מנדי גרוזמן: אז עכשיו כבר מפטרים כאן מפכ”לים…
אלי ביתאן: עוד לא מפכ”לים.
מנדי: ניצבים. מה את אומרת על זה? כשענת אמרה שאנחנו לקראת משבר חוקתי זלזלת… והנה, מסתבר…בבקשה…
שרי: רגע, רגע, מפטרים כאן מפכ”ל? חשבתי שלא מפטרים בסוף…
מנדי: ניצב, ניצב
שרי: מפטרים בסוף? חשבתי שלא…
מנדי: בסוף לא…
שרי: זהו, שלא. אז מה אתה אומר? שיש פה משבר חוקתי?
מנדי: לא, אני לא באמת חושב… אני רק רוצה לעורר עניין…
שרי: אני יודעת. אז בוא אגיד לך משהו. אילו לא הייתי חרדית, ולא הייתי מחוייבת להצביע למפלגות חרדיות והייתי יכולה להצביע למה שבא לי, הייתי אומרת לעצמי ככה: בפעם הבאה, נגיד שאת רוצה להצביע לליכוד, נגיד, אל תעשי את זה. מה פיתאום שתעשי את זה? למה שהליכוד ירכיב ממשלה? למה? וכי אם הליכוד ירכיב ממשלה ותהיה פה ממשלת ימין, היא תהיה ממשלת ימין? היא לא. אז מה תעשי? תחשבי מי בגוש השמאלי הכי נראה לך, פחות או יותר, לא לכתחילה אבל אין לך ברירה, נניח בני גנץ נראה לך הכי טוב, הוא ממלכתי, הוא בסדר עם היהדות החרדית, הוא הכי יכבד, תני לו את קולך, שירכיב ממשלה, ומקסימום הוא יקח את הליכוד תחת כנפיו איכשהו, ואת החרדים.
עכשיו, האם זה דמוקרטי? לא, כי זה לא מה שרצית לכתחילה. אבל אני אומרת לעצמי, ממשלת ימין ממילא לא תשלוט פה, אז מה ייצא לך מזה שהליכוד שוב ירכיב ממשלה, יחד עם סמוטריץ’ ובן גביר והחרדים? לא ייצא לך מזה כלום, הימין לא יכול לשלוט פה. הנה אנחנו רואים. הימין בא, רוצה לממש מדיניות, בא בן גביר, רוצה לממש מדיניות. אז נכון שיש פה בעיה פרוצדורלית עם הפיטורין האלו…
אלי ביתאן: זה נראה לך הגיוני שב’אסון מירון’ לא פיטרו אף בן אדם, אבל בגלל שלא הרביצו למפגינים בא שר ומפטר ניצב? אם זה היה קורה בממשלת השינוי שהיו מפטרים ניצב כי הוא לא הרביץ מספיק לחרדים בהפגנה זה היה נראה לך הגיוני?
שרי: אז זה אתה אומר שפיטרו אותו כי לא הרביצו. זה לא שאמרו לו, לא הרבצתם, הביתה.
אלי: אלא למה?
שרי: יש פה שלשלת עניינים, טוען בן גביר, מיד כשנכנסתי לתפקיד, בשיחות שהיו לי עם המפכ”ל הוא אמר לי שהאיש לא ממלא את תפקידו כראוי…
אלי: אבל למה זה קרא דווקא ביום חמישי? הרי הוציאו את ההודעה על רקע ההפגנות… את מאבדת את היושרה העיתונאית שלך, את יודעת בדיוק למה פיטרו אותו, נו באמת.
שרי: בן גביר לא אמר בגלל שלא הרביצו. רצו לעשות את זה קודם, אמר בן גביר שאת נתיבי אילון לא צריכים לחסום, הוא לא אמר איך לעשות את זה. ואם זו ההוראה של השר, והם כן נחסמו לכמה שעות, זה לא למלא את מדיניות השר. הוא לא אמר לו איך תעשה את זה. אמר, אני לא רוצה כבישים סגורים. איך תעשה את זה? תפזר פרחים. ההוראה לא בוצעה, היה נראה לבן גביר שעושים לו משהו ‘לעומתי’, הוא לא חייב להעסיק מישהו שעושה לו משהו ‘לעומתי’.
עכשיו, הוא בא ואמר, ממילא המפכ”ל אמר שהניצב לא טוב, ולפטר אותו, זכותו. אז נכון שפרוצדורלית הוא לא מילא את כל השלבים שצריך למלא בפיטורי עובד וזה נעשה בצורה לא נכונה. אז אם לזה מתכוונת היועצת המשפטית, ניחא. גם לא מפטרים אותו, אגב, מזיזים אותו לתפקיד אחר. אבל זכותו של שר לומר, אני התוויתי מדיניות, במדיניות שלי אני לא רוצה שיחסמו את נתיבי אילון, ואם אני כחרדית הייתי חוסמת את נתיבי אילון כי משהו לא בא לי ואני רוצה להפגין, אוי אוי מה היה קורה לי. אתה הרי זוכר מה עשו לילדה ששתתה ברד בקורונה ולא שמה מסיכה.
