הפרשניות דנו: לפני שבוע צעקו “מי היא בכלל’, ופתאום מפגינים מולה?

מנדי גרוזמן: אנסה להצית את הלהבה כמידי שבוע…

שרי רוט: רק תגיד את המילה ‘הפגנה’ ואז זה יתחיל…

מנדי: לא, את זה כבר מיצינו. אז אני רוצה סעיף בתוך זה…

שרי: אז תגיד ‘שרה נתניהו’ וגם זה יתחיל… הנה אני נותנת לך מילים נפיצות (שתי הפרשניות צוחקות).

מנדי: הבנתי. אבל אני רוצה לדבר על זה שבשבוע שעבר הרבה חרדים כל הזמן היו עסוקים בהשוואות, כמה המשטרה היתה אלימה כלפי השמאלנים, כמה המשטרה הייתה אלימה כלפי החרדים וכו’ וכו’, שרי, יש להשוואות האלו שחר? כי אלימות לא הייתה חסרה גם ביום רביעי בהפגנות…

שרי: יש שתי השוואות. האחת, כמה המשטרה הייתה אלימה שזה נושא שנתון לוויכוח, כמה הם התחילו, כמה הם התחילו, סרטון מול סרטון, כמו בגן ילדים, מי התחיל, מי עשה יותר, הם כן חסמו את איילון הם לא חסמו את איילון, הם היו יותר ברוטאליים הם היו פחות ברוטאליים, או כמו שמנסים להגיד לי, ‘הם’, כלומר הפלג הירושלמי, ממש מגיעים מראש עם עיניים נגד המשטרה, והמפגינים כיום לא,

אבל עזוב, אני לא נכנסת להשוואה הזו. לי ברור באופן אישי שהמשטרה אז, בהפגנות הפלג הירושלמי, שאני לא נמנית על שורותיהם ולא מזדהה לא עם ההפגנות שלהם ולא עם השקפת העולם שלהם, ברור לי ששם היתה יותר אלימות.

אבל. ההשוואה שלי היא על התקשורת. עד כמה התקשורת, בעיקר הכללית, אבל אתה יודע מה? אפשר גם החרדית, עשתה אז ‘אוי אוי אוי’ והזדעזעה מגילויים של סרטונים שבאמת היה מפחיד לראות אותם ואמרה: ‘רבותי, זאת לא הדרך’, ‘אנשים מפגינים כי כואב להם’, גם אם אתה לא מסכים עם דרכם ואתה לא מסכים עם זה שצריך להפגין ואתה לא מסכים עם זה שצריך להפגין ככה, ושלא צריך לחסום לאנשים כבישים באמצע היום, ובלי אישור משטרה ועם אישור משטרה על המטר הזה ולא על הצומת הזו – גם אם אתה לא מסכים, עד כמה אנחנו הזדעזענו ואמרנו: ככה שוטרים לא אמורים להתנהג.

הם לא בית משפט, והם לא שופטים, ועד כמה הזדעזעו ביום רביעי. וגם, עד כמה הזדעזעו נגיד שחוסמים את שרה נתניהו לעומת כמה היו מזדעזעים אם היו חוסמים למי, לא יודעת, נגיד את אשת הנשיא שאני ממש מכבדת אותה וגם את הנשיא. אתה מבין? זו השאלה שלי. ופה, התשובות הן קשות.

מנדי: ענת?

ענת סרגוסטי: אני דווקא מסכימה עם שרי במאה אחוז!

שרי: וואו, לא הצלחנו לעשות מריבה.

ענת: לא…

שרי: ויכול להיות, ענת, שאם אז היינו מזדעזעים, אזי גם עכשיו המשטרה הייתה יותר בסדר.

ענת: אני רק יודעת שאני הזדעזעתי אז ומזדעזעת גם עכשיו.

שרי: אה, ואני רוצה רק להזכיר לך שאז לא היה את בן גביר…

ענת: עזבי, האלימות של המשטרה כלפי החרדים, ואגב, יש הרבה הפגנות של חרדים בירושלים כמעט ערב ערב, ברכבת הקלה, ויש שם אלימות ודברים שבכלל לא מגרדים את הסף של התקשורת וזה עובר מתחת לרדאר.

מנדי: כי זה גם אירוע יותר קטן, זה שונה.

