ביהמ”ש קבע: הסמכה לרבנות אינה שקולה לתואר ראשון

בית הדין האזורי לענייני עבודה בירושלים קבע, כי הסמכה לרבנות אינה שקולה כתואר ראשון.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, קבע סגן הנשיאה השופט אייל אברהמי, כי למכרז שתנאי הסף שלו הוא תואר ראשון, לא יתקבל אדם עם הסמכה לרבנות. אברהמי הוסיף, כי אין בכך אפליה כלפי הציבור החרדי.

ראשיתו של הסיפור, בתביעה שהגישו שני חרדים, שביקשו להגיש מועמדות לתפקיד מפקח בחינוך החרדי מטעם משרד החינוך. אלא שהם גילו כי תנאי הסף של המכרז שונו, ומעתה תואר ראשון מהווה תנאי סף, ואין הכרה בהסמכה לרבנות.

השניים עתרו לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, באמצעות הקליניקה לזכויות אדם שבקריה האקדמית אונו, בטענה כי אי הכרה בהסמכה לרבנות, מהווה אפליה כנגד המגזר החרדי, שבחלקו נמנע מסיבותיו להוציא תואר אקדמי.

לדבריהם, “ההחלטה לקבוע כתנאי סף השכלה של תואר אקדמי, מפלה לרעה את המגזר החרדי, שחלק נכבד ממנו נמנע מלימודים אקדמיים משיקולים אידיאולוגיים”.

לטענתם, “אי קבלת סמיכה לרבנות כשקולה לתואר אקדמי, יש בה פגיעה והשפלה. תואר רב שקול בחשיבותו לפחות לתואר אקדמי ונדרשים כישורים אינטלקטואליים העולים על אלה הנדרשים לצורך השגת תואר אקדמי. תואר רב הינו רלוונטי לצורך התפקיד ובוודאי יש להעדיפו על פני תואר כללי, כאשר התובעים ציינו לימודים כלליים כמו תואר בלימודי סין וכיוצא בזה”.

עוד טענו העותרים, כי תנאי המכרז שונו ללא שנאספה תשתית עובדתית מספקת, ולא נאספו נתונים נדרשים לקבלתה.

לכן טענו העותרים, “ההחלטה פוגעת במגזר החרדי כקבוצה. בהחלטה יש פגיעה בחופש העיסוק ובשוויון”.

אולם השופט אייל אברהמי, דחה את טענותיהם, וכתב: “לטעמם של הנתבעים תואר ראשון יקדם בצורה נכונה יותר את התכלית שלשמה נקבע תפקיד המפקח. זאת לדידם בשל הכלים שנקנים במהלך לימודי התואר הראשון (ביניהם החשיבה הביקורתית, יכולות המחקר והכתיבה ברמה גבוהה ועוד), ואינם בהכרח באים לידי ביטוי בלימודים לקבלת סמיכה, ואשר יסייעו למפקח בתפקיד הפיקוח”.

“נקבע כי תוכנית הליבה היא תנאי, לצורך מתן רישיון, למוסד חינוך וכן לצורך הכרזתו כמוסד מוכר, מה שמזכה אותו בתקצוב מתאים. משרד החינוך מחויב לפקח על קיומם של תוכניות הליבה במוסדות מוכרים שאינם רשמים. הנתבעים סברו כי מי שלו תואר אקדמי יש סיכוי רב יותר, שיכיר וייחשף לתוכנית הליבה ויוכל לפקח על הנחלתה של זו”.

השופט הוסיף, כי משרד החינוך התחשב במגזר החרדי בכך שהוריד את הרף הנדרש ממפקחים בחינוך הכללי, שהוא תואר שני, לתואר ראשון בלבד.

לסיכום כותב השופט: “התביעה להתערב בהחלטות הנתבעים ולקבוע כי יש לשנות את תנאי הסף שנקבעו על ידי הנתבעים – נדחית”.

אך הוא מוסיף: “בשולי העניין נעיר כי טוב יעשו העוסקים במלאכה, אם ינסו להגיע לפתרון מוסכם, כזה שיוסכם גם על רוב הציבור החרדי, חלף כפיית הפתרון, שנראה להם נכון. רק בדרך זו יגבירו את השלום האחדות והרעות שכה נדרשים בין כל חלקי העם. יתכן שהקמת ועדה שבה תהיה נציגות רחבה, אף למגזר החרדי, תביא לתוצאה האמורה. ענין זה ראוי למחשבה ובחינה מתאימה. ולכן אנו מורים להעביר עותק מהחלטה זו אף לשר החינוך וכן למנכ”ל משרד החינוך”.