למחוק את צהלות השמחה: יש דרך אחת ויחידה לבלום את הטרור

המחזה של המוני ערבים רוקדים וצוהלים למשמע הידיעה על הרצח הנתעב של יהודים תמימים בליל שבת – הרתיח את הדם. הלב התפלץ לראות את מחלקי הממתקים, תאבי הדם. זעם אין-אונים מילא אותנו למראה הבעות השמחה והצחוק של ערבים העובדים והלומדים אצלנו, ומתברר שהם תומכי טרור רצחני בכל מובן המילה.

אך התמונות האלה גם לימדו אותנו כמה שקרית היא ההגדרה ‘טרור יחידים’. הם לגמרי לא יחידים. הם פועלים בשליחות ציבור שמסית אותם, מגבה אותם, תומך בהם ומשלם למשפחותיהם קצבאות נדיבות על פועלם הנתעב.

לכן העיסוק במפגע היחיד, עם כל חשיבותו, אינו העיקר. המרדף אחר המרצחים, הפגיעה בהם, אטימת בתיהם – אינם נותנים תשובה אמיתית ונחרצת לטרור, כי שטיפת המוח של שנאת ישראל תצמיח עוד ועוד מפגעים.

המשוואה תשתנה

יש דרך אחת ויחידה לבלום את הטרור – לגרום לאוכלוסייה הערבית להתקומם נגדו. ברור שזה לא יקרה מתוך אהבת ישראל. זה יקרה אם נצליח לגרום לציבור הערבי לחוש שהטרור המכוּון נגדנו פוגע בו הרבה יותר. או-אז, אם יקרה פיגוע טרור, הם לא יעלזו ויצהלו, כי יהיה ברור להם שאסון הרבה יותר גדול ינחת עכשיו עליהם.

העיקרון הזה פשוט כל-כך, אבל נמנעים מלפעול על-פיו בשל הרצון להימנע מלקרוא לילד בשמו – מלחמה בין עמים. לכן מתייחסים לטרור כאל עבריינות פלילית, שבה מחפשים את העבריין התורן ומכניסים אותו לכלא.

כאן טמונה הטעות הגדולה.

שוו בנפשכם שהתגובה על הפיגוע בליל שבת הייתה החלטת ממשלה להקים עוד שבעה יישובים חדשים או שבע שכונות חדשות בירושלים. מהר מאוד היו חיוכי השמחה נמחקים מפניהם של החוגגים הערבים.

או תגובה בדמות הריסה מיידית של מאות מבנים בלתי-חוקיים שנבנו בידי הערבים. המסר שצעד כזה היה מעביר חד וחלק – עד עכשיו אולי העלמנו עין, אבל כששופכים את דמנו, כל מבנה בלתי-חוקי ייהרס מייד.

אין שום ספק שאם תינקט מדיניות עקבית כזאת, מהר מאוד תשתנה המשוואה מן הקצה אל הקצה. אויבינו יבינו שכל פיגוע שיעשו אצלנו, יגרור מייד פגיעה קשה יותר באינטרסים שלהם ויחזק עוד יותר את אחיזת היהודים בארצנו. סמכו עליהם שכבר ידאגו למנוע פיגועים.

תגובה שהיא נחמה

תגובה כזאת מתבקשת גם בלי קשר להרתעת הטרור. המסורת היהודית מאמינה בתפיסה שההנצחה הראויה של יקירינו היא על-ידי בניין ועשייה של הדברים שהיו יקרים לליבם.

כאשר יהודים נרצחים בשל עצם חייהם בארץ ישראל – אין הנצחה ראויה מתנופה חדשה של בנייה בנחלת אבותינו.

זו גם הנחמה האמיתית שאפשר לתת לבני משפחותיהם של הקורבנות, בראותם שדמם של יקיריהם לא נשפך לשווא, ושמתוך השבר והכאב נוצרו חיים חדשים, ו”ילדים משחקים ברחובותיה” של השכונה החדשה או היישוב החדש שקמו על שמם.

בממשלה הנוכחית יושבים אנשים שמבינים זאת, והלוואי שינקטו את הצעדים החיוניים האלה.