ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא הערב (חמישי), אחרי פגישתו עם השר יואב גלנט שתכנן לקרוא פומבית לעצירת החקיקה המשפטית וחזר בו – “הצהרה חשובה”.
נתניהו הבהיר כי אין בכוונתו לעצור את החקיקה, וכי כבר בשבוע הבא יאושר המתווה המרוכך לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
הערב, אחרי שהחוק שימנע מהיועמ”שית להוציא לנבצרות אושר בכנסת, ראש הממשלה מתכוון להיכנס למגעים לפשרה – בניגוד להסכם ניגוד העניינים איתו.
”עד היום ידיי היו כבולות. עד כאן. אני נכנס לאירוע”, אמר נתניהו. “למען העם והמדינה אני אעשה כל מה שביכולתי כדי להגיע לפתרון והרגעת הרוחות בעם. אנשים אחים אנחנו”.
הנה נאומו המלא:
“אזרחי ישראל,
לפני כמה חודשים, מיד בהיוודע תוצאות הבחירות, אמרתי: אני מתכוון להיות ראש הממשלה של כל אזרחי ישראל. התכוונתי לכך אז, ואני מתכוון לכך גם היום.
יש לנו מדינה אחת ועלינו לעשות הכל כדי להגן עליה מפני איומים מבחוץ, ומפני קרע בלתי-ניתן לאיחוי מבפנים. איננו יכולים לאפשר לשום מחלוקת, חריפה ככל שתהיה, לסכן את העתיד המשותף של כולנו. לא רק שעלינו לדחות אלימות ובריונות, עלינו לדחות ועלינו גם לגנות הסתה והתלהמות.
מתנגדי הרפורמה אינם בוגדים, ותומכי הרפורמה אינם פאשיסטיים. רוב מוחץ של אזרחי ישראל, לרוחב הקשת הפוליטית, אוהבים את המדינה שלנו ורוצים לשמור על הדמוקרטיה שלנו.
אבל כיון שישנם כאלה שמנכסים לעצמם את הדמוקרטיה, אני רוצה לומר הערב כמה מילים על דמוקרטיה. נכון, יש בינינו חילוקי דעות. תומכי הרפורמה חושבים שאין פה דמוקרטיה אמיתית, ושמה שמסכן את הדמוקרטיה זה בית משפט עליון ‘כל יכול’ שנכנס לכל נושא ושבפועל הוא זה שמנהל את המדינה. מנגד, מתנגדי הרפורמה חושבים שמה שיסכן את הדמוקרטיה זה כנסת וממשלה שיפעלו בלי בלמים ובלי מעצורים, ושיפגעו בזכויות הפרט.
משטר דמוקרטי תקין חייב לטפל בשני הנושאים הללו. הוא חייב להבטיח את שלטון הרוב, והוא חייב תוך כך לשמור על זכויות הפרט. כדי להבטיח זאת, וגם כדי למנוע את הקרע בעם, הרפורמה המשפטית לדמוקרטיה חייבת לתת מענה לשני הצרכים הבסיסיים הללו. כדי למנוע קרע בעם, כל צד חייב להתייחס ברצינות לטענות ולחששות של הצד השני – ואני מבקש לעשות זאת עכשיו.
תומכי הרפורמה מתקוממים על כך, שהאיזון בין הרשויות בישראל הופר במשך עשרות השנים האחרונות. בית המשפט התערב ללא הצדקה בשיקולים ביטחוניים במאבק בטרור. הוא הערים קשיים, פעם אחר פעם, על מדיניות הממשלה.
לדוגמה, הוא מנע הוצאת מסתננים מישראל, ואתם יודעים מה זה עשה לתושבי דרום תל אביב ולמקומות רבים אחרים בארץ. הוא התערב במתווה הגז ובמשך שנים הוא עיכב את הוצאת הגז מהמים, במחיר כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים, דבר שהשפיע על כל אזרח בישראל. בלי סמכות בית המשפט פסל חוקים, מנע מינויים, והתערב בתחומים רבים שהוא כלל לא היה צריך לדון בהם.
ויש עוד טענה אחת, ואולי הכואבת ביותר. רבים בעם קובלים על כך שבית המשפט העליון מתנהל כמועדון סגור למינוי שופטים בשיטת ‘חבר מביא חבר’. בשיטה הקיימת לשופטים יש וטו על מינוי שופטים, ובפועל הם ממנים את עצמם – מה שלא קורה בשום דמוקרטיה אחרת בעולם.
לא מעט אנשים, שאינם מגדירים את עצמם כתומכי הרפורמה, דווקא מסכימים שיש לתקן תיקונים שונים, לרבות בעניין הזה, לערוך רפורמה מהותית במערכת בתי המשפט. אבל יש בהם גם אלה שחוששים שהרפורמה הדמוקרטית המוצעת תלך רחוק מדי, ושהיא תאפשר לממשלה ולכנסת להשתלט על בית המשפט, להתגבר על כל פסיקה, לחוקק כל חוק. הם חוששים ממדינת הלכה, ממדינה לא-ליברלית, מחקיקה נגד להט”בים, חילונים, נשים, מיעוטים.
