עמית סגל, הפרשן הפוליטי הבכיר של חדשות 12, מתייחס בטורו השבועי ב’ידיעות אחרונות’ לשמועות על כך שהיועמ”שית גלי בהרב מיארה שקלה הכרזת ‘נבצרות’ על ראש הממשלה נתניהו, בשל ניגוד עניינים.
סגל מדמה את הסיטואציה למצב אחר שהתרחש בשנת 2005: “בקיץ 2005 שמו לב כמה חברי כנסת בוועדת החוץ והביטחון שאריאל שרון כבר אינו עירני כשהיה. שעון היד שלו הסתובב רפוי על פרק כף ידו. בישיבות היה נרדם. בטיסתו האחרונה כראש הממשלה, לעצרת האו”ם, מדדו המאבטחים את המרחק בצעדים מפגישה לפגישה, לא משוכנעים שהוא יוכל לגמוא מרחק גדול יותר מכמה מטרים.
“לו המידע הזה לא היה נשמר בסודי סודות, אלא מגיע ליועמ”ש דאז, מני מזוז, האם היה מכנס דיון על האפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות? האם היה מזמין חוות דעת רפואית שתבחן עד כמה ראש ממשלה יכול להתרכז בפגישות מכריעות עם מנהיגים בעולם? או עד כמה חוסר הריכוז הלכאורי שלו פוגע בבניית מהלכים אסטרטגיים מול איראן? אפשר להניח שלא היה עולה על דעתו. ובצדק. דמוקרט אמתי…היה מזדעזע אפילו מהנכונות לשקול אפשרות כזו”.
את המצב הזה הוא משווה לשיקול עליו נרמז השבוע בהקשר של נבצרות: “גלי בהרב מיארה, דמות אלמונית עד לפני שנה, עם היעדר כל רמז לשיעור קומה משפטי בביוגרפיה המקצועית שלה, הייתה נכונה השבוע לשקול את הוצאתו של בנימין נתניהו לנבצרות. גדולי מקורביה אף אישרו זאת לעיתונאים. כנראה שלא רק ניסיון חוקתי חסר לה אלא גם חוש אירוני: האם לא עלה על דעתה שקצת מוזר לשקול הכרזת נבצרות בשל ניגוד עניינים, כאשר היא עצמה מצויה בניגוד עניינים חריף?
“הרי הממשלה מתכוונת לפצל את תפקיד היועמ”ש ולפי התבטאויות חלק מחברי הקואליציה גם להיפטר ממנה בהזדמנות קרובה, כפי שעשתה ממשלת שמיר־פרס ליועמ”ש זמיר”.
סגל ממשיך: “אומרים שדיונים על נבצרות לא התקיימו, כשם שהכחישו בזמנו דיונים דומים אצל קודמה, אביחי מנדלבליט. זה רק מעצים את השערורייה, לא מקטין אותה: הן מנדלבליט והן בהרב מיארה לא טרחו להכחיש בזמן אמת את יוזמת העוועים הבלתי דמוקרטית… גם בהרב מיארה עצמה לא שללה דיון עתידי בנבצרות, רק הבהירה שעד כה לא נערך דיון בנושא”.
סגל מזכיר כי “סמכותה של הממשלה להזיז את היועמ”שית מעוגנת בחוק לאין שיעור מסמכותה של היועמ”שית להזיז את הממשלה”.