דוח העישון בישראל 2021, הוגש לכנסת בהתאם לחוק חובת דיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק, במטרה להציג את תמונת המצב על מגפת העישון בישראל.
הדוח נועד להעלות לסדר היום הציבורי את הנושא ולהדגיש את הצורך למאבק בתופעת העישון ובנזקיה הקשים.
העישון הוא מהגורמים המובילים לתחלואה ולתמותה ומהווה גורם סיכון למחלות רבות. למערכת הבריאות יש תפקיד מכריע ומתמשך במיגור תופעת העישון ומתן עזרה וסיוע לציבור המעשנים המעוניינים להיגמל מעישון.
בדוח השנתי מובאים נתונים על מגפת העישון באוכלוסייה הבוגרת בישראל, נתונים על עישון בקרב בני הנוער וחיילי צה”ל, סקירה מקיפה על פעילויות המניעה והמאמצים הרבים המושקעים בהן, המשותפים למשרדי הבריאות, החינוך והאוצר, צה”ל, קופות החולים, ארגוני חברה אזרחית וגופים רבים נוספים.
בנוסף, מציג הדוח סקירה על פעילות החקיקה והאכיפה בתחום העישון, על הגמילה מעישון בישראל ונתונים כלכליים שונים ביחס לעישון, בהם הכנסות המדינה ממיסים על טבק ועוד.
לפי הנתונים המוצגים בדוח, ומתייחסים לשנת 2020, עולה כי אחד מכל 5 ישראלים בוגרים מעשן (20.1%). שיעור העישון בקרב גברים עומד על 25.6% ואילו בקרב נשים 14.8%.
שיעור העישון בחברה הערבית גבוה מאשר בחברה היהודית (24.4% לעומת 19.1%). הקבוצה שבה שיעור העישון הוא הגבוה ביותר הם גברים ערבים (38.2%) אחריהם גברים יהודים (22.6%), נשים יהודיות (15.8%) ונשים ערביות (10.2%).
1.6% מהאוכלוסיה הבוגרת משתמשים בסיגריה אלקטרונית, אך מנתונים שהציג משרד הבריאות רק בשבוע שעבר בכנסת עולים נתונים קשים בהרבה לפיהם 10% מתלמידי כיתה י’ משתמשים בסיגריה אלקטרונית.
הנתונים שנוגעים לעישון בני נוער שעולים בדו”ח גם הם אינם מעודכנים ונכונים לשנת 2019. לפיהם כ־15% מהתלמידים התנסו אי פעם בעישון סיגריות וכ־25% התנסו בעישון נרגילה.
מהדו”ח עולה עוד, כי המעשנים בישראל הוציאו בשנת 2021 למעלה מ־10 מילארד שקל על מוצרי טבק ועישון – סיגריות, סיגריות אלקטרוניות וטבק לגלגול.
יותר מ־80% מההוצאה היא מיסוי שחוזר לקופת המדינה.
להלן עיקרי הדוח:
• במהלך שנת 2021, התחילה עבודת מטה רחבה בנושא סל הגמילה מעישון בצה”ל. העבודה כוללת הרחבת ייעוץ אישי לכלל יחידות צה”ל, על ידי הכשרת סגלי הרפואה למתן ייעוץ גמילה מעישון. בנוסף, יצא חיל הרפואה בתכנית העסקת מנחים לגמילה מעישון לשיפור מקצועיות השירות הניתן לחיילים. כחלק מהתכנית, מתוכננים גם הכנסת תחליפי ניקוטין לוועדת הסל הצה”לית, כך שיוכלו החיילים לקבל את הטיפול ללא עלות. התקיימו בצה”ל 10 סדנאות גמילה קבוצתיות ביחידות השונות, בנוסף לתהליכי ייעוץ וליווי לגמילה אישיים.
• מאז כניסת סדנאות הגמילה והמענה התרופתי לגמילה מעישון לסל שירותי הבריאות בשנת 2010 ועד לסוף שנת 2021, פנו לקבלת סיוע בגמילה מעישון 308,054 מעשנים, נשים וגברים.
• בשנת 2021 חלה עליה של כ-18% בהיקף ההשתתפות של מעשנים במגוון תכניות הסיוע השונות לגמילה מעישון במסגרת קופות החולים.
• ארבע קופות החולים ביצעו סדנאות גמילה בפריסה כלל ארצית ובהנגשה שפתית ותרבותית למגוון קבוצות באוכלוסייה.
