מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת החוק לביטול ההתנתקות בצפון השומרון שהוביל יו”ר ועדת החוץ והביטחון ח”כ יולי אדלשטיין עם השרה אורית סטרוק וח”כ לימור סון הר מלך.
בהצעה תמכו 62 חברי כנסת אל מול 36 שהתנגדו – והיא תועבר לוועדת הכנסת, שתקבע איזו ועדה תדון בהצעה.
אדלשטיין הציע לבטל חלקים בחוק יישום תכנית ההתנתקות במטרה להפריד בין החלקים בחוק שתכליתם היא פיצויי המתיישבים שנעקרו מבתיהם ואיבדו את נכסיהם ומטה לחמם, לבין הסעיפים שתכליתם פינוי התושבים ועקירתם.
בהצעה נכתב: “יש להותיר על כנם את הסעיפים מחוק ההתנתקות שמטרתם קביעת מנגנוני פיצוי למתיישבים שנעקרו מבתיהם, ולבטל את סעיפים 23 עד 30(ב) בהם נקבעו איסורי הכניסה והשהייה בשטחים שפונו במסגרת תכנית ההתנתקות, וביטול הזכויות של מי שישבו בהם. משכך, אך מתבקש הדבר כי שמו של חוק יישום תכנית ההתנתקות ישונה וזה ייקרא מעתה חוק הפיצויים לנפגעי ההתנתקות”.
הצעת החוק מבטלת למעשה את איסור הכניסה לצפון השומרון ומטרתה לאפשר חזרה לארבעה יישובים בצפון השומרון שפונו שבנת 2005 כחלק מתכנית ההתנתקות.
מאז ההתנתקות מתנהל מאבק לחזרה להתיישבות יהודית ביישובים חומש, שא-נור, גנים וכדים.
ביציע האח”מים במליאה נכחו ראש מועצת שומרון יוסי דגן, מגורש שא-נור בעצמו, שעטה צעיף כתום כמחאה על הגירוש וכמחאה כנגד החוק הדיקטטורי שאסר בימי הגירוש להכניס פרטי לבוש בצבע כתום לכנסת, מרדכי אביו של יהודה דימנטמן הי”ד שנרצח כשהיה בדרכו מלימוד תורה בחומש, ואנשי ישיבת חומש בהם מנכ”ל ישיבת חומש שמואל וונדי ובני גל מגורש מחומש ומראשי חומש תחילה.
הנוכחים קיבלו את הבשורה בדמעות של התרגשות.
יוזמת החוק השרה אורית סטרוק אמרה: “רגע היסטורי. מדינת ישראל פועלת לראשונה למחוק את כתם ההתנתקות מספר החוקים שלה, ומוקירה את גיבורי חומש על מאבקם רב השנים”.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף הציג במליאה את הצעת חוק ‘איסור תוכנית ההתנתקות’ – ובמונולוג מרגש סיפר: “הייתי ילד בן 13 בזמן ההתנתקות, אך הזיכרונות צרובים וחקוקים היטב במוחי. אני לא מדבר רק על עקירת יישובים ייחודיים, פורחים, של משפחות מלח הארץ, אני לא מדבר על הנזק הפיזי, הרגשי, הכלכלי, והלאומי אותו אנו נושאים עד היום. אני מדבר על הרדיפה, על גופים במדינה שגמרו אומר לפגוע במתכוון במתנגדים לתוכנית. אותה רדיפה שפעלה בדורסנות מול המפגינים, על השימוש באלימות של המשטרה כלפיהם באלות ובסוסים ללא כל הבחנה.
“ילדים בני 14-15 הוכנסו לתאי מעצר. מאות נעצרו בברוטליות, מאות כתבי אישום הוגשו, וניכר היה שהן מערכת הביטחון והמשטרה, הן מערכת המשפט והן גופי התקשורת עשו יד אחת לפגוע בהתיישבות – יהיה המחיר אשר יהיה.
“אני זוכר גם את גירוש יהודי עמונה. את המכות הנמרצות שחטפו נערים תמימים שרק באו למחות. אחותי, שמעולם לא נעצרה קודם לכן, ומעולם לא היה נגדה תיק פלילי – נעצרה גם היא. היא סיפרה לי בזמנו, שהיא עמדה שם בצד, מבוהלת, ואז הגיע שוטר היכה בה באלה ואחר כך עצרו אותה.
“התמונות חוזרות וצפות מדי פעם. הראשים שותתי דם, העצמות השבורות, והסוסים הדוהרים לתוך ההמון. בתוך התמונות הללו, בתוך הטירוף הזה צמח דור שהביט וראה, דור שהבטיח לעצמו שילדיו לא יראו עוד יהודי מכה יהודי, ולא יראו עוד יהודי מגרש יהודי.
“התמונות מגוש קטיף, צפון השומרון ועמונה נשארו אצל חלקנו בזיכרונות כואבים, ואצל חלקינו בצלקות הגוף והנפש.
“איננו מעוניינים בעוד צלקות כאלו. איננו מעוניינים שבנינו יראו אלות מונפות כך על יהודים. אנו מעוניינים בבנייה, בהתיישבות, באמפתיה וערבות הדדית, אזרחי ישראל, מדינת ישראל וממשלת ישראל למען תקומת ישראל בארצו”.
בסיום דבריו ציין השר וסרלאוף: “בימים אלו קבלתי למשרדי את מה שהיה בעבר מנהלת תנופה האחראית על הפיצויים למפוני גוש קטיף. למעלה משבע עשרה שנים חלפו ומדינת ישראל טרם סיימה לפצות את המתיישבים, והפצע המדמם הזה עדיין לא נסגר. מקווה שהצעת החוק הנוכחית תהיה שלב ראשון בתיקון העוול ההיסטורי”.