הסבא והסבתא ספדו: “אנשים בני 80 וצריכים לקבור נכדים בני 20”

האחים הלל מנחם ויגל יעקב יניב הי”ד, בני 20 ו-22, נרצחו אתמול בצהרים בפיגוע ליד כפר חווארה.

הלווית השניים תיערך בשעה 14:00 בחלקה הצבאית בהר הרצל בירושלים, שם יטמנו זה לצד זה.

הרב שמואל יניב ורעייתו יונה, הסבא והסבתא של הנרצחים, ספדו להם הבוקר בתכנית ‘חדשות הבוקר’ עם ניב רסקין בקשת 12.

“אנחנו משפחה מאוד ציונית. שני הילדים: האחד גמר שירות משמעותי מאוד בחיל הים, כסגן מפקד סטי”ל. השני התעקש להגיע לסיירת ועמד לפני המבחן. אלה שני ילדים מתוקים, אהובים, מלאי חמלה, אור וחוכמה”, תיאר הסב, “אלה רגעי קודש בחיי, קודש קודשים. מה עובר על אדם ברגעי קודש? מחשבות גבוהות מאוד.

“אבא שלי נפצע אנושות במלחמת השחרור, בקושי יצא מזה”, סיפר הרב, “חיינו במצוקה אך גדלנו לתפארת. אחי קיבל צל”ש, אחי השני נפצע, אני קצין בעצמי. ארץ ישראל מאוד יקרה לי, הגאולה עוד יותר יקרה לי. מעולם לא נסענו ולא ניסע לחוץ לארץ. ליבי דואב מאוד על השסע בעם. לא מבין, ריבונו של עולם, איך לאנשים אין רחמים על אלפי אנשים שמסרו את נפשם. הלב שלי רותח מכאב ומצער. איפה האהבה, האחווה והחמלה? כל הזמן רק הפגנות והפגנות, למה? מה הם רוצים ממני? מה עשיתי להם?

“כל חיי חשבתי רק על העם, לא על עצמי. אנחנו לא שונאים ערבים. אשתי מחזיקה ערבי שיעבוד לכלכלתו, והוא מסכן”.

יונה הוסיפה: “עכשיו אני נאלצת להגיד לו ללכת. אני לא יכולה אחרי שאני קוברת שני ילדים כאלה, שהיו מסורים לי ותמיד באו לעזרתי בקניות. כואב לי מאוד. אלה ילדים שהם אצילי נפש, מגורשי גוש קטיף שגרים בהר ברכה ורצו קצת שלווה. זה נורא. אלה אנשים אידיאליסטים מאוד. הם לקחו חלקים מהגוף של הנכדים שנהרגו והשתילו אותם לאחרים בבילינסון”.

הייתם ערים לסכנה בחווארה?

יונה: “הייתי נוסעת לשם. לא היו פיגועים בכלל בחווארה, עכשיו פתאום זה התחיל”.

הרב שמואל: “נמשיך לנסוע ונהיה שם. זו ארץ ישראל. אם לא היינו שם, היו עלינו טילים כמו מעזה. הם גיבורים, נמצאים בחזית. המלחמה נגד הערבים לא נמשכת יום אחד או יומיים, הם לא יפסיקו אם ניתן להם את זה. אנחנו ריאליים. אנחנו לא רוצים להתאבד ובוודאי לא להרוג, אנחנו אנשים טובים, אבל זה הייעוד שלנו כאן במקום הזה”.

יונה, איך מחזיקים את הבית אחרי מה שקרה?

“אנחנו לא משפחה גדולה. זו משפחה של חמישה ילדים, ועכשיו נשארו שלושה. יש לנו חור בלב מכל הסיפור הזה. יש לי הרבה נכדים: שתי בנות בבית אל, יש לי בקרני שומרון ובכל ההתנחלויות. רק בשבוע שעבר הלל היה אצלי, וכשחזר הביתה שאלתי אותו: אתה לא מפחד מחווארה? הוא אמר, ‘לא, אין שום בעיה’. המצב קשה מאוד. אנחנו אנשים בני 80 וצריכים לקבור נכדים בני 20”.

זה לופ אינסופי של אלימות ורצח. בתקופה האחרונה הפיגועים הלכו והתגברו.

הרב שמואל: “הדבר הכי נורא שיכול לקרות לעם זה שהוא מפחד מהאויבים שלו ומתכנס בביתו. הפחד והחרדה הם אסון. חס וחלילה שנפחד. לא נפחד, בשום אופן.

“עמי היקר והאהוב – אנא, אנשים טובים אתם, חומלים ואוהבים כאברהם אבינו: באנו לעולם רק לתקן ולעשות, זה התנ”ך שלנו. אנא, תעשו שלום בינינו, אל תדקרו אחד את השני. אין לכם מצפון? הלב שלי רותח באמת, זאת שעת קודש קודש בחיי”.