• מאז הקמת המוקד הטלפוני הלאומי לגמילה מעישון בפברואר 2020 ועד סוף שנת 2021, ליווה המוקד כ-3,000 מתייעצים ונגמלים. המוקד הטלפוני הלאומי לגמילה מעישון מציע תכנית וייעוץ אישי בליווי יועצי גמילה מוסמכים, מהמובילים בארץ בתחום. המוקד נותן שירות לכלל אזרחי ישראל בארבע שפות – עברית, אנגלית, רוסית וערבית ופעיל בימים א’- ה’ בין השעות 08:00-20:00. שירות זה מוכר על ידי כלל קופות החולים וצה”ל וניתן ללא עלות. כמו כן, קיימת זכאות להנחה של 85% על המענים התרופתיים.
• במסגרת הרפורמה ברישוי עסקים והמעבר למפרטים אחידים לבתי עסק שונים, שולבו הוראות בנוגע להגבלת העישון במקומות ציבוריים וכן הוראות לגבי איסור הפרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, במפרטים של בתי עסק נפוצים.
• 69 רשויות מקומיות דיווחו על היקף האכיפה שהתבצעה בשנת 2021, אך למרות שניתן לראות עליה בהיקף הדיווח ביחס לשנים קודמות, ההיענות לדיווח עדיין נמוכה. רוב הרשויות המקומיות אינן מדווחות, זאת בניגוד להוראת החוק המחייבת דיווח שנתי לשר הבריאות, וחרף פנייה ישירה לקבלת המידע על ידי האגף לאכיפה ופיקוח. מתוך הרשויות המקומיות שדיווחו על פי חוק, 36 רשויות דיווחו שמתקיימת אכיפה למניעת עישון אך לא ניתנו קנסות במהלך שנת 2021.
• מבין 69 הרשויות המקומיות אשר דיווחו על מתן קנסות בשנת 2021 – עיריות חיפה (2,877), תל אביב יפו (1,699), באר שבע (1,397), ראשון לציון (657) ופתח תקווה (374), מובילות במספר הקנסות שחולקו.
• הרשויות המקומיות חילקו בסך הכל במהלך שנת 2021, 8,189 קנסות על הפרת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון.
• בהתאם לדיווח שהתקבל באגף לאכיפה ופיקוח, 69 הרשויות המקומיות מפעילות 1,011 פקחים האוכפים את החוק למניעת עישון במקומות הציבוריים.
מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: “ילדים ובני נוער משתמשים בעיקר בסיגריות אלקטרוניות חד פעמיות המהוות שער הכניסה שלהם לעולם העישון. אנחנו רואים זינוק בשימוש במוצרים האלה שפוגעים להם בבריאות: 3% מהילדים בכיתות ה׳-ו׳ ו-10% מבני הנוער מכיתות י׳ מדווחים על עישון סיגריות אלקטרוניות.
בשנה אחת עלה פי שלושה אחוז הילדים המדווחים על התחלות עישון בגילאי 12-14 (מ-3.4% ב-2021 ל-13.7% ב-2022) – מדובר על מגיפה של ממש הפוגעת בעתידם הבריאותי של הילדים ואנו חייבים לעשות הכל לעצור את המגמה הזו. החלטה להפחית את המס תעשה בדיוק את ההיפך. המיסוי הנמוך משדר סיכון מופחת לכאורה, אף שלא זה המצב, ויעודד אפילו יותר צריכה של מוצר שגורם לילדים שלנו התמכרות ומזיק לבריאותם. כמו כל הרגל רע ומזיק לבריאות – הדרך הטובה ביותר להיפטר ממנו, היא לא להתחיל כלל”.
ראש חטיבת בריאות הציבור, ד”ר שרון אלרעי פרייס: “צמצום תופעת העישון ונזקיה היא אחת המשימות הלאומיות החשובות בתחום בריאות הציבור ואנו מחויבים למאבק בעישון והשלכותיו. משרד הבריאות הוביל בשנים האחרונות מהלכים לאומיים רבים, ביניהם הטלת המיסוי על הסיגריות האלקטרוניות, פעילויות חינוך והסברה בקרב בני נוער ומבוגרים למניעת עישון והחשיפה אליו, ושיתופי פעולה נרחבים עם משרדי ממשלה וארגוני חברה אזרחית בתחום מניעת העישון.
“המאבק למיגור העישון בישראל זקוק להגדלה ויציבות במשאבי תקציב וכוח אדם מקצועי, כדי לוודא שכמה שפחות בני נוער נכנסים למעגל העישון ומי שנמצא בו מקבל מענה הולם שמאפשר לו להשתחרר מההרגל הממכר והמסוכן הזה”.