פרופ’ טליה איינהורן, חברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי, ואחת מנציגי הקואליציה בשיחות המשא ומתן על הרפורמה המשפטית בבית הנשיא, שוחחה עם אריה אלדד ב-103fm.
“תמיד הידברות זה דבר טוב, הדבר נאמר מההתחלה גם על ידי השר יריב לוין ויו”ר ועדת החוקה”, אמרה פרופ’ איינהורן. “רבים בציבור יודעים, לא כולם, אני ישבתי בכל הדיונים של ועדת החוקה. ראיתי עד כמה נעשה מאמץ לשמוע, וזה גם הדבר שהשפיע על שינויים במהלך ההצעה לאורך הזמן, ובסופו של דבר גובשה הצעה שהיא טובה מאוד מאוד. הרפורמה חולקה לחלקים, זה שלב א’ של הרפורמה – העניין של הוועדה שתמנה את השופטים”.
היא הדגישה: “מה שאני יכולה לומר זה שהרפורמה טובה מאוד מאוד. חשוב לנצל את ההשהיה עד יום העצמאות כדי שהציבור ידע שמה שעומד על הפרק הוא דבר טוב, כל כך טוב שאני משוכנעת שאף ממשלה עתידית לא תגלגל את המצב אחורנית.
“הציבור רוצה לראות משילות, לראות שאפשר להרחיק מסתננים, להרתיע מחבלים, שלא ישנו את חוק האזרחות באופן שעלול לעקר את חוק השבות ולהפוך את ישראל למדינה שונה מהמטרה שלשמה הוקמה – מדינתו של העם היהודי, היחידה בעולם. הציבור רוצה לדעת שבג”ץ לא יבוא ויפסול את מתווה הגז. אתה צריך שופטים שהם קשובים לצרכים של המדינה”.
“כשאת אומרת הציבור אנחנו מכירים חלק אחר שחושב ההפך, שרוצה שבג”ץ יתערב במתווה הגז”, ציין פרופ’ אלדד.
איינהורן: “קודם כל פסק הדין היה שגוי לחלוטין, כי זה טבעו של בג”ץ, הוא לא מברר עובדות, הוא החליט שפסקת יציבות שנותנת למשקיע 10 שנים שבהן הבטיחו שלא ישנו את כללי המשחק, לא מתאים למדינה מפותחת רק למדינה מתפתחת. טעות גדולה. בג”ץ יושב, מתערב בנושאים שאין לו בהם לא כלים ולא יכולות, נושאים שהם בלב הדיון הציבורי.
“הרשות השופטת התפקיד שלה במדינה דמוקרטית הוא ליישב סכסוכים ומחלוקות בדרכי שלום. בית המשפט שלנו משתמש לא פעם, הוא העמיד את עצמו מעל שתי הרשויות האחרות, בלי שום איזונים, בלמים, ולהפך – הוא מתערב באופן שמייצר סכסוכים, נכנסים ללב המחלוקת הציבורית”.
פרופ’ איינהורן סיפרה: “אספתי למעלה מ־20 הצעות חוק מהכנסות האחרונות, מאנשים שהיום יוצאים נגד הרפורמה, והן יותר מרחיקות ללכת ממה שעומד על השולחן. התחייבנו לא לדבר על מה שנעשה בבית הנשיא, מה שיקרה אינני יודעת. הציבור לא יודע את הדברים האלה ולמרבה הצער, כי יש לנו מתחת לבית המשפט, יש לנו רשות שנייה שהיא חזקה יותר גם מהרשות השופטת וגם מהרשות המבצעת – היועמ”שית, שמחלקת הוראות גם לראש הממשלה וגם קובעת שאסור להשתמש בתקציב כדי לשכור יועץ אסטרטגי שיסביר את הרפורמה.
“איך אפשר לקבל דבר כזה בדמוקרטיה? בצד השני נשפך כסף כמים להסביר לציבור, לזרוע תבהלה נוראית. מייצרים הרגשה כאילו יצרנו את הפלא הגדול, רק השיטה שלנו, אנחנו הדמוקרטיה היחידה בעולם, אין דברים כאלה. את המסר הזה היה צריך להעביר לציבור – אנחנו מתקרבים למצב המקובל בדמוקרטיות מערביות”.
האזינו: