אחוז הקשישים בני למעלה מ-75 המתאבדים – גדול פי-שניים מאשר שיעור ההתאבדויות בכלל האוכלוסייה. כך נחשף היום (שלישי) בוועדת העבודה והרווחה, במסגרת היום המיוחד בכנסת למניעת האובדנות.
עוד עולה מהנתונים, כי 25% מהמתאבדים הם מעל גיל 65, בעוד חלקם באוכלוסייה הוא רק כ-12%.
יו”ר הועדה, ישראל אייכלר: “הזקנה היא תקופה מאתגרת במיוחד, גופנית, נפשית וחברתית, ובתורת ישראל ההתאבדות נחשבת מעשה חמור במיוחד”.
אייכלר הבטיח לפעול להארכת השהות בהוסטלים והמשך פעילותם של מרכזי הסיוע למשפחות שכולות.
מירב פלג-גבאי, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת: בשנת 2019 נרשמו בישראל 428 התאבדויות, 5.6 התאבדויות ל-100 אלף נפש, ויותר משלושה-רבעים מהן היו של גברים.
שיעור ההתאבדות בגיל השלישי כמעט כפול מגילאים אחרים: שיעור ההתאבדות בקרב בני 75 ומעלה בישראל בשנים 2017–2019 היה 21.1 ל-100 אלף נפש בקרב גברים ו-1.6 ל-100 אלף נפש בקרב נשים, לעומת 10.5 ל-100 אלף בקרב גברים ו-7.2 ל-100 אלף בקרב נשים בכלל האוכלוסייה.
פרופ’ עופרה חרמש, יו”ר ‘בשביל החיים’, שיבחה את תכנית משרד הרווחה לתמיכה וליווי משפחות שאירע בהם התאבדות או רצח, והזהירה מפני סגירת מרכזי-הסיוע בנושא.
סטפן קליימן, מנכ”ל ‘משפחות בריאות הנפש’, קרא להפניית תקציבים למניעת אובדנות לא רק למחנכים ומטפלים – אלא גם למשפחות של מתמודדי-נפש, שהם בסיכון גבוה במיוחד למעשה שכזה.
יעל פומרנץ, מנהלת בפועל של היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות, סיפרה על התכנית הלאומית בתחום, הכוללת הקטנת נגישות לאמצעים מסוכנים, גילוי ואיתור מוקדם של הנמצאים בסיכון וטיפול בדיכאון, טיפול באנשים אובדניים וסיוע למשפחות אשר יקיריהם התאבדו.
בנוסף פועלים להכשרת שומרי-סף אצל אזרחים ותיקים, התערבות אחרי אירוע בבתי אבות, בדיורים מוגנים ובקהילה, ובניית נהלי דיווח והנחיות להתנהלות במסגרות ובקהילה לאחר איתור אזרח-ותיק בסיכון, על מנת להפנותו באופן יעיל ומהיר לגורם טיפולי מתאים.