האימא בוכה ומתייפחת: “בעלי ברח עם ילדינו לחו”ל. נפלו עליי השמיים”

תושבת מרכז הארץ הגישה תלונה למשטרה, לפיה בעלה לקח את שלושת ילדיהם ביום האחרון של חג החנוכה – וטס עמם שלא בהסכמתה להוריו שמתגוררים בצ’כיה. משם, עבר איתם אל אחיו שמתגורר בווינה בירת אוסטריה.

“החטיפה”, כלשונה של האם, אירעה לפני כחודשיים, לאחר משבר בנישואים של השניים.

“הוא דאג להרדים אותי. סיפר שהוא ‘הולך לדודים שלו’ איתם. למחרת בבוקר אני מתקשרת, אין מענה – ואז הבנתי שהוא חטף אותם”, שחזרה בשיחה עם כתב ynet איתמר אייכנר.

לדבריה, בסביבתה הזהירו אותה מצעד כזה, אבל היא פשוט לא האמינה: “סמכתי עליו. היינו אמורים ללכת למגשר שיעזור לנו. האלימות המילולית כלפיי וכלפי הילדים גברו, הוא גם נהג לשתות”.

האישה מיהרה לתחנת המשטרה במרכז הארץ וביקשה להגיש תלונה על חטיפה, אך שם לטענתה לא התייחסו אליה. “סוג של גיחכו. אמרו לי: ‘בגלל שאת מרגישה שבעלך חטף את הילדים זה לא אומר שזה קרה’. ב-12:00 באותו יום בעלי התקשר ואמר ‘הכול בסדר, אני עם הילדים והם שמחים. אנחנו קפצנו להורים שלי'”.

אז הבינה שהילדים בחו”ל: “הוריו גרים בצ’כיה. אני נפלתי על הרצפה, נפלו עליי השמיים”.

לסיוע למשפחה בשעתה הקשה – לחצו כאן>>>

אחרי מאבק של האישה, המשטרה הסכימה בסופו של דבר לקבל את התלונה.

לדבריה, “מאז זה מאבק יום-יומי של לנסות ולדבר עם הילדים, אבל הוא לא נותן לי. הוא אומר שאני מסיתה אותם נגדו. אני לא בקשר איתם. כשהוא כן נותן לי את הילדים, הם מבקשים שאני אבוא אליהם. מבחינה חוקית, מרגע שאני נוסעת אליהם אני משלימה עם החטיפה. הוא גם לא ייתן לי לראות אותם”.

היא סיפרה כי זו הייתה התוכנית של כל המשפחה מצד בעלה: “אני התנגדתי לזה נחרצות, אני אוהבת את ישראל. הוא דאג לעשות לי את המוות במריבות”.

האישה טוענת שבעלה הותיר אחריו חובות שמסתכמים ב-150 אלף שקלים, לאחר שהוסיף את השם שלה לחשבון הבנק שלו: “הוא לא מתכוון לחזור, אז כמובן שהכול על שמי”.

האישה ציינה כי בימים האחרונים חוותה מצד ילדיה יחס עוין, לטענתה בהשפעת אביהם: “הם התחילו לצעוק עליי שאני רוצה להכניס את אבא לכלא ושאני ‘אישה רעה’. בחיים שלי הילדים שלי לא דיברו אליי ככה, הם ילדים תמימים. ילדה בת 7 שאומרת לי: ‘אני לא אסלח לך בחיים’. זה הדבר הכי הזוי. אני יודעת שהם לא אשמים”.

האישה חוששת שלא תוכל לראות את ילדיה יותר. “זה הפחד הכי גדול שלי. שהוא יברח שוב ולא נדע איפה הם. העורך דין שלי ביקש ממנו גט, אבל הוא לא עונה לו”.

האישה טוענת עוד, כי האב מנסה להכניס את ילדיהם לבית ספר בווינה, אך הקהילה היהודית לא מסכימה לקבל אותם בגלל התלונה נגדו על חטיפה.

היא הגיעה למחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, וביקשה מהרשויות לפעול להשבת הילדים לארץ – אך בינתיים לא נעשתה פנייה רשמית ממדינת ישראל לאוסטריה.

