מליאת הכנסת אישרה הלילה (שלישי) בקריאה ראשונה את הצעת החוק המשנה את הרכב הוועדה למינוי שופטים ותמנע מבג”ץ לפסול חוקי יסוד.
ההצעה אושרה ברוב גדול של של 63 תומכים מול 47 מתנגדים – והיא תוחזר להמשך דיון בוועדת החוקה. חברי הכנסת של ישראל ביתנו יצאו מאולם המליאה ולא הצביעו.
הצעת החוק מציעה לשנות את הרכב חברי הוועדה לבחירת שופטים, כך שהוועדה תמנה 9 חברים: נציגי הרשות השופטת יהיו נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים בדימוס אותם ימנה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון; נציגי הרשות המבצעת יהיו שר המשפטים ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה; נציגי הרשות המחוקקת יהיו שלושה חברי כנסת שהם יו”ר ועדת החוקה, ושני חברי כנסת אחרים – אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה, כפי שייקבע בחוק. שר המשפטים יהיה יו”ר הוועדה.
בתוך כך, מוצע לקבוע כי המניין החוקי בישיבות הוועדה הינו חמישה חברים, וכי הוועדה תחליט ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה כל עוד אין בחוק היסוד הוראה אחרת לעניין זה.
לבסוף, מוצע לקבוע כי מי שיש בידו סמכות שפיטה, לא יידרש, במישרין או בעקיפין, לשאלה בדבר תוקפו של חוק יסוד, ולא יהיה תוקף להחלטה שהתקבלה בעניין.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: “בהצעת חוק זו מוצעים שלושה תיקונים ל’חוק־יסוד: השפיטה’: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים; שינויים בסדרי עבודת הוועדה באשר לסמכות הוועדה לפעול אם פחת מספר חבריה, למניין החוקי בישיבות הוועדה ולרוב הדרוש להחלטה לעניין בחירת שופט; שלילת הסמכות לביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק יסוד.
השינויים המוצעים בהרכב הוועדה ובסדרי עבודתה נועדו לחזק את ההשפעה של נבחרי הציבור – נציגי הרשות המבצעת ונציגי הרשות המחוקקת – לעומת הגורמים האחרים החברים בה. כמו-כן, משמעות ההוראה המוצעת לעניין אי־שפיטות של חוק־יסוד היא קביעה של “אי־שפיטות באשר לסוגיות הקשורות בשאלת תוקפו של חוק־יסוד, בין בסוגיה מהותית או צורנית, הקשורה בתוכנו של חוק היסוד, ובין בסוגיה הנוגעת להליך חקיקתו”.
שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין אמר לפני ההצבעה: “הלילה הזה זוקפים את קומתם המוני אזרחים שקולם לא נשמע ואמונתם נרמסה עשרות שנים על ידי מערכת משפט, שהיתה עיוורת לצרכיהם וזלזלה בהם. היתה כאן הפיכה משטרית שנעשתה על ידי אדם אחד, השופט בדימוס אהרן ברק, שלקח לעצמו זכות להיות מעל כולם והשתיק כל ביקורת.
“כשברק ביצע את ההפיכה המשטרית – האם הוא קיים דיון? התייעץ עם מישהו? התחשב בנו? אני מושיט את ידי לכל אחד מחברי האופוזיציה ומציע לקיים שיח ללא תנאים. אני מאמין שאפשר להגיע להבנות.
“לפיד וגנץ, אתם אלה שצריכים להוביל. אי אפשר להשאיר את ההובלה לחסרי אחריות וחסרי תמיכה ברחוב. אתם באופוזיציה לא מסוגלים לשבת לדבר עם האחים שלכם בתוך הבית. דבר לא ירתיע אותי מלבצע רפורמה עמוקה ונדרשת במערכת המשפט, בלי עיכובים ובלי מסמוסים. מה שהיה לא יהיה עוד. לא עוד אצילים ונבערים מדעת, אלא מערכת משפט שפתוחה לכל אחד מאיתנו באופן שווה. זאת דמוקרטיה.”
לפני כן, הציג את ההצעה יו”ר ועדת החוקה, ח”כ שמחה רוטמן: “הצעת החוק מבוססת על כך שהרבה מאוד אנשים הרגישו ועודם מרגישים שקולם מושתק במשך שנים רבות ושעמדתם נרמסת. החלק הראשון בהצעה מבקש לתקן את הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שמשקלם של נבחרי הציבורי יגדל מ-4 ל-6. על פי ההסדר, במדינת ישראל, סוף סוף העם, שהוא הריבון – יבחר את השופטים, כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות. כמו-כן, ההצעה מעגנת בוועדה, לראשונה בתולדות ישראל, נציג מטעם האופוזיציה. בנוסף, ההצעה מבקשת לקבוע כלל ברור לפיו בית המשפט העליון לא יוכל לדון ולפסוק דבר בנוגע לתוקפו של חוק-יסוד מתוך תפיסה שחוק-יסוד אינו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט מכל סיבה שהיא”.
נתניהו אמר אחרי ההצבעה והניצחון של הקואליציה: “לילה חשוב ויום גדול”.
יו”ר האופוזיציה יאיר לפיד הגיב על אישור ההצעה בכנסת: “חברי הקואליציה – ההיסטוריה תשפוט אתכם על הלילה הזה. על הפגיעה בדמוקרטיה, על הפגיעה בכלכלה, על הפגיעה בבטחון, על זה שאתם קורעים לגזרים את עם ישראל ופשוט לא אכפת לכם”.
יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן: ״כרגע יצאנו מאולם המליאה כדי לא להיות שותפים ולא לתת לגטימציה להצבעה לחוקים הכי לא לגטימיים. אנחנו לא עשינו מהומה, אנחנו לא רוצים לפגוע בכבודה של הכנסת. להשתולל באולם המליאה זה לא לפגוע בקואליציה, אלא לפגוע במעמדה של כנסת ישראל.
“אנחנו חושבים שעצם ההצבעה, גם הצבעה נגד היא מתן לגטימציה לתהליך שאינו לגטימי. אני מקווה שהקואליציה עד סוף השנה לא תתקיים”.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, אמר לאחר אישור השלב הראשון ברפורמת המשילות בקריאה ראשונה: ״עשינו היום צעד חשוב מאוד בהליך תיקון מערכת המשפט. לא עוד מערכת משפטית ששייכת לאליטות, לא עוד אצולה. מעתה – בית המשפט יהיה של כולם.
אני שב וקורא לראשי האופוזיציה ולחבריה – גלו אחריות. שבו לדבר. אפשר להגיע להבנות. אבל לא ניתן למסמס את החקיקה. אני נחוש להעביר את הרפורמה – ושום דבר לא ירתיע אותי”.