כאשר המן הביט על העם היהודי, ראה לנגד עיניו עם מפוצל ומשוסע, קרוע ממחלוקות פנימיות. היו שתמכו בהשתתפות במשתה אחשוורוש, והיו שהתנגדו נחרצות. היו שדגלו בהשתלבות בחיי התרבות של ממלכת פרס ומדַי, והיו שראו בכך סכנה לקיומה של היהדות.
המן סבר שהמכנה המשותף המחבר את כל בני העם היהודי – נשבר והתפורר. בעקבות זאת היה משוכנע כי יהיה לו קל לבצע את מזימתו. כך גם אמר למלך אחשוורוש: “יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד”.
הגלגל מסתובב
ובאמת, התרחבות השסעים והמתיחויות בתוך העם היא סכנה קיומית. כוחו של עם ישראל באחדותו. לאורך כל ההיסטוריה חשו יהודים ערבות זה לזה. אם יהודים במקום כלשהו בעולם היו שרויים בסכנה או במצוקה, נחלצו אחיהם למענם וקמו לעזרתם.
גם אנחנו חיים בתוך מציאות לא פשוטה. אנחנו מוקפים אויבים המדברים בגלוי על שאיפתם “להשמיד, להרוג ולאבד”, ובמקום לעמוד נגדם כאיש אחד בלב אחד, הקרעים בתוכנו מתרחבים והולכים, ומגיעים בימים האלה לשפל חסר תקדים. זו בדיוק הנקודה שנותנת ל’המנֵי’ זמננו סיבה לחשוב שיצליחו לפגוע בעם ישראל.
בדרך הטבע, התהליכים הללו מוליכים למסקנות מדאיגות מאוד, אבל פורים מזכיר לנו שהגלגל מסתובב לו. עם ישראל כבר הוכיח פעמים רבות את יכולתו להתאחד ברגע אחד ולגלות את הקשר העמוק והפנימי שבין כולנו.
ואולי דווקא אחד המוטיבים של פורים נושא עימו את התקווה הגדולה. כחלק משמחת פורים נוהגים להתחפש. ילדים וגם מבוגרים מתחפשים לדמויות מגוּונות, מקצתן משעשעות ומקצתן מפחידות. אבל הכול מקבלים זאת ברוח טובה, כי זו רק תחפושת.
ואולי אנחנו מתחפשים כל ימות השנה ולא רק בפורים? האם החזות שאנו מציגים כלפי חוץ משקפת את המהות האמיתית שלנו? האם ההתנהגויות שלנו והאמירות היוצאות מפינו הן ביטוי לאמת הפנימית שלנו, או שגם הן מסיכות חיצוניות? אולי אם נסיר אותן נגלה שמאחוריהן עומדים בני-אדם שונים לגמרי.
הנקודה המחברת אותנו
פעמים רבות ראינו ברגעים של אמת איך כל ה’תחפושות’ נושרות ברגע. תכונות מופלאות נחשפו פתאום. בני-אדם שנראו ציניים ואנוכיים מתגלים כבעלי טוּב לב נדיר ונדיבות שאין לה גבולות. כי באותו רגע של אמת השילו מעליהם את ה’תחפושות’ וחשפו את מי שהם באמת.
פורים מזכיר לנו את הצורך בהסרת ה’תחפושות’. במהות הפנימית שלנו אין ימין ואין שמאל, אין ‘דתיים’ ואין ‘חילוניים’, אין אשכנזים ואין ספרדים. בתוכנו פנימה כולנו יהודים חמים וטובים, המאמינים בא-ל אחד ומחוברים לתורה אחת.
דבר זה בא לידי ביטוי במצוות פורים. אנו שולחים מנות איש לרעהו ומשמחים את האביונים. אנו זוכרים וממחישים שאיננו עם ‘מפורד’ חלילה, אלא עם אחד ומלוכד. בזכות זה בטוחים אנו שגם עכשיו הגלגל יסתובב ותבוא הישועה הגדולה והמפתיעה, בגאולה האמיתית והשלמה.