איתמר כמעט לא בבית, היועמ”שים מתלבטים בין נספרסו לאספרסו
איתמר נמצא בתפקיד כחודש. ומהרגע הראשון הוא עובד קשה כמו שבחיים לא חשבתי שאפשר.
יש כל כך הרבה שינויים חוקתיים שצריך לשנות, אירועים קטנים וגדולים שקורים בשטח. מטפלים באירוע אחד, עוד עשרה נפתחים במקביל. ויש שינוי נהלי נשק לאזרחים וכמובן – המשמר הלאומי.
ויש לו צוות מדהים וכולם עובדים קשה.
ודברים לוקחים זמן, וזה גם מה שהילדים יודעים. בחודש הזה אבא כמעט לא בבית כי לוקח זמן לבנות משרד, בטח כשזה המשרד לביטחון לאומי של ישראל. בטח כשצריך לשנות כל כך הרבה.
והם מחכים לאבא, בסבלנות. והם יודעים שזה חשוב. ואפילו בשבת האחרונה, בפיגוע הרצח המזעזע של מחבל שפל, הם הבינו שאבא מדבר בפלאפון ונוסע בשבת כי יש פה פיקוח נפש.
ואיתמר והצוות חושבים על כל פתרון אפשרי כרגע, עוד לפני ששינו את החוקים ועוד כבולים ליועצים משפטיים שאפילו את המינימום שבמינימום מעכבים, כי דם של שבעה נרצחים זה לא “תשתית ראייתית מספיקה”, ובכלל, נראה לפעמים שהם באמצע התלבטות הרת גורל של האם לשתות נספרסו או אספרסו, ואין להם כל כך זמן להתעסק בזוטות כמו חיי אדם. אם הם חיי יהודים, כמובן.
והכל עמוס ויש כל כך הרבה לבנות, ויש כל כך הרבה כאב, וכל מי שנרצח ונפצע דוקר את הלב.
ולפעמים, נראה שהכי טוב שאני יכולה, זה ללכת להתפלל שאיתמר יצליח במשימה הגדולה הזאת, ושילדים יגדלו בביטחון, במקום הקדוש ביותר שלנו.
• מתוך הפייסבוק של איילה בן גביר
-
את לא שייכת לעובדי או נבחרי הציבור , אבל את כבר יודעת להסית נגד היועמ”שים, כי “ההשכלה” ויהדע החוקתי והבטחוני שלך עולה על שלהם.
זה חומר הגלם המגולם ב”סעקררים” בבחינת הגולם מאיו”ש שמאיים לקום על יוצרו.
את מבטאת בדיוק את התופעה של שטחיות ועיוורון המאפיין את הקיצוניים שבקיצוניים מאיו”ש שטובתם וטובת המדינה לא פוסעים זה לצד זה.