אני אלחם בכל כוח שקיים בי, כתבת בת 22, כדי שהבן אדם הזה ישלם

אז מה היה אתמול? נתחיל בזה, שבשבועות האחרונים ניסיתי להיות כמה שיותר באירועי הפגנות ימין בגלל מצבי.

יצא שאתמול לא מצאתי כאלה, אבל הגעתי למוקדים מעניינים שמהם ניתן להעביר דיווח מעניין לצופים וזה תפקידי כעיתונאית, זאת גם העבודה שאני כל כך אוהבת, לחפש את הסיפור שלא כולם חשבו עליו, לשפוך אור על קשיים של האנשים החלשים ביותר (גאה שדיווחתי בין השאר על הכנסים שנפגעו באיירפוסט כ’נזק משני של המפגינים’ והאישה הזקנה ששברה לי את הלב, כששאלה למה האוטובוס לא מגיע לתחנה. אני עצמי נוסעת הרבה בתחב”צ והיא נאלצה ללכת ברגל).

אבל לאורך כל היום, גם כשאחרי הדחיפות והתקיפה שהיו בבוקר, השתדלתי לדווח ממרחק בטוח, פשוט רדפו אותי. לכל מקום שאליו הגעתי הקיפו אותי חבורות של קומוניסטים, שחושבים שדעתם על ערוץ 14, מצדיקה תקיפה אישית של בחורה צעירה, שבסך הכל מגיעה לשם כדי לדווח. היו שם גם בני אדם אנושיים שעזרו, מפגינים של ‘אחים לנשק’ בפתח תקווה בהחלט כיבדו את עברם כלוחמים, אבל הם לא היו שם כל הזמן.

•

לקראת סוף היום, ראיתי שהמפגינים מתארגנים להפגין מול אותו כנס בפתח תקווה, חשבתי שכדאי להציע למערכת שנלך לשם, בטוח יהיה מעניין. עליתי לדיווח בתכנית של 17:00 כשאני ליד המשטרה ובמרחק בטוח – ואז הלכתי עם הצלם לקנות אוכל.

כשחזרנו המצב כבר היה שונה והמשטרה עסוקה, עלינו לשידור בלי שהיה לי זמן לוודא שמישהו מגן עלי. מודה שזאת הייתה טעות, אבל אני כתבת ואני רוצה לתת את הסיפור הזה שרק אני חשבתי להיות בו.

בשלב הזה, הגיע מפגין אלים ומנוול בצורה קיצונית: האיש הצמיד לי מגאפון ענק שעשה קולות של סירנה לאוזן כך שלא יכולתי לשמוע את האולפן וגם נכנסתי לחרדות. כשהסטתי את המגפון האיש דחף אותי באלימות פיזית והחזיר אותו לאוזן שלי, כופה עלי רעש חזק בצורה קיצונית. הסטתי את המגאפון שוב, ושוב נדחפתי באלימות.

בשלב הזה מפגיני שמאל אחרים הרחיקו את האיש האלים משם.

אבל כמה דקות אחרי שהסתיים השידור, כשהמפגינים האנושיים הלכו ואני ניסיתי לשבת ולנוח קצת, האיש שהוביל מאחוריו הפעם עדה שלימה מצא אותי שוב.

אין לי איך לתאר את התחושה, כשגם המשטרה וגם האנשים הטובים לא היו שם. ניסיתי ללכת אחורה להתרחק והם עקבו אחרי כשהם כורזים לי באוזן ומסבירים שזה מגיע לי, שזאת זכותם כי המדינה שלהם, שאני כלום ושום דבר כי אני מערוץ 14 ושהכל פשוט מגיע לי.

דקות שלימות.

לא יכולתי להסיר את המגפון מהאוזן כי חששתי שהוא ידחוף אותי וזה יזיק לתינוק, לא היה אף אחד שיגן עלי והם חשבו שזה מגיע לי.

חיפשתי שוטרים ומצאתי כאלה רק בכניסה לאולם, אז יצא שהחיפוש אחרי השוטרים הוביל אותי פנימה. בפנים כמה נשים מתוקות של הציונות הדתית שאלו אותי אם אני בסדר. זה השלב שבו התפרקתי.

•

אני לא אתאר מה היה בהמשך. הגעתי בסוף הביתה, הלכתי לטרם וגם הולכת לעוד בדיקות לוודא שהכל בסדר עם התינוק שלי. הגשתי תלונה במשטרה נגד אחד מתוך כל אותם מפגינים מנוולים.

אני אלחם בכל כוח שקיים בי, כתבת חדשות בת 22, כדי שהבן אדם הזה ישלם. אם הוא לא ישלם, אז זאת באמת מדינה ששייכת לקבוצה אחת – ואחת בלבד.

זה האיש, אני יוצאת למלחמה עד שהוא יבין, שלכתבת חדשות לא מגיע שיתקפו אותה.

מי שאולי מזהה, יעזור לי לדעת את שמו.

• מתוך הפייסבוק של שיראל ללום נהיר