פוליטיקאים, תהיו קצת בשקט: כך יהיה קל לנו יותר להאזין לכם • טור

לא היה חבר כנסת או שר שפתח בשבוע שעבר את נאומו בסיעה או במליאה מבלי להשתתף בצער משפחות הנרצחים בפיגוע בירושלים. אפילו המפגינים במוצ”ש שעבר – שיש שיבקרו את עצם קיום ההפגנה כשהדם עוד רותח – הדליקו נרות וזכרו את הנרצחים. אבל אלו הן הדקות היחידות שבהן כולם הסכימו עם כולם, ורגע אחרי, כביכול יוצאים לחופשי, ומשחררים שוב את הלשון.

מרתק לראות כיצד כל צד בטוח בכל ליבו לא רק בצדקתו, אלא גם בכך שהצד שמנגד פוגע בביטחון המדינה ובכלכלתה. בכל סיעה משחררים טיעונים שישכנעו אתכם לרגע כי כל הרוע נמצא בצד השני של המפה הפוליטית. הם, ורק “הם”, האשמים.

כל שיחת מסדרון, על כל נושא, תקבל גון הפוך, תלוי את מי פגשת באותו רגע. ח”כ באופוזיציה? הוא יסביר מדוע דרעי גנב. מישהו מהקואליציה? הוא יכול להיות ליברלי, אחד שלא מתלהב מהחרדים, אולי אפילו גזען קטן, אבל ירצה עם טיעונים נלהבים מדוע שופטי בית המשפט העליון שונאים ספרדים, ולכן פסקו נגד יו”ר ש”ס המסכן.

בעוד בן גביר בטוח שהוא עושה את הדבר הנכון כשהוא מחפש דרכים להעניש את המחבלים, גנץ כועס ש”עם צאת השבת, כשמיליונים מתוודעים לטבח הקשה, הדבר הראשון שעסקו בו מחוללי הכאוס השר בן גביר וחבריו הקיצוניים היו כמה שעות ייקח לאשר לאטום בית”.

עכשיו לך תחליט מי הצודק. מצידי? כולם צודקים, כולם לא צודקים. “זה לא קורה לי כל הזמן שאני מצטט את יאיר לפיד”, אמר דרעי בפאתוס. ואז ציטט את לפיד. “תהיו אופוזיציה לממשלה – אבל אל תהיו אופוזיציה למדינה”.

איפה הבעיה? שכאשר לפני שנה וחצי הוקמה פה ממשלת השינוי, כזו שדרעי כיהן בימיה כח”כ באופוזיציה, מה עשתה האופוזיציה? בערך את מה שעושה זו של היום. נלחמה. חברי כנסת חרדים דרשו מעיתונאים חרדים שלא להעניק במה לח”כים מגוש השינוי, והסבירו מדוע הממשלה אינה לגיטימית.

האמת, זה לגיטימי בעיני, לשני הצדדים. אך טבעי הוא שכל אופוזיציה מנסה להילחם בקואליציה, כל אחת עושה זאת בדרכים שהיא בוחרת. היו אופוזיציות שריססו מטהר אוויר במליאה, ויש מי שמוציאים את דיבת הקואליציה רעה בעולם (לא יפה, אבל אף מלחמה אינה יפה).

אומר דרעי: “תילחמו בממשלה, אל תהרסו את מדינת ישראל, אתם עושים כעת מעשים כמו הגרועים ביריבים שלנו, ה־BDS וחבריהם”. יכול להיות שהוא צודק, אבל אז, דברו עם איש אופוזיציה ותשמעו, שהוא בסך הכול מנסה להציל את מדינת ישראל מידי מי שמנסים להרוס את הדמוקרטיה.

אז בהצלחה לשני הצדדים הלוחמים. אבל לי יש בעיה אחת כשהדם עדיין נוטף, כשהגופות מובאות לקבורה, כשמשפחות השכול יושבות ‘שבעה’ – תנו קצת שקט. רק לכמה ימים. ברור לי שאתם לא מסוגלים ליותר מזה.

הייתי מצפה שהפגנת מוצ”ש תתבטל. הייתי כמהה לראות ישיבות סיעה שבהן מדברים אך ורק על זכר הנרצחים. וזהו.

כאשר תשתקו לכמה ימים, אחר כך יהיה קל לנו יותר להאזין לכם.