אלי: שוב, שרי, אם היו מפטרים ניצב כי הוא לא היה אלים מספיק כלפי מפגינים, זו היתה בעיה גם אז. אבל בואי נשמע את ענת, אני לא רוצה לריב איתך (ענת ושרי צוחקות, שרי: “כבר רבת”) תקשיבי, מה זה לריב, אני יכול לשמוע כל דעה אבל דברים שהם חוסר יושרה, זה לא. למה הוא לא הביא פרחים למפגינים. הוא פיטר אותו כי הוא לא היה מספיק אלים כלפי המפגינים.
שרי: לא. הוא פיטר אותו כי הוא לא מימש את מדיניות השר!
אלי: ומה היא?
שרי: שנתיבי אילון לא ייחסמו לתנועה. שאם יש יולדת שרוצה לנסוע לבית חולים, היא תוכל לנסוע.
אלי: ומה לעשות למי שחוסם? להיות אלים למפגינים. אז למה את לא אומרת את זה?
שרי: בן גביר צריך לתכנן איך? אני לא אומרת, כי יש עוד דרכים.
אלי: בסדר, ואת כביש 4 כן חוסמים? לפני שנה וחצי חרדים חסמו את כביש 4 ל-4 שעות, אז מה? ואף אחד לא זרק רימוני הלם.
שרי: נו, אתה הרי יודע מה עשו לפלג הירושלמי כשהם ניסו לחסום משהו…
ענת: כמה דברים. אחד: זכותו של בן גביר להזיז את הניצב מתפקידו ולמצוא לו תפקיד אחר. זכותו. עכשיו, בואו נדבר על שני דברים: אחד, זה העיתוי. האם העיתוי היה נכון או לא נכון? בעיני לא היה נכון, גם אם הכל היה טהור, נקי, על פי חוק, הוא לא רצה אותו מהתחלה, הוא התכוון להדיח אותו, או לא להדיח אותו אלא להזיז אותו לתפקיד אחר, גם אם הכול היה כשר האירוע היה גרוע מאד ואי אפשר לנתק את העיתוי הזה ממה שאמר בן גביר. זה דבר אחד.
דבר שני: זה יושב בתוך הקשר, זה לא מנותק, אי אפשר להסתכל על זה בזכוכית מגדלת ולהגיד ‘אוקי, יש פה אירוע חד פעמי בואו רגע נסתכל על האירוע הזה כי כל השאר סבבה. כל המדינה ברגיעה, הכלכלה מתפקדת, הצבא פועל, הכול סבבה ורק יש לנו את הפינה הזו של המפכ”ל וניצב אשד ורק את זה אנחנו צריכים לפתור ואז הכול חוזר למי מנוחות. זה לא, אז גם את זה צריך לראות בתוך ההקשר הרחב.
עכשיו, בכל הנוגע לטענה על אכיפה בררנית. במקום שהחרדים יגידו, ‘גם תתייחסו אלינו כמו שאתם מתייחסים למפגינים בתל-אביב’ אז הם באים ואומרים ‘תתייחסו אליהם כמו שאתם מתייחסים אלינו’. איזה מין טיעון זה?
שרי: מי אמר את זה?
ענת: זה הטיעון!
שרי: אני לא שמעתי כזה טיעון. הטיעון שלי הוא: אתם צבועים, אתם לא בסדר, אל תתייחסו לאף אחד בצורה אלימה.
ענת: אבל זה הטיעון.
שרי: אני לא שמעתי מאף חבר כנסת חרדי טיעון כזה.
ענת: את יודעת את זה, שזה הטיעון…
שרי: אני לא שמעתי את זה וגם אני לא רוצה שיתייחסו באלימות. אני רוצה שנתיבי אילון יהיו פתוחים, אני רוצה שיולדת שרוצה לנסוע לאיכילוב ללדת תוכל לעשות את זה.
ענת: אין שום בעיה עם יולדות, כל אחת מהן יכולה לנסוע חופשי. אל תעשי לי פה דמגוגיה.
שרי: זה לא דמגוגיה, את ראית את הפקקים? איך אנשים זעקו מדם ליבם כשהיו תקועים כל כך הרבה זמן?
ענת: אל תתייחסי לפינות שהן לא נכונות, זה שקר.
שרי: היה שם פגוש לצד פגוש.
ענת: אמבולנסים עוברים בשקט. אין שום בעיה.
אלי: עוברים, זה לא כמו הפגנות החרדים. בהפגנות השמאל לא רק אמבולנסים גם רכבים עם יולדות או עם מישהו שיש לו צורך מעבירים אותו דרך ההפגנה והכול בסדר.
