השר לוין: “לא עוסק בפיטורי היועמ”שית. כל דבר ייעשה בשעתו”

שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין הגיע היום (שלישי) ל’כנס ירושלים’ של העיתון בשבע ואתר ערוץ 7 – ובירך על התקדמות חקיקת הרפורמה המשפטית.

לוין הכריז: “בכלי התקשורת נראה שהיום הוא יום עצוב, כולם מודאגים וכולי, אבל זה בוקר של תקוה גדולה, של אמונה גדולה, ושל נחישות”.

כשנשאל בראיון לעמית סגל על פיטורים אפשריים של  היועמ”שית גלי בהרב מאירה, השיב: “היועמשית תבין שתפקידה לייעץ ולא להכשיל את הממשלה, את השר ולפעול מאחורי גבו אלא לעבוד איתו ביחד”, אמר השר לוין.

הוא הסביר: “לא את הכל אפשר לעשות בבת אחת, ולא כל שינוי אפשר לעשות ברגע, אני חושב שהמהלך שאנחנו עושים (-הרפורמה) הוא גם ככה מהלך מורכב ומהלך משמעותי.

“אני חושב שאסור שהמהלך הזה, יעורבבו בו עניינים פרסונליים של אדם כזה או אחר, מכל המינים והסוגים, ואני חושב שבמצב החוקי הקיים, גם לו היינו עושים צעד כזה, ממילא בג”ץ היה מתערב והיה פוסל אותו. ולכן, מכל הסיבות האלה, אני חושב שכל דבר צריך להיעשות בשעתו”.

לוין  נשאל מדוע הוא מוקף במאבטחים – וענה: “זה לא סוד שיש המסיתים לאלימות, החששות האלה כנראה קיימים, אבל אני לא רואה בזה עניין אישי. כולנו שומעים את הדברים שנאמרים. אני מכבד את כל מי שמפגין, לצערי יש חלק ממנהיגי המחאה הזו, דווקא אלה שאין ציבור מאחוריהם – בוגי, חולדאי, ברק ואולמרט – שמדברים ומתנהגים בדרך שאי אפשר לקבל אותה. תמיד החשש שהדבר הזה ישפיע על מישהו, אבל זה עניין לממונים על האבטחה”.

לוין נשאל אילו ‘עיזים’ יהיה מוכן להוציא מהרפורמה במסגרת ההידברות, “לא חושב שיש ‘עיזים’. יש אומרים שלא הלכתי עד הסוף, למשל, בהרבה ממדינות העולם הדמוקרטי שופטים הם חלק מתהליך הבחירה. אין מדינה שהשופטים הם בעלי הבית ובוחרים את עצמם בשיטת חבר מביא חבר. אני הלכתי בדרך הביניים”.

הוא הדגיש: ”לא נכון לנהל מו”מ, בטח לא בתקשורת, בלי שהמו”מ בכלל התחיל, כי כל מה שתוותר עליו כבר יהיה נקודת פתיחה למו”מ האמיתי – אם יהיה”.

בהנחה שיימשך הסירוב של האופוזיציה לבוא להידברות כל עוד החקיקה נמשכת, לוין נשאל האם יהיו שינויים שיעשה גם בעצמו – וענה: “בוודאי שיהיו שינויים מטעם פשוט, אני הצעתי תכנית מסויימת, וחברי שמחה רוטמן, שעושה עבודה מצוינת, הביא הצעה שמאפייניה דומים, אבל יש פרטים שונים, ויש הבדלים מסויימים, וכשנגיע להכנת החוק לקריאה שניה ושלישית, בוודאי נדרש לנוסחה סופית שתוסכם.

”יש הערות שנשמעות ממתנגדי הרפורמה, למשל נושא הסבירות, שיתכן שקביעה גורפת שאין סבירות בכלל, גם על החלטות של פקידים, יתכן שבעניין הפקידים יש מקום לסייג את זה. ואם לא תהיה הידברות, ננסה להגיע לתוצאה מיטבית. אני לא חושב שכל החוכמה נמצאת במקום אחד”.

לוין הוסיף: “הייתי יו”ר הכנסת. אסור שהכנסת תקבל הצעה ככזה ראה וקדש. אני מניח שבסוף נגיע לתוצאה מיטבית, שתשמור על עקרונות היסוד של הרפורמה, ובראשם העובדה שמערכת המשפט לא תהיה שייכת לקבוצה אחת, אלא תהיה שייכת לכל העם, גם בהרכב האנושי, וגם בפתיחות לשמוע מצוקות של אנשים שעד כה הדלת הייתה סגורה בפניהם”.

על כך שיש אנשים שאומרים, בדיאגנוזה “הוא צודק מאה אחוז, אבל הטיפול שלו עלול להחמיר את המצב”. הימין בסוף השלטון בעשרות השנים האחרונות, למעט שנים ספורות. אבל לא איבדתם את השלטון לשמאל. האם העובדה שלפוליטיקאים יש רוב מוחלט בוועדה לא תיצור הטיה – עונה השר לוין: “כל מי שמרבה לדבר צריך רפורמה אבל לא עכשיו, ולא ככה וכו’, כמה הצעות לרפורמה במערכת המשפט הביאה יש עתיד? מישהו מהח”כים שלה? צריך להבין שאלה דיבורים ריקים שכל תכליתם היא רק לעכב את החקיקה, לייצר כאילו דיונים, במטרה בסוף שמשהו יקרה וזה ייפול, ואת זה אני לא אאפשר”.

לגופו של עניין מסביר השר לוין: “כשמסתכלים, הדרך הכי טובה לבדוק מה הייתה עושה הרפורמה שלי, זה לבדוק מה היה קורה אם היינו מחילים אותה לפני 10 שנים. נניח שהיו מאמצים אותה לפני עשור. הייתה ציפי ליבני, איילת שקד, אוחנה, אבי ניסנקורן, בני גנץ, סער, ועכשיו אני. כל אחד בא מעולם אחר, עם אג’נדות אחרות. ברור שאם היינו מתחילים את זה אז, היינו מקבלים בימ”ש מאוד מאוד מגוון, אנחנו לא במדינה של משטר דו מפלגתי. נציגות קואליציה כוללת נציגות משורה שלמה של מפלגות. זה היה גם עם כחלון, לבני, יאיר לפיד, גנץ. זו האמת.

”כיום יש ועדה למינוי שופטים שבה לשופטים יש 3 נציגים, ולכנסת ולממשלה רק 2. מתווה הנשיא מציע לתת 3 נציגים לכל רשות, זה כבר כיוון נכון. אבל המציאות שהייתה עד היום, שהשופטים הכתיבו מי יבוא, ומי יכנס למה שאהרון ברק קרא ‘משפחה’ ואין מערכת של הכנסת משפחה ומקורבים כמו המערכת הזו שבאה ומטיפה כל היום. לא יהיה כמצב הזה”.

לדבריו, הרפורמה תיקבע ש”לא ניתן יהיה להדיח שופטים ללא תמיכה לפחות של חלק מהשופטים בוועדה, ובצדק. חייבים לוודא שהדחת שופט תהיה במקרה שמצדיק זאת, ולא פוליטית. הדחה לא יכולה להיות בלי הסכמה גם של ראשי מערכת המשפט, כך הרפורמה הייתה בנויה מהיום הראשון”.

ועל כך שאנשים אומרים ‘אנחנו יודעים איך נראים הפוליטיקאים, בסוף נקבל אתי קרייף’ – הסביר השר יריב לוין: “הוועדה לא עשויה עור אחד, מדובר בקואליציות. אם יהיה ניסיון למנות אדם לא ראוי, האחרים לא יסכימו. צריך גם לומר עוד דבר חשוב, בסוף אנחנו רוצים גיוון, והדרך להשיג את הגיוון הזה היא דרך הידברות בתוך הוועדה, שלא הייתה עד היום. המינוי של 61 שופטים שעשה אבי ניסנקורן, בהליך של שעה וחצי, תוך דריסה מוחלטת של הייצוג שלנו, ואיפה היו השופטים שמדברים גבוהה גבוהה על זכויות המיעוט?

“המצב היום, הוא המצב הלא תקין, של קשרי משפחה, של מי שלא שייך למשפחה שלנו –  לא יבוא, של ראיית בית המשפט כמו הבית הפרטי, של מינוי שופטים תהלך אינסטנט, זה לא יכול להיות. דווקא נציגות רחבה של נציגי ציבור, עם שופטים שעדיין יהיו חלק מהתהליך, יבטיחו תוצאה אחרת. לקיים שימוע פומבי , לא בחדרי חדרים, שחברי כנסת מכל הקשת הפוליטית יוכלו לשאול שאלות, ואני בטוח שנקבל בית משפט שונה ממה שיש היום, וזה הכרחי.

”…בא אהרון ברק, החליט על דעת עצמו, מה שאנחנו עושים היום זה תיקון דמוקרטי. מה שהוא עשה, זו באמת הפיכה משטרית. החליט בוקר אחד, לקחת את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, שתמכו בו רק 32 ח”כים, והחליט בדיעבד, שזה עכשיו חוקה, אין כמוהו באף מדינה דמוקרטית בעולם, אין מדינה שבה קם בוקר אחד מישהו ומחליט שחוק שהתקבל על ידי 32 מתוך 120 ח”כים, הוא בדיעבד הופך להיות חוקה. תראה את הצביעות. באים השופטים ואומרים עכשיו יש לנו חוקה, ומכוח החוקה הזו, אנחנו יכולים לפסול חוקים.

”יכולנו לבחור להגיד שאין חוקה והכל בטל ומבוטל. אבל גם אנחנו רוצים חוק הלאום, וגם זכויות אדם, מהלך כזה אני לא חושב שיש בו תמיכה ציבורית אמיתית, הוא גם לא נכון מבחינת התוצאה הסופית. לכן, הלכנו בדרך השנייה, אמרנו בואו נקבל את תפיסת חוקי היסוד, כולם, כולל חוק הלאום ואחרים, חוק יסוד ירושלים וכו’. ונקבע שבחוקי היסוד האלה, בית המשפט לא יכול להתערב, ונדמה לי שזה ההסדר הנכון”.

על כך שכל מי שמסתובב בחוגי בית המשפט העליון אומר ‘חכו חכו, בית המשפט יפסול את החוקים’ – יריב לוין אמר את אשר יעשה: “אנחנו נקבע ונעביר את החוק, את הסדרת הנושא הזה. גם היום יש בעליון שופטים שכתבו שאין לבית המשפט זכות להתערב בחוקי יסוד. כתבו כך בפסקי הדין שלהם, לכן כשהחוק הזה יעבור, וכולם יבינו שזו המציאות המשפטית, וזו עמדת הכנסת, יש לנו הכלים להבטיח שבית המשפט לא יתערב בעניין הזה.

“לא רוצה להכריז עכשיו על צעדים, שאני מקווה שלא נדרש להם. כי אולי האמירה הברורה של הכנסת הפעם תביא לשינוי, שבית המשפט העליון יכבד, לא רק את החוק, אלא אפילו חוק יסוד. ואני בטוח שזה מה שיקרה”.