השחקן והזמר, חתן פרס ישראל, חיים טופול ז”ל נפטר הלילה (חמישי) בגיל 87.
לפני מספר שנים אובחן טופול עם מחלת האלצהיימר, שגורמת להידרדרות ביכולת השכלית, לאובדן זיכרון ולפגיעה ביכולת החשיבה והתקשורת. בימים האחרונים חלה הידרדרות במצבו, והלילה הוא נפטר.
טרם נמסרו פרטים על מועד הלווייתו.
טופול נולד בשנת 1935 בתל אביב. הוא שירת במחזור השני של להקת הנח”ל, שם הכיר גם את אורי זוהר זצ”ל, שהפך לשותפו להופעות במשך שנים רבות.. לאחר מכן הקים עם חבריו ללהקה – אורי זוהר זצ”ל וגבי עמרני, את להקת “בצל ירוק”.
הוא שיחק בסרטים וזכה להצלחה גדולה – גם ברחבי העולם. ב-1966 פצח טופול בקריירת משחק בינלאומית, כשגילם את טוביה החולב במחזמר “כנר על הגג”.
הוא גם היה מאייר מחונן ואייר כ-20 ספרים, והוציא לאור את ספרו “אוצר ההומור היהודי”.
הוא היה בעל לב חם ליהדות ויהודי גאה.
בשנת 2015, ביום העצמאות ה-67 למדינת ישראל, הוענק לטופול פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. ב-2008 קיבל את אות יקיר פסטיבל ישראל על תרומתו לתרבות הישראלית.
לצד פעילותו בתחום התרבות, אחד הדברים שלהם הקדיש טופול את זמנו היה “כפר נהר הירדן”, מקום נופש לילדים החולים במחלות חשוכות מרפא. טופול יזם, הקים ושימש כיו”ר מועצת המנהלים שלו. בהמשך שימש כנשיא עמותת כפר נהר הירדן.
הנשיא הרצוג ספד לו: “מכנר על הגג ועד לגג העולם, חיים טופול שהלך מאיתנו היה מאמני הבמה הישראליים הבולטים, שחקן מחונן אשר כבש במות רבות בארץ ומעבר לים.
“במהלך עשרות שנות הקריירה המפוארת שלו, ייצג אותנו טופול בכבוד רב. הוא עוטר בפרסים רבים על כישרונו ויצירתו, אך בפרס החשוב מכל זכינו אנחנו, שצחקנו ודמענו איתו בעשרות הדמויות אותן גילם.
“כעדות חיה למעורבותו החברתית ולרגישותו מהווה המיזם אותו הוביל, כפר נהר הירדן, למען ילדים חולים ומוגבלים ובני משפחותיהם. זכיתי להכירו מקרוב בעת הקמתו של הכפר הייחודי, ולהיחשף לעשייתו גם מחוץ לאור הזרקורים.
“טופול היה מענקי התרבות הישראלית והוא יחסר לנו מאוד. תנחומים למשפחתו היקרה וכל אוהביו. יהי זכרו ברוך”.
ראש הממשלה ספד: “רעייתי שרה ואני, ככל אזרחי ישראל, נפרדים היום בכאב עמוק מיקירנו חיים טופול – אהוב הקהל שהיה מגדולי אמניה של מדינת ישראל. הוא היה מגדולי אוהביה של ארץ ישראל, ועם ישראל החזיר לו אהבה. טופול היה אמן רבגוני, בעל כריזמה ואנרגיות כבירות. הוא ייצג בגאון את ישראל בעולם וזכה להכרה בינלאומית שמעטים שזכו לה.
“החיוך הרחב שלו, קולו החם וחוש ההומור הייחודי הפכו אותו לדמות עממית שכבשה את לב העם. לטופול היה לב ענק. הוא תמך תמיכה נלהבת בצדקת דרכה של ישראל, והאמין בלהט בחזון הציוני.
“את דעותיו אלו ביטא בריש גלי, בכל רחבי העולם. בד בבד טופול סייע לילדים חולים ולבעלי צרכים מיוחדים, מתוך רצון עז לתרום לחוסנה של החברה הישראלית.
“הייתה לי הזכות להעניק לטופול את פרס ישראל לפני שמונה שנים ואמרתי לו עד כמה כולנו גאים בו.. לדאבון הלב, הכנר על הגג איננו עוד איתנו. מיתרי הכינור פקעו. מגילת חייו של טופול נחתמה, אבל אני יודע בביטחון מלא שתרומתו לתרבות הישראלית תוסיף להתקיים לדורות. שרה ואני מוסרים את תנחומינו הכנים למשפחתו. יהי זכרו ברוך”.
שר התרבות מיקי זוהר ספד: “הצטערתי לשמוע על פטירתו של חתן פרס ישראל על מפעל חיים, מענקי עולם התרבות שלנו. חיים ז”ל, הטיב לשחק, ודמויות שגילם נכנסו ללבבות של כולנו. סאלח שבתי וטוביה החולב, והחיים שהפיח בדמויות – מבטאים את דברי ימיו של העם שלנו לאורך הדורות ויחקקו לנצח בזכרונותינו”.