יעקב אילון: באופק חקיקה דתית עניפה למדי כנראה. שרי רוט ובני רבינוביץ, שניכם מהמגזר החרדי אבל אולי חושבים קצת שונה בהקשר לחקיקה המסתמנת. שרי, למה צריך לחייב אנשים בשעתם הקשה בבתי חולים לא לאכול מה שהם רוצים, גם אם זה פסח?
בעלי עסקים? תצמחו עליו: גם לכם מגיע לצמוח עד למקום הראשון
שרי רוט: קודם כל אמרת ‘חקיקה עניפה’ והיא לא כל-כך עניפה. בלשכת גפני יש על השולחן כמה עשרות, אם לא מאה, חוקים, שרובם חוקים חברתיים בכל מיני נושאים, אז יש שם גם איזה שלושה-ארבעה חוקים שדואגים לפרט החרדי. למשל, כבוד לרגשות החרדים בנושא החמץ. בוא, ככה היה בקום המדינה, תמיד חילונים, אתה יודע מה? אפילו לא היו צריכים להגיד להם. אני גדלתי בעיר מעורבת, חרדים-חילונים, לא היו צריכים בכלל להגיד. כיבדו.
יעקב אילון: נו אז אדרבה, למה צריך להגיד לחילונים בחוק?
שרי: כי נוצר מצב שאנשים פחות ופחות מכבדים, בא הציבור החרדי – אתה שואל אותי אם זה חכם? יכול להיות שזה לא מספיק חכם – יכול להיות שהכי חכם יהיה לעשות הסברה. בדיוק כמו שחשבתי שליברמן אולי היה חכם עם חוק המשקאות הממותקים שלו, אבל היה יותר חכם אם הוא היה עושה הסברה. הוא היה פשוט מסביר לאנשים תקשיבו, זה לטובתכם, שלא תהיה לכם סכרת, שלא תמותו בגיל מוקדם. להנחית זה אף פעם לא כיף, תמיד טוב יותר להסביר.
אז יכול להיות שעדיף להסביר לציבור החילוני ולומר: אחי, אנחנו גרים פה במדינה אחת, בואו נכבד אחד את רגשות השני, וכמו שהשכנות החילוניות שלי הבינו, בבניין בו גרנו, הבינו שבפסח את הלחם, אם הן רוצות לאכול, לא מראים לשכנה החרדית ככה בפומבי ואף פעם לא היו צריכים אפילו לבקש את זה. זה מה שיפה פה במדינה ואני חושבת שככה בן גוריון גם הקים אותה. באופן כזה שאחד יכבד את השני. אני אפילו חושבת שהחילונים היו צריכים לומר: אחינו החרדים, אתם לא צריכים חוק, אנחנו נכבד אתכם, לא צריך לבדוק לנו בתיקים בכלל.
יעקב אילון: נו בני, אם יסבירו לחילונים אולי הם יבינו ולא צריך חוק…
בני רבינוביץ: אני חושב שרוב הציבור החילוני מבין מצוין, ואין לו שום עניין לנגח, קרה מה שקרה שמישהו פנה לבג”ץ ובג”ץ אמר שמבחינת החוק, באופן פרוצדורלי, אי אפשר למנוע מבן אדם להכניס חמץ לבתי חולים כמו שהיום אי אפשר למנוע הכנסת אוכל לא כשר לבתי חולים. הרי מה קורה היום ביום-יום? אנשים לא מכניסים אוכל לא כשר לבתי החולים? מישהו עוצר בעדם? זה פחות חמור מחמץ, יותר חמור?
יעקב אילון: אולי גם זה יקרה… הרי לא מכניסים חזיר לבית חולים.
בני: תשמע יעקב, אני רוצה לומר לך דבר אחד. אותי לימדו, ושמעתי את זה מגדולי ישראל, אני חונכתי בהוראה אם זה מהרב שך ואם זה מהרב אלישיב והרב שטינמן, זכרונם לברכה, אנחנו בראש ובראשונה נמצאים בכנסת כדי לדאוג לעצמנו. מה שנקרא ‘תנו לי יבנה וחכמיה’. בהחלט אנחנו רוצים להשפיע על הציבור הרחב ועל הפרהסיה הציבורית אבל אנחנו לא עושים את זה בכוח ומעולם לא עשינו את זה בכוח.
יש לי תחושה שחברי הכנסת החרדים ובראשם גפני ואחרים חושבים שהיום הם יכולים לעשות מה שבא להם, איזה חוק שהם רוצים, היות שנתניהו צריך אותו בשביל העניינים שלו אז הם יוכלו להעביר את החוקים האלו.
אני חושב שזו לא הדרך, אני חושב שתפסת מרובה לא תפסת. הם רוצים להסביר, הם רוצים ללכת בצורה כזו או אחרת נעימה ומסבירת פנים אהלן וסאהלן. הדרך הזו לא תצליח, היא מיותרת וסתם מביאה להתנגחות שגם ככה נמצאת בשלבי רתיחה מאד גבוהים בין הציבור החרדי לציבור החילוני. מיותר לגמרי.
