגיע שגריר ארה”ב בישראל תום ניידס למעונו של הרב גרשון אדלשטיין מנהיג ‘דגל התורה’, מלווה בח”כ משה גפני, יו”ר ועדת הכספים. הוא אמר לרב, אנחנו מזהים שאתם בדגל התורה יותר מתונים ואנחנו רוצים לחזק אתכם. וזאת, ברקע כותרת שער בעיתון ‘יתד’ נגד העלייה להר הבית.

וכפי שאמר השר אבי דיכטר, לא כל מרכיבי הקואליציה אוהבים ובעד העלייה להר הבית. אפילו את הרפורמה המשפטית לא כולם אהבו. חלק אמרו את זה בגלוי (מיעוט) וחלק חשבו בלב ושתקו. השאלה היא מה היה קורה בעת ההצבעה בכנסת, אם וכאשר הרפורמה המשפטית הייתה עולה להצבעה לפני היציאה לפגרה.

4.

השמאל מבקר את התהלוכה באביתר, על רקע הלוויות ההרוגים בני משפחת די הי”ד.

הצביעות חוגגת. אני זוכרת את ליל מוצ”ש מיד אחרי הפיגוע בליל שבת בנווה יעקב. הדם היה עדיין טרי, אבל המתנגדים לרפורמה המשפטית לא נמנעו מלהפגין, גם באותה עת. אז נכון, הם הדליקו נרות לזכר הקדושים, ועדיין ההפגנות נערכו כאילו עסקים כרגיל.

למחרת, ביום ראשון, עליתי לשידור באחת מתחנות הרדיו והבעתי זעזוע. טענתי, שלא יתכן שמפגינים על הרקע הזה. והתברר לי שהיו עיתונאים, לא מהימין, שחלקו עלי וחשבו אחת ממני. וטענו, דמוקרטיה, וזכות הציבור והביטוי וכל הדברים האלו.

כנראה, שזה חד צדדי…