שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, שוחח הבוקר (שני) עם בן כספית וינון מגל ב-103FM והסביר מדוע הוא לא חושש מקריסה כלכלית.
“מי שמרים משקפת ומסתכל קדימה, מבין שכלכלת ישראל חזקה, עם פוטנציאל ענק, אנחנו עובדים קשה בשביל לפתוח את השווקים לחו”ל, גם לייצוא ולהגדיל את הייצוא והצמיחה, וגם לייבוא בשביל להוריד את יוקר המחיה. כלכלת ישראל יציבה וחזקה. אני גם מציע לכל מי שמנסה לערבב בין כלכלת ישראל לפוליטיקה, לנתק את השניים. מי שרוצה להיכנס לפוליטיקה, שיעשה מה שאני עשיתי לפני עשרים שנה, ראיתי שצריך לעשות שינויים, עזבתי את עסקיי, הצטרפתי לפוליטיקה, ולא ערבבתי בין השניים”.
הוא הוסיף: “הפוטנציאל שלנו, שאנחנו אלפית מהעולם, זה להגדיל את כמות האנשים שמתעסקים בטכנולוגיה, בהייטק, ובתחומים נוספים. טכנולוגיה יכולה להגדיל לנו את הייצוא, יש לנו פוטנציאל ענק, זה תלוי רק בנו, ולשם אנחנו הולכים. עולה, יורד, זה לא הנקודה.
“אני כאיש עסקים, כיזם, ממליץ לכולם להשקיע בישראל. יש לנו פוטנציאל, אנחנו יודעים לייצר יופי של סחורה לעולם. ההייטק שלנו, הטכנולוגיה צומחת שנה אחרי שנה יותר מעשרה אחוז, וכשנמשיך בקצב הזה אנחנו יכולים להכפיל את התל”ג שלנו תוך חמש עשרה שנה, ולשם אנחנו צריכים ללכת”
הוא הדגיש: “אין לנו ארץ אחרת ואין לנו כלכלה אחרת. אני אומר לכל חברי: ‘אל תכרתו את הענף שכולנו יושבים עליו’, מה ההיגיון? מה הקשר? אין קשר לתפיסת עולמי. הרפורמה המשפטית, התיקונים, כולנו מבינים שחייבים תיקונים במערכת המשפטית. על השולחן רפורמות שנעשו בכל העולם, אנחנו המוזרים והשונים. כל האתגר המשפטי, המשילות שאנחנו מבקשים לתקן, זה דברים שנעשים על פי מודלים שמקובלים בעולם. גם ראש הממשלה נתניהו וגם יריב לוין, אמר ‘רוצים לשבת, בואו תשבו איתנו’. למה לערבב את השניים? מה הקשר?”
הוא סיפר: “ביום שישי הייתי במפגש של ראש הממשלה עם כשלושים בכירים במגזר הפרטי, והחברים שם ביקשו הידברות ושיחה, ושאלתי את עצמי ככה ‘על הכיפאק, מתוך ה-56 חברי כנסת שהם לא בקואליציה, מי מהם רוצה לבוא לשבת ולדבר עם יריב לוין, עם ראש הממשלה? מי מהם?’ אף אחד”.
השר ברקת המשיך: “אני חושב שאנחנו צריכים לנהוג באחריות. כפי שאמרתי קודם, אין לנו ארץ אחרת ואין לנו כלכלה אחרת, ולכן צריכים פה אחריות ולעשות הפרדה. אני חושב שמשקיעים חכמים צריכים להסתכל קדימה, ולחשוב לטווח ארוך. יש עליות, יש ירידות בבורסה, לא נכנס לזה. אני מסתובב לא מעט, ומדבר עם השגרירים והאנשים בכל העולם, הם לא מבינים את הרעש הזה, הם מבינים שלישראל יש מה להציע ברמה הבינלאומית, כולנו יודעים את זה. אני כשר כלכלה ותעשייה יחד עם שר האוצר סמוטריץ’ וראש הממשלה, רואים עין בעין את תפיסת העולם. עם כל הרעשים האלה, משקיעים חכמים צריכים לראות דרך התהליך הזה, ולא להתרגש מזה”.
“שכבה גדולה של רגולציות ותקנים שהם מיותרים”
הוא פירט על הרפורמות נגד יוקר המחייה: “ברמה העקרונית, אנחנו צריכים להיצמד לאירופה. יש אמנם 750 מיליון אירופאים, אבל מיליארדים עובדים לפי התקנים והרגולציות האירופאיות, ואני טוען שמה שטוב לאירופאים, לתקן והרגולציה האירופאית בצורה שבה עושים עסקים, גם טוב לישראל, ויש שכבה גדולה של רגולציות ותקנים ישראלים ייחודיים, שהם מיותרים, הם פשוט מיותרים.
