עמית סגל, הפרשן הפוליטי הבכיר של חדשות 12, השתתף בהכנות לקראת החג – וחזר עם כמה תובנות, עליהן כתב בטורו השבועי ב’ידיעות אחרונות’.
“לא רק השינויים במערכת המשפט נשלחו השבוע לבוידעם, גם עבדכם הנאמן. בחושך ובאבק, תרתי אחר ארגז הכלים הכשרים לפסח. קערת הסדר וכוסות הזכוכית היו עטופים בעיתונים, מהפעם האחרונה שהיינו בבית בחג: פסח לפני שלוש שנים, ימי סגר הקורונה הראשון. פלא שהכלים לא נסדקו מהאימה שעטפה אותם מאז אפריל 2020”.
סגל שלף מבחר כותרות אימה מעיתוני תקופת הקורונה: “משהו יסודי מאוד ישתנה בילדים שלנו, הסביר פסיכולוג ילדים, שחור על גבי צהוב. שר לשעבר הודיע שלא יהיה מנוס מוועדת חקירה ממלכתית להסברת הקורונה (באותה תקופה היו בארץ מאתיים מאומתים ביום). קערת הסדר הייתה עטופה במאמר שכולו מרור: ‘תמו עשר השנים הטובות של ישראל’, בישר. ‘הכלכלה לא תתאושש שנים, אם בכלל’. ההדבקה בבני ברק תוארה כשבר חילוני‑חרדי בצבעים קודרים עוד יותר מאלה של עכשיו”.
הוא הציע: “אולי כדאי, לטובת המוניטין של כולנו בשנה הבאה, לעטוף את כלי הפסח השנה במוסף הספורט. החדשות מלאות בתרחישי אימה, נבואות קודרות על קץ המדינה, חלוקה לישראל ויהודה, סוף הציונות. המצב חמור דיו מכדי להחמיר אותו אל סף ההיסטריה, ממש כפי שהיה בקורונה”.
הוא הציג כדוגמא את המשבר החוקתי שעתיד להתרגש על ישראל, לפי כותרות העיתונים, והסביר: “רמטכ”לים ומפכ”לים, ראשי שב”כ ומוסד, כבר מודיעים שבמקרה חירום יצייתו אך ורק לבית המשפט ולא לכנסת. הקואליציה דורשת מהם לעשות ההפך. אבל באיזה תרחיש בדיוק זה אמור לקרות? גם אם תהיה חקיקה, וגם אם תיפסל בידי בג”ץ, איך בדיוק יבשיל חוסר הוודאות סביב הוועדה לבחירת שופטים לרמטכ”ל שיושב בבור בקריה ולא יודע למי להקשיב?
“בתרחיש החמור ביותר, בג”ץ יפסול את הרכב הוועדה החדשה לבחירת שופטים. במקרה כזה, הליכוד לא יתעקש לכנס אותה ולבחור נשיא חדש שבו העליון לא מכיר. הוא פשוט יימנע מכינוס הוועדה, וייתן לנשיאה חיות ולשופטת ברון לפרוש, בבחינת ‘אם אני לא טס אף אחד לא טס’.
“במונחי הקורונה, המשבר יהפוך ממגפה משתוללת למחלה כרונית. מפנדמיה מבהילה לאנדמיה מציקה”.
סגל סיים עם הערכות אופטימיות: “כמו כן, ובזהירות המתחייבת, אפשר להעריך שלא יוקם מעבר גבול באזור מודיעין בין ישראל הראשונה וישראל השנייה. המשמר הלאומי של איתמר בן גביר לא ישמש כבסיג’, ולו מהטעם שזו הפעם החמישית בשנתיים האחרונות שבה מודיעים על הקמתו. בישראל ממשלות נופלות מהר והחלטות ממשלה מתבצעות לאט.
“על העיתונים שיעטפו את כלי הסדר כדאי גם לכתוב שיש אפשרות, אכן קלושה, שבכל זאת בסוף יהיה בסדר”.