שרי: אנשים לא צריכים להיות בפקקי ענק כאלו. ואני לא השר בן גביר, אבל אם השר אמר שנתיבי אילון לא צריכים להיסגר אז הם לא צריכים להיסגר, אחרת לא שווה להצביע לימין.
ענת: בניגוד אליך,אני משתתפת בהפגנות ורואה איך זה עובד. הכל שקט לגמרי.
שרי: אבל ענת את גם ראית בשוליים אירועי אלימות שהיו?
ענת: לא היתה אלימות.
שרי: בכלל לא?
ענת: לא היתה אלימות ושום שוטר לא נפגע, תפסיקו עם הדברים האלו, זה שטויות.
שרי: אז אני צריכה לשלוח לך סרטונים. אבל בואי נחזור לפתיח. אילו את היית בוחרת לגוש השינוי וגוש השינוי לא היה מצליח לשלוט…
ענת: אנחנו מדברים על ההפגנות או על הממשלה?
שרי: אני חוזרת לתחילת דברי. לפתיחה. לטיעון שלי, וחוזרת ואומרת, אם אומר השר בן גביר, אני את נתיבי אילון לא רוצה לסגור, כי ככה בא לי, והוא שר שקיבל 64 מנדטים כדי שימשול.
ענת: הוא לא מפכ”ל המשטרה, עם כל הכבוד לבן גביר ולאנשים שהצביעו לו.
שרי: אבל הוא מתווה את המדיניות!
ענת: בסוף המפקד בשטח מחליט מה עושים לפי איך שהוא רואה את המצב בשטח. לא שום שר שיושב בשום מקום יחליט מה עושים כרגע כי שלושה מפגינים סגרו את אילון או לא סגרו את אילון, האם נכון לסגור את אילון לחצי שעה ולתת לזה לעבור או להתחיל מסע של אלימות עם מפגינים. זו החלטה אופרטיבית של מפקד בשטח.
שרי: לא. ההחלטה איך לבצע את מדיניות השר, איך בפועל, אבל השר מתווה מדיניות.
ענת: השר מתווה מדיניות, והמפקד בשטח מחליט איך ליישם אותה.
שרי: איך! איך ליישם אותה, אבל הוא לא יכול להחליט שהוא כן חוסם את אילון.
מנדי: לחסום את אילון, זו מדיניות!
שרי: אז אם ככה, אני אצביע למשטרה, למה לי להצביע לבן גביר אם הוא ממילא לא יכול לקבוע מדיניות? אחר כך, בעוד 4 שנים, כשיבואו לקלפי, יגידו, בן גביר ממילא לא עשה כלום הוא לא החזיר את השקט לרחובות, הוא לא מנע שום דבר, הוא לא סידר את המשטרה. הוא הבטיח לבוחרים שלו הבטחות, הוא רוצה לקיים אותן!
ענת: בן גביר נתקל בחוק, במשטרה, במקצועיות, הוא לא עוד אופוזיציונר שיושב וצורח מספסלי האופוזיציה ומגיע לכל אירוע ומתחיל להסית. לא. הוא עכשיו מבין שיש חוק, ויש מנגנונים ויש סדר והוא לא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה, זה מה שקרה לבן גביר. והוא יכול לממש את הבטחת הבחירות שלו…
שרי: איך? כשהוא אומר אל תסגרו את אילון וסוגרים.
ענת: רק בהתאם לחוק. ואני מזכירה לך שבן גביר דיבר על משילות בנגב, והוא לא עשה כלום בעניין הזה.
שרי: רגע, הוא רק חודשיים בתפקיד, ואני אגב גם חושבת שהוא לא יצליח, כל מה שהוא ינסה לעשות בנגב יעשו לו דברים לעומתיים. אני אומרת שבן גביר, כמו שאני רואה את זה, באמת לא יצליח לעשות כלום! כי כל מה שהוא ינסה לעשות יקפצו לו בצורה לעומתית, יפגינו לו, ישימו לו רגליים, מקלות מתחת לגלגלים, היועצת המשפטית תגיד הפוך ממנו – אני אומרת, חבל להצביע לגוש הימין, גוש הימין לא יצליח להגשים מדיניות. נקודה.
מנדי: אז למה אנחנו בכל זאת מצביעים לגוש הימין, שרי?
שרי: זו השאלה. כי היינו נאיביים.
מנדי: לא, כי גדולי ישראל אמרו…
שרי: זה לא נקרא להצביע לגוש הימין. זה למה הצבענו למפלגה חרדית. אבל מצביעי הימין שציפו למדיניות ימנית, פראיירים!
אלי ביתאן: מנדי, אתה רוצה להבין מה קורה במדינת ישראל? תסתכל מה קורה בפינת הפרשניות. שש שנים הפינה הזו קיימת, מעולם הן לא צעקו אחת על השניה. בחודש האחרון כל פינה, צעקות. אנשים לא מבינים מה קורה במדינת ישראל, תסתכלו על הפינה הזו!