הרבנית שרה פרידמן, אלמנת האדמו”ר מסאדיגורה זצ”ל, הגישה באחרונה תביעה בבית המשפט השלום בתל אביב, כנגד עמותת ‘כנסת מרדכי’ וחברי ועד, ובהם אלימלך שפירא – בנו של חבר הכנסת לשעבר מוניה שפירא ז”ל מאגודת ישראל – בדרישה לפינוי, ולהשיב לאלתר את החזקה בכל החלקים של בית הכנסת ברחוב פנקס בתל אביב, כשהם פנויים מכל אדם וחפץ, למעט הריהוט ששייך לרבנית.
כמו כן, העמותה נדרשת לשלם לרבנית דמי שכירות בגין השימוש מאז תום תקופת השכירות ועד היום, בנוסף לתשלומי הארנונה והוצאות נוספות.
התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין רון דרור ואופיר מנצ’ל ממשרד דרור מנצ’ל וינשטיין, באה בעקבות מה שעורכי הדין של הרבנית מגדירים “התנערות מתשלום וניסיון השתלטות”.
מדובר במבנה מיתולוגי בחסידות סאדיגורה התל אביבית, בניין בן שתי קומות הממוקם במיקום אסטרטגי ברחוב פנקס 41 בתל אביב, סמוך לכיכר המדינה. קומת הקרקע של המבנה משמשת כבית כנסת, בקומת המרתף יש מקווה ואולם אירועים, והקומה השנייה משמשת לדירת מגורים ועזרת נשים.
המבנה רשום בטאבו על שמו של האדמו”ר בעל ‘העטרת ישראל’ מסאדיגורא זצ”ל, שנפטר באוגוסט 2020. לטענת הרבנית האלמנה, מרבית ילדיהם ויתרו על חלקם לטובתה, וכעת זכויותיה בנכס הן 95% לכל הפחות.
העמותה פעלה במקום בחוזה שכירות בלתי מוגנת ולטווח קצר, שנחתם מול האדמו”ר זצ”ל לשכירת חלק מהנכס – בית מדרש, עזרת נשים ומקווה טהרה.
תקופת השכירות הסתיימה לכל המאוחר ביום 25.04.2021 ולא הוארכה, אך לפי כתב התביעה העמותה מסרבת להתפנות מהמושכר, מחזיקה בנכס שלא כדין ומשתמשת גם בחלקים שלא הושכרו לה.
“הנתבעת אינה אלא פולשת המחזיקה במושכר ללא כל בסיס בדין, בבחינת כל דאלים גבר, ואף נוהגת באופן זה בפועל. הנתבעת אף מונעת באמצעות אנשים מטעמה כניסה למושכר, אף לתפילות, של מי שאינו לטעמה”, נאמר בתביעה.
על פי כתב התביעה, “הנתבעים הם שקיבלו את ההחלטה על המשך החזקתה של הנתבעת במושכר ובנכס, בבחינת כל דאלים גבר, ועל אף שידוע להם היטב שאין להם כל זכות חוקית להחזיק במושכר, והכל שלא למטרות העמותה אלא מתוך ניסיון להפעיל לחץ ואיומים על התובעת על מנת שתוותר על זכויותיה בנושאים אחרים הקשורים במחלוקת בחסידות סדיגורה”.
כבר בפתח הדברים של התביעה מציינת הרבנית: “התביעה אינה מתייחסת למתפללים בבית המדרש הקיים במושכר, שכמובן הפעלתו אינה נדרשת להיעשות על ידי הנתבעת דווקא (ובפועל מתפללי בית הכנסת אינם חברי העמותה הנתבעת)” – אלא כנגד העמותה ומנהליה בלבד.
בבית הכנסת מתפללים אנשי עסקים בכירים מאד מהמגזר הדתי והחרדי, ובהם יהושע שרון, אברהם פלוק ועוד, שכאמור התביעה אינה מופנית כנגדם.
עוד נטען בכתב התביעה: “הנתבעת עשתה שימוש בשטחים בנכס שאינם חלק מהמושכר, לרבות בדירה שבקומה העליונה ובאולם האירועים וזאת בניגוד להוראות ההסכם”.
עמותת ‘כנסת מרדכי’, שחבריה מקורבים לאדמו”ר מסאדיגורה בני ברק טוענת מנגד, כי בצוואה שהותיר האדמו”ר הוא מכתיר את הבן החמישי כיורשו, ומעביר לניהולו את כל בתי המדרש שנושאים את השם “סאדיגורה”.
הרבנית שרה פרידמן. צילום מסך: חדשות 13
לפי דיווח באתר ‘דה מרקר’, כבר במאי 2022 דרשה הרבנית מהעמותה למסור לה את מפתחות הנכס בעקבות סיום הסכם השכירות.
במאי 2022 דחה עו”ד אבי וינרוט, בשם העמותה, את דרישת הרבנית לפנות את הנכס. וינרוט טען כי לא ברור מכוח מה היא בעלת הנכס, וכי בצוואת האדמו”ר נקבע כי בנו החמישי יעמוד בראש בתי המדרשות. עוד טען כי לעמותה זכות שימוש בלתי־הדירה בנכס המשמש כ”הקדש”, ולכן העמותה תפעיל את הנכס בנאמנות בהתאם למטרות ההקדש, “יהא הבעלים הרשום אשר יהא”.
לטענת הרבנית, העמותה לא הציגה שום אסמכתא לטענת ה”הקדש”, ועל פי המסמכים זהו רכושו הפרטי של האדמו”ר המנוח.
בכתב התביעה מודגשת הרבנית האלמנה סתירה בעמדת העמותה: “הנתבעת עצמה הגישה לרשם הירושות מסמך אשר לטענתה הינו צוואת האדמו”ר ה’עטרת ישראל’, הנתבעת הגישה בקשה, שלא כדין לקיומה, אך אף לדבריה, במסמך מטעמה כלל הנכסים מצווים לתובעת, וכן נכתב במפורש כי ‘בית המדרש שברחוב פנקס 41 הוא גם בכלל רכושי הפרטי’. העובדה שהנתבעת הגישה בקשה לקיום מסמך, שאף לשיטתה נכתב בו במפורש כי הנכס הוא רכושו הפרטי של האדמו”ר, וכי הוא מצווה אותו לאשתו – אינה מפריעה לנתבעת להתכחש לאמור כאשר היא נדרשת לכבד את זכויות התובעת. אבדה לה הבושה”.
עו”ד וינרוט אמר בתגובה ל’דה מרקר’: “הרבנית שרה פרידמן אינה בעלת הנכס. היא טוענת כי היא יורשת של בעלה המנוח, אבל צו ירושה לא ניתן והיא מתנגדת לצוואה. לא מדובר בנכס פרטי אלא בהקדש ציבורי. הנכס נרכש ונבנה כולו מכספי תרומות של חסידים”.
וינרוט הוסיף: “הרבנית היא בתו של אחד מהיהודים העשירים בעולם, היא קיבלה בצוואת בעלה רכוש של עשרות מיליוני דולרים, יש לה נכסים רבים, וכעת היא מבקשת לגזול מציבור החסידים של בעלה את בית המדרש שהם בנו מכספם?”