הגולשים שאלו – יריב לוין ענה על הרפורמה המשפטית • הוידאו המלא

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין הגיע היום (שלישי) לאולפן כאן 11 לשיחה מיוחדת עם שאול אמסטרדמסקי – וגם כדי לענות לשאלות גולשי ‘כאן חדשות’ בדיגיטל.

חלק ניכר מהשאלות הגיעו מהציבור שהעביר אותן בתגובות באמצעות עמודי הפייסבוק, היוטיוב והאינסטגרם של ‘כאן חדשות’. את השאלות הנבחרות הציג שאול אמסטרדמסקי לשר בשידור.

למה צריך רפורמה משפטית עכשיו?

לוין: “למדתי משפטים, הוסמכתי כעורך דין ונדהמתי לראות מערכת נגועה. יש בישראל הרבה שופטים טובים ויש במערכת הזאת הרבה נקודות אור, אבל יש במערכת הזאת הרבה בעיות. היועצת המשפטית לממשלה לא מאפשרת להביא את החוקים לשולחן. אין אף שופט שמרן בבית המשפט העליון”.

אתה לא חושש ממינוי שופטים לפי מפתח פוליטי?

לוין: “ממש לא. כך נהוג ברוב העולם, תסתכל מה קורה בארצות הברית, שופטים מתמנים שם על ידי הנשיא, בהליך הסנאט. שנית, יש שופטים בערכאות הנמוכות שמתמנים בבחירות. עקרון הפרדת הרשויות אומר שני דברים מאוד פשוטים – השופטים לא בוחרים את עצמם, אלא נבחרי הציבור. ודבר שני ברגע שהשופט נבחר הוא עצמאי ואי אפשר להדיח אותו, רק בכוחם של נבחרי הציבור, וזה האיזון הנכון.

יש משפטנים אמריקנים שיוצאים נגד הרפורמה…

לא כולם יוצאים נגד, רק אתמול משפטן מכובד מאוד אמר בוול סטריט ג’ורנל אמר שלא הלכנו מספיק רחוק. הדגם הישראלי לא קיים באף מקום. מי היו שרי המשפטים לאורך העשור האחרון? תגלה שהיו מאוד מגוונים, לבני, ניסנקורן, שקד, סער – רק בעשור האחרון. התוצאה תהיה מאוד מגוונת.

מה קורה? ששר המשפטים דעותיו תואמות את השופטים, אז הם חוברים ביחד וממנים את אנשי שלומם, אבל כשדעותיו לא תואמת הם מטילים וטו, וזה מצב לא תקין ופסול. וזה מצב שהביא לכך שיש לנו מערכת משפט ללא גיוון.

אני רוצה לבצע עכשיו מהלך מיידי שייאפשר למנות לבית המשפט שופטים שלא היו יכולים להגיע אליו מעולם. עצמאות השופט מרגע שמונה, היא קריטית, וזה בדיוק קו ההבדל. הדחה שלו לא יכולה בשום פנים ואופן להיעשות בהליך שהשופטים לא לוקחים בו חלק.

מי יגן על מיעוטים ברפורמה?

הגורם הראשון הוא הכנסת. מה קרה 50 שנה עד אהרן ברק? רמסו זכויות? פגעו במישהו? ראינו ניסיון של מפלגה בקואליציה, שהביאה הצעת חוק שהתגלגלה בעניין הלבוש בכותל, כמה זמן לקח עד שהיא ירדה משולחן הכנסת? היא ירדה כי יש נציגות בכנסת. הן לא עוברות ואין להן סיכוי לעבור. גם למצב הקיצון הזה נתנו מענה ברפורמה.

שוב אחזור, אתה מקבל גיוון, לא רק הקואליציה מממנה שופטים. אני קשוב להערות ושבאים בגישה עניינית היא ראויה להישמע. יהיה בית משפט מגוון ויש אפשרות לפסול חוקים.

סמוטריץ’ אומר “תסמכו עליי”, אבל הוא אותו שר שבהסכם הקואליציוני הכניס סעיף שבתי עסק יוכלו, אם זה אמונתם לא למכור את השירותים שלהם לאוכלוסיות מסוימות.

לא זה מה שסוכם, אלא דבר אחר לגמרי, שכאשר יש שירות שאתה יכול לצרוך אותו בהרבה מקומות אחרים באופן שווה, בנסיבות מאוד מסוימות שנוגעות לדבר שהוא עמוק עמוק באמונה של אדם, תהיה לו אפשרות, במידה שהוא הבטיח שבמקום אחר אפשר לקבל את השירות. למשל: משפחת מחבל שרוצה להדפיס כרזה לזכרו, יבוא בית העסק ויוכל לסרב.

החוק הזה לא הובא עד עכשיו ולא יעבור אם יבוא משהו שיפגע במיעוטים. הכנסת הוכיחה שהיא לא מאפשרת פגיעה. אם יקרה משהו קיצון, ההצעה שלי מציעה לבית המשפט העליון לפסול חוקים במצב שהכנסת לא יכולה להתגבר עליהם.

נוכח הסקרים והמחאה, לא עדיף לבצע את השינויים באופן הדרגתי? 

ממש לא. אני רואה פייק סקרים ואני רואה גם סקרים אחרים. הסקר האחרון בדיירקט פולס, שניבא את התוצאות בבחירות בתוצאה מדויקת, נותן נתונים הפוכים עם תמיכה עצומה ברפורמה, שאני מרגיש בכל הרחוב. בלי לדבר בתעמולה בערוצי התקשורת נגד הרפורמה. אנחנו עושים דברים באופן מדורג, חלק נעשה לפני פסח, חלק במושב הבא. כמות רבה כל כך של שעות בדיונים בעניין הרפורמה אני לא זוכר באף נושא אחר.

ליאיר לפיד מותר לאשר הסכם מדיני (הגבול הימי עם לבנון) לבד בלי הכנסת?

הנזק הכלכלי מהרפורמה נגרם, מה המחיר שראוי לשלם? 

הכלכלה הישראלית חזקה, והיא תתגבר גם על ה-BDS הפנימי שקורה כאן. כלכלה זה דבר שמבוסס על ציפיות. את אף אחד בבית השקעות לא מעניין איך אנחנו בוחרים שופטים, מעניין אותם שהם שומעים ראשי ממשלה לשעבר שקוראים למרי אזרחי ואנשים חסרי אחריות שאומרים שהם יוציאו את הכסף.

אתה רוצה לחיות בדמוקרטיה, שבה יש תהליכי חקיקה ונשמעת האופוזיציה או במדינה שיש קומץ שמבעיר את המדינה, אפילו מספר מכובד, עשרות אלפים שמבעירים את הרחובות ואז הם מונעים את מימוש ההחלטה הדמוקרטית. האנרכיה הזאת אסור שתהיה.

הרפורמה לא שייכת למשפט נתניהו, ולא לאף הליך אחר. אני חושב שתראו שזה יחזק את הדמוקרטיה שלנו ואת מערכת המשפט.