יעקב אילון: שרי, יש עוד כמה דברים בקנה. יש הפרדה בין נשים וגברים בכל מיני מקומות, תחבורה בשבת, גם זה יהיה סיפור. האם באמת פה התיאבון גדול מדי, של המפלגות החרדיות?
שרי: קודם כל נראה לי שלא יפה לעשות את זה לגפני שהוא באמת ח”כ חברתי שדואג לכולם, יש לו חוקים על גבעת עמל, אין שם חרדים כמו שידוע לי, הוא דואג למפעלים, הוא דואג לפרי הגליל, הוא דואג להמון דברים. הוא לא באמת הביא עכשיו צרור חוקים בבחינת בואו נעצבן את החילונים ונעשה להם חוקי דת ומדינה. זה לא הכיוון של המפלגות החרדיות, אולי זה הכיוון של אבי מעוז, יכול להיות, אבל לא של החרדים.
אז יש לו בין עשרות החוקים שלו איזה שניים וחצי חוקים שעוסקים במה שהוא רואה דאגה לפרט החרדי. קח למשל את החוק של ההפרדה במפלים ובשמורות טבע, אני היום כחרדית לא יכולה ללכת לשמורות טבע, וכך גם הבן שלי, כחרדי. המצב שם, חוסר הצניעות, מה הם מבקשים? 15 אחוז מהשעות שיהיו מוקדשות לציבור החרדי.
תגיד, אולי נמחוק בכלל את המילה ‘יהודית’ מהמדינה הזו? בוא נעשה חוקה חדשה למדינה, בוא נאתחל אותה מהתחלה, נגיד שזו מדינה דמוקרטית ולא יהודית וזהו זה.
יעקב אילון: לא, אני לא חושב שמישהו רוצה למחוק את המילה מדינה יהודית.
שרי: אבל אתה מדבר פה על דברים כמו חמץ בפרהסיה.
יעקב אילון: אולי בני יענה לך…למה שאני יענה לך?
בני: החרדים נמצאים ברוב השנים, משנת 77, בשלטון. ובכל השנים האלו אם תשימי לב במה החרדים התעסקו, התעסקו בניתוחי מתים. אני זוכר כשאמא שלי ע”ה נפטרה היו צריכים לשמור עליה במעלית כשהוציאו אותה מהמחלקה כדי להביא אותה לקבורה כדי שבדרך לא יקחו את הגופה לנתיחה. בזה התעסקנו. התעסקנו בגיוס בנות, בדברים שקשורים לנו!
שרי: אבל בוא, חוק החזיר זה לא מהיום גם לא מאתמול…
בני: ניסינו פה ושם לגעת גם בדברים שקשורים לשאר הציבורים.
שרי: בוא, בני, אתה לא חושב ששמורת טבע צריכה להיות מונגשת גם לחרדים? בחלק מהשעות? לא כל היום. למה שהבן שלי לא יוכל ללכת לשמורת טבע?
בני: אני מסכים להכל הכל הכל, הכל בסדר. אני רק אומר דבר אחד. כשאתה בא, ובניגוד למה שאמרת מקודם, זה לא רק אבי מעוז זה גם גפני, ומי שרואה את ההסכמים הקואליציוניים…
שרי: אני לא מדברת עכשיו על כל ההסכמים הקואליציוניים. למה אנחנו צריכים לעמוד כמו עני בפתח ולבקש 15 אחוז שעות שיתאימו לנו? תנו לנו בבקשה את הכמה שעות וחצי שיתאימו גם לנו… כדי שנוכל ללכת לשמורת טבע. מה כבר ביקשנו? זה לא שבאנו ואמרנו לחילונים: מהיום אתם לא יכולים ללכת לשמורת טבע.
בני: זה לא עני בפתח, זה מתחיל בחוק חמץ, זה לא יגמר בשום מקום.
שרי: אז בוא נמחוק את המילה יהודית ממגילת העצמאות וזהו.
בני: זה אני רוצה רק את זה, ואני רוצה רק את זה, תנו לי רק את זה, ותנו לי רק את זה…
שרי: אבל אנחנו גם חיים פה! אנחנו לא צריכים להתנצל על עצם קיומנו פה במדינה ועל זה שאנחנו נושמים…
בני: אני לא מתנצל על שום דבר.
שרי: ביקשנו שעות בהפרדה, אתה נגד. אף אחד לא חייב נשים פה במדינה ללכת בחיג’אב, אפילו אותי לא חייבו בזה…כאילו, מה ביקשנו?
יעקב אילון: אני רוצה להודות לשניכם על הדיון המעניין והער, אולי נמשיך כי נראה לי שהנושא עוד איתנו בעתיד הקרוב…