ענת: אני בתפקידי כאחראית חופש העיתונות בארגון העיתונאים והעיתונאיות מגיעים אלי פניות של עיתונאים חרדים שהם חוטפים מהמשטרה בהפגנות האלו. אז זה נכון, המשטרה מתנהגת באלימות כלפי החרדים, זה בוודאי. האם זה שווה ערך למה שהיה ביום רביעי? אני לא רוצה להיכנס להשוואות האלו.

מנדי: טוב, אם ענת מסכימה עם שרי, אז אני חייב לחלוק. אני חייב לעצבן את שרי, מישהו חייב לעצבן את שרי, לא יתכן ששרי תקום בבוקר והכל יהיה רגוע, אני גם דואג לפינה שלנו היא אחר כך עולה לאתר חרדים 10 אז צריך שיהיה משהו מעניין בכותרת אז אני גם עוזר לאתר… אני מתבסס פה על שרשור של ישראל פריי שקיבץ את כל אנשי המרכז שמאל שגינו בעבר גילויי אלימות של המשטרה נגד חרדים: יאיר לפיד, מיכל רוז’ין ממרצ, אילן גלאון המנוח ממרצ…

שרי: נו, זה היה ממש כזה דליל ודרדלה…

מנדי: רגע, רגע, דרדלה שמרדרדלה, בסדר, רגע: אחמד טיבי, לורה ורטון ממרצ, אבנר גבריאו מ’שוברים שתיקה’, תמר זנברג מרצ, זהבה גלאון, מרב מיכאלי, עופר כסיף וכו’ וכו’ וכו’. ושאלתי, דרדלה שמרדרדלה, חלק מהם זה גינויים בטויטר, חלק מהם זה כינוסי וועדות או נאומים במליאה, שרי, מתי אנחנו נראה גינוי ‘דרדלה’ של מישהו מהחרדים…

ענת: גולדקנופף…

מנדי: גולדקנופף, או מהליכוד, נגד אלימות המשטרה נגד שמאלנים או נגד ערבים… מתי נראה?

אלי ביתאן: או נגד חרדים או נגד יוצאי אתיופיה…

מנדי: חוץ ממשה ארבל. אי אפשר כל היום להעלות את משה ארבל…

ענת: אנחנו בעד משה ארבל…

שרי: כולנו בעד משה ארבל, וכולנו בעד שבית המשפט העליון יקח אותו לשורותיו, ספר לי כשזה יקרה…

אלי: ודבר שני שרי, ואני לא רוצה להרגיז אותך יותר ממה שמנדי עשה…

שרי: אני רוצה שישראל פריי יעשה השוואה כמה מחו על האלימות בזמן ההתנתקות כל האנשים האלו שציינת…

מנדי: רגע, דיברנו על אלימות נגד חרדים…

שרי: כי הכל פוליטיקה…

אלי: שרי, את מאבדת את היושרה. הייתה טענה, שהתבררה כלא נכונה, תגידי!

שרי: אני אומרת, אלי, שבסוף הכל פוליטיקה, אמור לי מי בהפגנה ואומר לך מי יגנו את האלימות. אם ההפגנה היא של הפלג הירושלמי אז אפילו אני פחות גיניתי, זה חשבון נפש שעשיתי גם שבוע שעבר פה בשידור. ואם המצור הוא על שרה נתניהו אז השמאל וארגוני הנשים אופס, שותקים. לא קרה כלום, היא רק רצתה לעשות גוונים בשיער… וזה לא היה בסדר! אם היו עושים את זה לי, הייתי נבהלת, לא עושים לאשה דבר כזה.

מנדי: למה? מה זה השוביניזם הזה?

אלי: לא הבנתי, לבן עושים ולבת לא?

שרי: לא, זה לא מתאים. מותר לה ללכת למספרה…

ענת: מי הפריע לה לעשות גוונים שרי?

שרי: רק לפני שבוע בוועדת הכספים של הכנסת שמעתי את האופוזיציה אומרת ‘מי היא בכלל’, ‘היא בכלל לא בעלת תפקיד’ ולא צריך לאשר לה ג’קטים ושבוע אחר כך היא הופכת להיות אישו ומפגינים מולה.

ענת: את מממנת את הגוונים האלו שלה…

שרי: אם האופוזיציה אמרה שבוע קודם, מי היא בכלל, לא נממן לה ג’קטים אז למה להפגין מולה? והנה, הצלחנו להסעיר…