מבחן דרכים: הפולקסוואגן פולו החדשה – גדלה הקטנה

אין ספק: האנושות גדלה. בהרהור נוסף ראוי לדייק ולומר “גדלה בממדיה”. בתחומים אחרים – לחלוטין לא ברור מה הכיוון.

כיצד אני יודע שהאנושות גדלה? מתעשיית הרכב כמובן. שם הרי טמונה רוב החוכמה האנושית. לפני אי-אילו שנים, במהלך אחת מהשקות הרכב שבה השתתפתי, שבתי ושמעתי את נציגי היצרן משתבחים בעובדה שממדי הדגם החדש גדלו בכך וכך מילימטרים לכל כיוון – לאורך, לרוחב, לגובה, ומן הסתם גם לאלכסון. בהזדמנות הראשונה לפתי את דש בגדו של אחד ממעצבי אותה מכונית שנכח גם הוא באותה השקה, ושאלתיו בפנים כעוסות: “למה? למה אתם מגביהים ומאריכים ומרחיבים כל הזמן את מכוניותיכם? לא מספיק צפוף כבר בכביש?”.

המעצב החביב תלש את דש בגדו מציפורניי והפטיר בנימה צוננת: “אתם אשמים!”. “אנחנו?” שאלתי בתדהמה, וחיפשתי בזריזות את מספר הטלפון של פרקליטי, “מה עשינו?”. “צמחתם”, הוא הבהיר, “גדלתם לכל כיוון. אתם, בני האדם, כל הזמן נעשים גבוהים יותר, רחבים יותר וגם – מה לעשות – כבדים יותר”.

נעלבתי בשם האנושות, אבל הלכתי לבדוק בסטטיסטיקות ובמחקרים. הוא צודק. מאז אני יודע מה משותף לבצק שמרים ולמין האנושי: שנינו תופחים כל הזמן.

הפולקסוואגן פולו היא, כידוע, אחותה הקטנה והמוכשרת של הגולף. היא נולדה ב-1975, שנה לאחר הולדת הגוף, נקנתה עד כה על ידי יותר מ-12 מיליון לקוחות והעמידה חמישה דורות (פולקסוואגן טובים מאוד בייצור דגמים מאריכי חיים). הדור הנוכחי – החמישי – נולד ב-2009. לאחר חמש שנות חיים, הגיע זמנו לזכות במתיחת פנים, קצת בוטוקס, מכון כושר, פדיקור, מניקור, כי עוד כוחו במותניו – רק בשנה שעברה הוא נמכר 711 אלף פעמים.

כדי להבהיר את הפתיח דלעיל, להלן עובדה: הפולו הנוכחית גדולה בכל ממדיה מן הגולף הראשונה. הפולו הנוכחית ארוכה יותר, רחבה יותר, גבוהה יותר. במלים אחרות: מה שהיה פעם “קומפקט”, הפך היום ל”סופר-מיני”. והכול בגללנו. אנחנו באמת אשמים. יותר מדי ויטמינים אכלנו.

הפולו דהיום היא מכונית בוגרת, בשלה. ניכרת בה ההתפתחות האיטית, ההשבחה המוקפדת, הליטוש. היא לחלוטין לא הזדקנה, אבל בהחלט התבגרה. בדור החמישי היא גם קיבלה מעצב חדש – במקום המאסטרו ג’ורג’טו גי’אוג’יארו, הגיע המאסטרו ואלטר דה-סילבה, והעניק לה כמה מאבחות העיצוב שהעניק גם לגולף. אין ספק כי במכוון הוא ביקש ליצור זיקה ויזואלית בין השתיים. הוא הצליח. השתיים נראות היום עוד יותר אחיות; ממש גולף במידה M ולידה גולף במידה L. החזות אולי לא ממש מסעירה, אבל בהחלט נוצר קלסתר מעורר אמון והערכה ומראה כללי שמקרין לא מעט מאותה תחושה של ביתיות חמימה ונינוחה, המלווה באורח תדיר מפגשים עם מוצר מוכר, חביב ויציב.

הפולו הראשונה שבה נהגתי קרויה (משום מה) קרוס-פולו. למה קרוס? מן הסתם כדי לעורר הרהורי קרוס-אובר קשוחים והרפתקניים. אך בעצם מדובר רק בערכה של קישוטי גחון, עיבוי פגושים, צמיגי 17 אינץ’, מראות צד בגון כסוף, ועוד כהנה וכהנה חיינדלעך המוסיפים למכונית 3.6 סנטימטרים של גובה (בזכות הצמיגים המוגדלים). וגם לא מעט חן מסוקס כזה-כאילו, נחמד לעין, נוח בכביש (שוב בזכות הצמיגים), די חסר משמעות מעבר לכביש.