עו”ד מרדכי ציבין

עורך הדין מרדכי ציבין ועורכת הדין נחמה ציבין, המתמחים בטיפול באינטרפול ואסירים ישראליים בחו”ל – מייצגים את האישה בהתנדבות.

“מדובר ברעידת אדמה אנושית, פגיעה קשה בילדים, ההתמודדות, בהתאם לאמנת האג, ההליך בבית המשפט בווינה עלול להימשך על פני תקופה לא קצרה”, אומרים עורכי הדין. “אנחנו מקוים כי בית המשפט יזרז את ההליך”.

המקרה הועבר לידיעתו של  הדיין החיד”ו וויס, יו”ר ארגון “פודים העולמי” אשר בודק את ההיבטים של המקרה ואת התוצאות הקשות אשר עלולות לנבוע מהחטיפה, וכן לידיעת הרב מנדל אינהורן, מנהל הארגון.

הם אף פנו לציבור לסייע במימון המונים לאישה, שנותרה “חסרת כל” וללא משענת – וכעת עוד צריכה להיאבק משפטית.

ממשרדו של עו”ד ד”ר יחיאל וינרוט, המייצג את האב, נמסר בתגובה: “למרבה הצער, לאחרונה נעשים ניסיונות חוזרים ונשנים להכפיש את האב במספר זירות תקשורתיות, תוך הטחת טענות שבינן לבין המציאות אין קשר קלוש. בכלל זה, אין שום שחר לטענה כי האב ‘מסית’ את הילדים נגד האם – מה שלא היה ולא נברא, ההפך הוא הנכון.

גם הניסיון להציג את שהות הילדים בחו”ל כ’חטיפה’ פתאומית, עומד בניגוד מוחלט למציאות. מפאת רגישות העניין ייאמר רק, כי מדובר בצעד שתוכנן זמן רב מראש, בנסיבות מורכבות ורגישות שלא כאן המקום לפרטן. כל הצגה אחרת של הדברים מסלפת את המציאות ומעוותת אותה לחלוטין.

האב מאמין כי המגעים המתנהלים בימים אלה, באמצעותו ובאמצעות באי כוחו, להביא לפתרון כולל של הדברים בהידברות ובדרכי שלום, יישאו פרי”.

לתרומות לחצו כאן.

עו”ד ציבין, המייצג את אם הילדים הקטינים, אומר כי מרשתו מוכנה להגיע להדברות ולהסדרים נאותים, מבלי לקפח את זכויותיו של הבעל, הכל על מנת שהילדים לא יפגעו. “לעומת זאת, נכון לעתה, הבעל לא מסכים להידברות אמיתית וכנה, וסבור שהדרך היחידה היא ערכאות משפטיות”.

“להערכתי וקרוב לוודאי”, אומר ציבין, “האבא, הלא אחראי, עושה הכל על מנת להאריך התקופה בה הוא יחזיק את הילדים, ועל כן הוא בוחר לנקוט בהליכים משפטיים, ראשית, הוא יודע כי אשתו – אותה נטש בהשאירו חוב עתק – הינה חסרת אמצעיי קיום מינימליים, כך שאין לה אפשרות לשאת בשכר טרחת עו”ד גבוה – במקרים מעין אלה.

“בנוסף לכך, המאבק על נפש הילדים, בביהמ”ש, הינו טריק ידוע, למשוך ולהרויח זמן ככל האפשר, באשר דיונים משפטיים, מעצם מהותם, עלולים שיארכו זמן רב, דבר אשר ללא ספק, יגרום ויעצים את הפרוד האכזרי, שבין הילדים לאמא, ולמעלה מכל ספק, יגרום, לילדים, נזק נפשי בלתי הפיך. אשר אולי, ניתן יהא לרפא בטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטרים,ארוכי טווח.

“לא זו אף זו , מצער מאד כי האבא לא הכניס את הילדים לבית ספר,עד היום, מאז חטיפתם, לוינה לפני 67 ימים. גם להפריד ילדים קטנים המתייסרים ללא אמא שתחבק אותם, וגם להחזיק אותם בבית בבטלה, בלי מורה ובלי ספר?! הגזמת!! לאבא כזה לא הייתי נותן אפשרות, אפילו לאמץ ילד”, אמר ציבין.