יותר מאלף שנה: התנ”ך הכי עתיק שהשתמר בשלמות – מוצג לציבור

‘קודקס ששון’ (בעברית: כתר ששון), ספר התנ”ך העתיק ביותר שהשתמר כמעט בשלמותו עד ימינו, יוצג לציבור הרחב בישראל החל ממחר (חמישי) – ולמשך שבוע בלבד ב’אנו – מוזיאון העם היהודי” בתל אביב.

ניקיונות לקראת פסח? אלה כללי הבטיחות למערכות הגז הביתי

הצגתו לציבור במשך שבוע אחד בלבד היא הזדמנות נדירה מאין כמותה לחזות בפריט היסטורי רב חשיבות. הקודקס יוצג במוזיאון בתאריכים 23–29 במרץ 2023. הכניסה לתצוגה תהיה חינם, שעות פעילותו של המוזיאון יורחבו.

אף שבמשך הדורות הכירו מומחים ומלומדים בחשיבותו של קודקס ששון, הוא לא היה נגיש לציבור. כעת הוא מוצג, כאמור, ב’אנו – מוזיאון העם היהודי’ הממוקם בלבה של העיר תל אביב.

עם הערכת שווי של 30-50 מיליון דולר, ‘קודקס ששון’ – שיעמוד למכירה לראשונה מזה 30 שנה – יהיה הספר, כתב היד והמסמך ההיסטורי היקר ביותר שהועמד למכירה פומבית אי-פעם.

המכירה הפומבית עצמה תתקיים בניו יורק בחודש מאי השנה, לצד מכירת האמנות המודרנית והעכשווית השנתית של בית המכירות סותביס – אחד האירועים השנתיים הנחשבים והמרכזיים בתחומו.

באחרונה קבע סותביס שיא מחיר חדש לכתבי יד היסטוריים; זאת, עם מכירת אחד העותקים המקוריים של חוקת ארה”ב תמורת מחיר שיא של 43 מיליון דולר בנובמבר 2021.

‘קודקס ששון’ הוא הקודקס המוקדם והשלם ביותר של התנ”ך שבנמצא (קודקס – ובעברית, מצחף – הוא ספר שהועתק ונכרך בצורה המוכרת לנו כיום, דף אחר דף משני צדדיו). במאות השנים שקדמו להופעת הקודקסים הראשונים, התנ”ך הועתק על מגילות. הקדומות ביותר מבין אלה הן מגילות ים המלח, שנוצרו בין המאה ה-3 לפנה”ס למאה ה-1 לספירה. טקסטים תנ”כיים מוקדמים אלה הועתקו ללא חלוקה לפרקים ואף ללא סימני ניקוד, פיסוק או טעמים שיבהירו כיצד יש לקרוא בהם.

מסורת הקריאה בתורה הועברה בעל פה מדור לדור עד לימי הביניים המוקדמים.

בסביבות המאות השביעית-שמינית החלו להעלות מסורות אלו על הכתב באמצעות סימני ניקוד וטעמי המקרא, ולצדן החלו לנסח הערות לשמירת מסורת הכתיב ומסורת הקריאה של המקרא ולרשום אותן בשולי כתבי היד ובין טורי הכתוב.

וידאו: באדיבות אנו – מוזיאון העם היהודי. צילום ארדון בר חמא

ההערות האלה נקראות “הערות המסורה”. קודקס ששון, כמו אחיו ‘כתר ארם צובא’ ו’קודקס לנינגרד’, מציג את התוצר השלם והמוגמר של מפעל המסורה, שכן בכתבי יד אלו הטקסט המקראי מופיע עם המערכת השלמה של הניקוד והטעמים.

‘קודקס ששון’ נקרא על שם בעליו המוכר ביותר בתקופתנו, דוד סלימאן ששון (1880–1942), שהחזיק באוסף הפרטי המרשים ביותר של כתבי יד עבריים ויהודיים בעולם. ששון נטה חיבה מיוחדת לספרי תנ”ך, שהיוו כמה מן הפריטים היקרים והחשובים ביותר בספרייה שלו. קטלוג האוסף שלו, “אוהל דוד”, מתחיל ומסתיים בטקסטים תנ”כיים.

קודקס ששון, המכונה “ששון 1053”, הוא הפריט האחרון בו: מקום של כבוד לפריט משמעותי זה בתרבות היהודית הימי-ביניימית. הקודקס הגיע למכירה פומבית מידיו של האספן הנודע יעקב (ז’אקי) ספרא.

במהלך העשורים שבהם היה הקודקס ברשותו נערכו בו בדיקות מדעיות יסודיות, אשר כללו תיארוך פחמן וקבעו כי מקורו בשלהי המאה ה-9 או בראשית המאה ה-10 לספירה. ממצא זה עלה בקנה אחד עם ממצאיהם של מלומדים וחוקרים שבחנו את הקודקס קודם לכן, ומבהיר כי גילו קרוב לזה של כתר ארם צובא המפורסם, אשר קודקס ששון מלא ושלם ממנו.

ד”ר אורית שחם גובר, האוצרת הראשית של מוזיאון ‘אנו’: “זהו אחד האירועים המרגשים בחיי כאוצרת. ספר התנ”ך העתיק הזה משקף את הסיפור היהודי למן העת העתיקה ועד ימינו. תולדותיו של כתב היד הן סיפור של מסורת וחידוש, הגות ולימוד, הגירה ועקירה, מסתורין והיעלמות, ושזורות גם בסיפורים אנושיים מרתקים. אפשר לומר שיש כאן מעין תמצות של הסיפור היהודי הגדול בדמות עלילותיו וגלגוליו של כתב יד אחד. זה כבוד גדול עבור המוזיאון שזכינו להציג את התנ”ך החשוב הזה לציבור בישראל, ולאפשר לו לחזות בו מקרוב”.

בית המכירות סותביס בחר במוזיאון אנו – המוזיאון היהודי הגדול בעולם – להציג את קודקס ששון בישראל באופן בלעדי.

“התנ”ך – הספר הראשון של עם הספר – הוא טקסט מכונן ומקודש לעמים ברחבי העולם כולו”, מסבירה שרון מינץ, מומחית היודאיקה הבכירה של סותביס בתחום הספרים וכתבי היד. “מאמינים למדו אותו, הגו בו ופירשו אותו במשך אלפי שנים, בשאיפה להחכים ולהתעלות מבחינה רוחנית. קודקס ששון עצמו הוא עדות לטרנספורמציה משמעותית מאין כמוה בהיסטוריה של התנ”ך, שמעולם לא לבש דמות ספר קודם לכן. זו נקודת מפנה קריטית באופן שבו אנו תופשים את ההיסטוריה של כתבי הקודש לאורך השנים, ועדות מהותית להשפעה האדירה שהייתה לתנ”ך על האמנות, התרבות, החוק והפוליטיקה של תרבות המערב במשך מאות שנים”.

אירינה נבזלין, יו”ר דירקטוריון ‘אנו מוזיאון העם היהודי’: “אנחנו מאוד מתרגשים לפתוח את המוזיאון לקהל הרחב לצפות בפיסת היסטוריה שבמיוחד בימים מורכבים כמו אלה, מהווה דבר שמחבר בין כולנו ולמעשה הוא הבסיס לסלע קיומנו המשותף. ההצבה של קודקס ששון ב’אנו – מוזיאון העם היהודי’, אינה מקרית אלא משקפת את המקום שהמוזיאון תופס בארץ ובעולם כמוזיאון היסטורי, כמוזיאון עכשווי, תרבותי ומגוון”.