מבהיל: 6,030 בני נוער חרדים נשרו ממסגרות חינוך בשנה האחרונה

 ועדת החינוך, התרבות והספורט, בראשות ח”כ יוסף טייב, התכנסה השבוע לדיון על הצרכים ומענים לבני נוער נושר במערכת החינוך החרדית.

הישיבה התקיימה במסגרת הוועידה הרביעית של ‘נוער בסיכוי’ שהתכנסה בבניני האומה בירושלים. בישיבה עלו הגורמים לנשירת התלמידים, וביניהם לקויות למידה והפרעות קשב, וכן פגיעות של מעשים חמורים. פתרונות שונים לתופעה עלו, מתעסוקה ועד לוועדה בינמשרדית שתתכלל את הנושא באופן מקיף.

בפתח הדיון אמר יו”ר הוועדה ח”כ יוסף טייב: “אני מתכוון לטפל בנושא החשוב הזה בקרב כלל בני הנוער. אנו חייבים לדרוש מכל הגופים הרלוונטיים להקצות משאבים לפרויקטים שעוסקים במלאכה הקדושה הזאת. מדובר בנורת אזהרה של נוער, שזקוק לעזרה. עלינו להביא להם גלגל הצלה”.

מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי 21,699 בני נוער בישראל בגילאי 13-17 לא נמצאים באף מסגרת חינוכית בשנת הלימודים הנוכחית.

28% – 6,030 נערים ונערות – מתוכם למדו בעבר במסגרת בפיקוח חרדי; 51% מהם למדו בעבר בפיקוח ממלכתי (עברי וערבי וממלכתי-דתי); 21% מהם לא נמצאו בעבר באף מסגרת ידועה.

עיקר הנשירה במגזר החרדי היא בכיתה ח’, בעת המעבר לישיבות קטנות. עם זאת, יתכן וחלק מהבנים עברו למסגרות חינוך שאינן מוכרות על ידי משרד החינוך ולכן מופיעים כ’נושרים’. הרוב הגדול של הנושרים מגיע מירושלים, בית שמש ובני ברק.

מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך, שי קלדרון: “במגזר החרדי יש מאפיינים ייחודיים. ישנם מוסדות לימוד שלא מגישים בקשה להכרה בהם ולכן אינם מדווחים. יש כאלה שמתעכבים עם תהליכי הרישוי, כמו אישורי בריאות ובטיחות, וזה עלול לקחת שנים.”

קלדרון הצביע על הסיבה המרכזית לנשירה: “אנחנו רואים את הנשירה אפילו לפני כיתה ח’, למשל בתלמידים עם לקויות למידה. 45% מהבנים החרדים נמצאים במוסדות הפטור ושם אין שעות שילוב ואין ייעוץ חינוכי. ככל שתלמיד כזה יקבל מענה בגילאי הקדם יסודי אפילו, היקף הנשירה ילך ויפחת. 46% מהחרדים נמצאים בירושלים, בני ברק ובית שמש, ואם נקדם שם את הפעילות אז כבר נמגר חלק נכבד מהתופעה.”

יו”ר המרכז הישראלי למוגנות, הרב אשר מלמד: “המרכז בראשותי מטפל בתחום של פגיעות בחברה החרדית. לעיתים פגיעות הן אלו שמביאות את הנער לנשירה. הם מגיעים אלינו למרכז אחרי שאיש לא האמין להם. כל ילד חמישי דיווח כי חווה פגיעה, אז איך זה יכול להיות שבבתי ספר יש רכז טיולים, ואין רכז מוגנות? זה רצח של ילדים כל יום. צריך לחייב את אנשי החינוך בהכשרה לנושא זה”.

שר העבודה יואב בן צור: “המטרה היא להביא למסגרות נורמטיביות את אותו ילד שנשר. גם למסגרות תעסוקה. בזרוע העבודה יש לנו תכניות להקמת מוסדות חינוך טכנולוגיים.”

ח”כ סימון דוידסון: “אין די אולמות ספורט בבתי ספר במוסדות החינוך. ילד עם בעיות קשב וריכוז צריך לצאת לפעילות גופנית. נפש של ילד היא נפש, ולא משנה אם הילד חובש כיפה. מה שהם צריכים זה חיבוק והכוונה.”

נציגת ועדת ההיגוי לנוער חרדי ליאת מלכה: “דרוש תכנון אסטרטגי. יש להקים ועדה בינמשרדית שתתכלל ותבנה תכנית חומש מערכתית לטיפול בצרכים של בני הנוער בחברה החרדית”.

יונתן רייס, נציג ישיבת ‘דרך חיים’, חסיד בעלזא, סיפר על מסגרת שהקים עבור נוער נושר, רגע לפני הגיוס לצה”ל: “נערים שנשרו מגיעים בסוף לצבא בלי שייכות, וגם בצבא הם לא מוצאים את מקומם. הקמתי מסגרת אחרת שמשלבת לימודי קודש עם לימודי תואר ראשון במחשבים, לנוער חרדי מגיל 17 עד 23. כיום יש אצלנו 170 תלמידים. אנחנו מקפידים לשמור על הזהות החרדית של אותם ילדים”.

ח”כ טייב סיכם: “לא יתכן שמשרד החינוך לא יודע איפה נמצאים אותם 6,000 נערים מהמגזר החרדי שלא רשומים בשום מוסד חינוכי. אם רוצים לתת להם מענה, צריך לדעת איפה הם. בנוסף, הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להקים ועדה מתכללת לנושא הזה. יש לעשות הכל למנוע נשירת תלמידים.

“הוועדה ממליצה להכשיר כל מורה למוגנות ולשים לב לפגיעות המביאות לנשירה, במיוחד במוסדות הפטור, שם אין רכז מסוג זה.”

היו”ר הוסיף: “אנחנו גאים בסיירת מטכ”ל שלנו, היא לומדי התורה. בזכותם אנחנו קיימים ויש לנו את האפשרות להיות בארץ הזאת. מי שלא מסוגל ללמוד – שיתגייס”.