המנוע – 1.2 ליטרים מוגדש 90 כוחות סוס ומומנט סביר וזמין, עם תיבת DSG (אוטומטית כפולת מצמדים); האבזור – די מדהים: ממערכת ניווט ורדיו במסך וידיאו דשן ועד בקרת שיוט מבוססת רדאר, חיבורי סמרטפון, אינטרנט, בלוטות’, מערכות עזר לחניה, בלימה, נהיגה וערנות. מערכות שעד כה הסכימו לשהות רק ביצורים מוטוריים יקרים וגדולים בהרבה, אולצו לרדת אל העם, ועכשיו הן גם כאן. בראבו.

תא הנוסעים כולו, ובעצם גם המכונית כולה, קורנים שימושיות, יעילות ורצינות. האמת? קמצוץ של פרחחיות עליזה לא היה מזיק פה. בצבעים. בעיצוב. באבזור. אך אולי כמה מן הלקוחות היו מעקמים את חוטמם הרציני למראה הבלים שלומפרים שכאלה, וזה כמובן אסור שיקרה.

על אף צניעות ממדיו של המנוע, הוא לא בטלן. פה ושם יש להצליף בו קמעה ברגל ימין, ואז הוא מפתיע בנכונותו לדהור. המגדש, המומנט, כלומר – הגמישות – מעניקים לו חיים ומרץ לא מבוטל. ההגה, מן הזן הקרוי אלקטרו-מכני, קצת קליל כצפוי. ככה זה עם הגאים אלקטרו-מכניים, אבל זה לא העיק, רק דרש מעט השתחררות מקיבעונות מחשבתיים וקצת הסתגלות.

במושבים האחוריים יכולים לשבת גם מבוגרים, אך הם לא יסבלו מעודף מרחב מחייה ולא ירגישו אבודים בחלל. מאידך גיסא הם גם לא יסבלו ממצוקות סביב הברכיים או באזור הפדחת.

חדה, נמרצת ומשעשעת

הפולו השנייה לא הייתה קרוס. אותו מנוע, אותה תיבת הילוכים, צמיגים קצת מצומקים יותר, ולכן גם קצת נמוכה יותר. 100 קילו פחות במשקל, וזה מורגש – גם המשקל וגם מרכז כובד טיפ-טיפה נמוך יותר. המכונית במפורש חדה יותר, נמרצת יותר, משעשעת יותר. לחיצה על כפתור ה-S (ספורט) מחדד אותה עוד יותר. אין כמובן צורך להיסחף; לא מדובר בגרסה גמדית של גולף GTI, (אף כי פולו GTI בדרך), אבל הפולו הזאת לחלוטין לא משעממת.

הקינוח הלם את צורכיו ומאוויו של חטיאר מוטורי כמוני: פולו עם 90 כוחות סוס וגיר ידני. איזה כיף. איזה מותק. איזו הרמוניה מדויקת בין מנוע לבין תיבת הילוכים.

אך כיוון שאחרון הקוראים נטש אותי ברגע שבו חיללתי את הקודש ואמרתי “גיר ידני”, אסתום עכשיו את הפה. אני, בכל אופן ודווקא, נהניתי. סליחה.

הכותב היה אורח של פולקסוואגן בגרמניה

חלק מהמתחרות

טויוטה יאריס

הדור החדש של הטויוטה יאריס נחת לאחרונה עם ממדים דומים ועיצוב חיצוני בעל נוכחות. תא הנוסעים משודרג ומצויד באבזור תקני עשיר יותר. בכ-94 אלף שקל מקבלים גרסה אוטומטית עם מנוע 1.3 ליטר בהספק 99 כ”ס, תיבה רציפה וצריכה ממוצעת של כ-20 ק”מ לליטר.

אופל קורסה 2015

מאזדה 2 2015

מאזדה 2 החדשה נראית בוגרת וספורטיבית יותר, וממדיה המוגדלים מבטיחים שיפור במרחב הפנים. תא הנוסעים הוא גרסה מוקטנת של ה-3 החדשה, והמנוע העיקרי בארץ יהיה 1.5 ליטר, עם תיבה מתקדמת של 6 מהירויות