אז לאור החששות הללו אני אומר הערב: אני מאמין שאפשר להביא רפורמה שתיתן מענה לשני הצדדים. רפורמה שתשיב את האיזון הראוי בין הרשויות – ומנגד, תשמור, ואני אומר מעבר לזה, לא רק תשמור, שתשריין – את זכויות הפרט של כל אזרח במדינה.
כי לא באנו לדרוס ולרמוס. באנו לאזן ולתקן. ולכן אנחנו נחושים לתקן ולקדם באחריות את הרפורמה הדמוקרטית, שתחזיר את האיזון הראוי בין הרשויות. אני מזכיר לכם, אנחנו דנו עד עכשיו רק בנושא אחד מני רבים, שעדיין לא דנו בהם.
הדרך הטובה ביותר להשיג את הרפורמה המאזנת, ולמנוע את הקרע בעם, היא בהתדיינות ובהשגת הסכמה רחבה ככל האפשר.
לצערי, עד עכשיו נציגי האופוזיציה סירבו להיכנס לדיון זה. בוזבזו כמעט שלושה חודשים בגלל הסירוב הזה. אני מקווה שזה ישתנה בימים הקרובים. אני פועל להגיע לפתרון. אני קשוב לחששות של הצד השני. שימו לב, כבר עשינו שינויים בחוק שנוגע לוועדה לבחירת שופטים, כדי לתת מענה לחששות של הצד השני.
החוק שיובא בשבוע הבא לאישור הכנסת הוא חוק שאינו משתלט על בית המשפט, אלא מאזן ומגוון אותו. הוא פותח את שערי בית המשפט להשקפות, לציבורים, למגזרים עצומים, שעד היום הודרו ממנו במשך עשרות שנים.
איננו רוצים בית-משפט נשלט. אנחנו רוצים בית-משפט מאוזן. ובית-משפט מאוזן יהיה בית משפט של העם, ובית משפט כזה יזכה גם לאמון העם. זה לא קץ הדמוקרטיה, זה חיזוק הדמוקרטיה.
בכל הדמוקרטיות, לרבות בארה”ב, נבחרי הציבור הם אלה שבוחרים שופטים. כמעט אין לזה יוצאי מהכלל, בודדים. אז ארה”ב היא לא דמוקרטיה? ניו זילנד היא לא דמוקרטיה? קנדה היא לא דמוקרטיה? המשפטן הידוע פרופ’ אלן דרשוביץ מאוניברסיטת הרווארד, שאגב מתנגד לחלקים ברפורמה, אמר שאם הרפורמה תעבור במתכונתה הקודמת, לפני “הריכוך”, אז ישראל לא תהיה דיקטטורה, היא תהיה דומה לניו זילנד, לקנדה ובמידה רבה גם לארה”ב. זה לא קץ הדמוקרטיה, זה חיזוק הדמוקרטיה.
עכשיו אני רוצה דווקא לענות על חשש מרכזי שמועלה על ידי הצד השני. אני יודע שיש חשש מפסקת התגברות גורפת, בלתי מוגבלת, שתביא לכך שכל רוב קטן בכנסת יוכל לפסול כל החלטה של בית המשפט. אני רוצה להגיד לכם באופן ברור. זה לא יקרה.
להפך, אנחנו מתכוונים ואני מתכוון לעגן בחוק את זכויות הפרט. אנחנו נבטיח את זכויות היסוד של כל אזרחי ישראל – יהודים ולא יהודים, חילונים ודתיים, נשים, להט”בים. כולם – בלי יוצא מן הכלל. כל חקיקה תהיה מחויבת לעקרונות הללו. אני לא אומר את זה באופן ערטילאי, אנחנו מתכוונים להביא חקיקה מפורשת בעניין הזה. אני אישית אדאג לכך שכך יהיה.
לצערי, עד היום ידיי היו כבולות. הגענו למצב אבסורדי, שאם הייתי נכנס לאירוע הזה, כפי שהתפקיד שלי מחייב, איימו להוציא אותי כרה”מ לנבצרות. דבר שהיה מבטל את תוצאות הבחירות ואת רצונם של מיליוני אזרחים. זה דבר אבסורדי שלא ייתכן בדמוקרטיה מתוקנת.
לכן הערב, אני מודיע לכם, חבריי, ידידיי, אזרחי ישראל. עד כאן. אני נכנס לאירוע. אני שם בצד כל שיקול אחר. למען העם שלנו, למען המדינה שלנו אני אעשה כל מה שביכולתי כדי להביא לפתרון.
נפגשתי הערב עם שורה של שרים, ביניהם שר הביטחון. שמעתי את החששות שלו על ההשלכות שלו על המצב על הביטחון הלאומי שלנו. אני לוקח הכל בחשבון. באותה נשימה אני חייב לומר שוב. אין שום מקום לסרבנות. הסרבנות מסכנת את הביטחון הלאומי שלנו ואת הביטחון האישי של כל אחד מאיתנו. וגם אין שום הצדקה לסרבנות.
אני אומר לכם ידידיי, אעשה הכל, הכל, כדי להביא להרגעת הרוחות ולאיחוי הקרע בעם. כי אנשי אחים אנחנו.
בעזרת ה’ יחד נעשה ויחד נצליח”.
..