“היעד שלנו הוא לאפשר למי שרוצה לייבא סחורה על פי תקן אירופאי, מסלול ישיר לצרכן הישראלי, מי שימנע את זה, אנחנו נקנוס אותו. אנחנו רוצים לוודא שהשוק פתוח ותחרותי. אם יהיה לך יבואן ראשי, שיפעל למנוע ייבוא מקביל מהסיבות הלא נכונות, אז על פניו העברנו אתמול בממשלה להמשיך את החקיקה שהוא פוגע בתחרות. אפשר לחשוף כזה דבר בלי בעיה, רשות התחרות שפועלת במשרד הכלכלה זה התפקיד שלה. לוודא ולקבל מידע.
“לצערי הרב, עדיין יש תקינה ישראלית, רגולציה ישראלית, שהיבואן שבא עם תקן אירופאי לא עומד בתקן הישראלי, ולא רשאי להיכנס, אז ככה בעצם מונעים ייבוא מקביל. הפעולות שאנחנו עושים מתחלקות לשלושה. אחד – ביטול תקינה מיותרת, זה מוריד את העלויות לעשות עסקים ומשפיע ישירות ברגע שהשוק תחרותי, בסופו של דבר ההורדה הזאת מתגלגלת אל הצרכן. הדבר השני – שהוא גם כן מאוד משמעותי, להוריד את הבירוקרטיה של העסקים, להוריד את העלות של לעשות עסקים. ברגע שאתה מוריד את העלות, והשוק פתוח ותחרותי, אתה תראה ירידה במחירים. אני חושב שהחשיבה להשוות כל הזמן לאירופה כעוגן, משם אני גוזר את כל הפעולות שלנו, אנחנו רוצים להיות חלק מהעולם. הדבר השלישי – זה להתמקד בייצור, לעזור לתעשייה שלנו, לשדרג את היכולת של העסקים להצליח, לצאת לשווקים הבינלאומיים, כי בסוף אנחנו אלפית מהעולם”.
לדבריו, “אני לא רק חושב, אני ממליץ ואני משוכנע, שמי שמשקיע בישראל ירוויח בענק, בענק לא בקטן, בטווח בינוני-ארוך. ומשקיעים בטווח בינוני-ארוך לא מסתכלים על הרעשים, על רזולוציות שהבורסה עולה ויורדת בשלושה אחוז, זו בכלל לא השאלה, כי הבורסה לעיתים מושפעת מהמון רעשים. מי שמסתכל על היכולות של מדינת ישראל, על הפוטנציאל, על המגמה, על פתיחת שוקים, על היכולות של הציבור הישראלי – מבין שאנחנו לטווח בינוני-ארוך רק הולכים להצליח אל מול העולם.
“אני אומר לך איך חושב משקיע, הייתי שם ואני כל הזמן פוגש משקיעים. משקיע צריך לפעול ככה – האם היזם הוא טוב, האם הרעיון שלו טוב, האם יש לו לקוחות, והאם הוא יודע להביא סחורה. אם כן, תשקיע, נקודה.
“הבורסה היא לא מדד לכלום להשקעה במיזמים ישראלים, וכל העולם חושב, וגם ישראלים רובם ככולם חושבים כמוני. מסתכלים האם היזם הוא רציני, האם יש לקוחות, והאם התוכנית העסקית היא טובה. לשמחתי הרבה, אלה השיקולים המרכזיים, ולא אם הבורסה עולה או יורדת”.
על התנגדות כלכלנים לרפורמה אמר: “אני עוד לא נתקלתי בנושא כלכלי שיש עליו קונצנזוס של מאה אחוז מהאנשים. אני ראיתי אנשי מקצוע בכירים מאוד שהסבירו לי למה לא כדאי להשקיע בצ’קפוינט, אנחנו חשבנו אחרת ותודה לאל השאר זה היסטוריה. גם היום אני מדבר עם לא מעט כלכלנים בכירים בארץ ובעולם ואין קונצנזוס מלא על שום פעולה, לא דבר ספציפי אחד או שניים. אני מבין, מקבל ומכבד שיש אנשים שחושבים אחרת, אני אגב אוהב לשמוע אותם, זה מחדד”.